ברכת שככה לו בעולמו

ברכת שככה לו בעולמו היא ברכה מברכות הראייה. ברכה זו נתקנה בעת מפגש עם אדם נאה מאוד או בעת מפגש עם בעל חיים או צמח שיפים באופן מיוחד ומעוררים התפעלות מיופיים.

ברכת שככה לו בעולמו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכָּכָה לּוֹ בְּעוֹלָמוֹ

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד ב'
טווס. אחד העופות היפים ביותר

מקור הברכהעריכה

להלכהעריכה

להלכה נחלקו הפוסקים האם נוסח הברכה הוא בשם ומלכות, או ללא שם ומלכות, כפי שמופיע במקורות הקדומים; וכן האם יש לברך כיום ברכה זו כלל. המצדדים בברכה ללא שם ומלכות מנמקים זאת בכך שההגדרה ל"בריות נאות" היא סובייקטיבית ותלויה בהרגשתו של המברך, ולא מצינו ברכות כאלה במקומות אחרים. והמצדדים בברכה עם שם ומלכות מנמקים כך בזאת שכל ברכה שאינה נאמרת בשם ומלכות אינה נחשבת לברכה וממילא מבואר שגם את הברכה הזו יש לברך עם שם ומלכות.

בספר שולחן ערוך פסק כדברי התלמוד בבלי והתלמוד ירושלמי "הרואה אילנות טובות ובריות נאות אפילו עובד כוכבים או בהמה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו".[3] אך מוסיף שאין לברך שוב ברכה זו אלא אם כן ראה בריה נאה יותר ממנה. אולם הרב אברהם דנציג והרב ישראל מאיר הכהן[4] כתבו שבימינו אין לברך את הברכה הזאת בשם ומלכות, כי אנחנו לא יודעים להעריך כשאנו רואים ברייה נאה. הרב עובדיה יוסף[5] והרב אליעזר מלמד[6][7] סבורים שיש לברך ברכה זו כיום בשם ומלכות.

ברכה על דברים האסורים על פי ההלכהעריכה

הפוסקים דנו האם לברך כשרואה ממזר נאה, על פי הכלל שאין לברך ברכת השבח על דברים שבאו לעולם באיסור, כפי שאסור לברך ברכת שהחיינו על פירות כלאיים - דין הנלמד מהפסוק "ובוצע ברך - נאץ ה'". הרב יעקב עמדין[8] כתב לברך, והרב ישראל יעקב חגיז[9] כתב שלא לברך, וכך הכריעו הרב עובדיה יוסף[10] והרב אליעזר מלמד[7].

בתלמוד מובא סיפור שאירע עם רבן גמליאל, שכאשר ראה אישה גויה נאה ביותר אמר: "מה רבו מעשיך ה'".[11] והקשו בתלמוד על רבן גמליאל מאיסור הסתכלות בערווה, וכתבו ליישב שרבן גמליאל הסתכל על האשה במקרה, כאשר פנה מרחוב אחד לרחוב אחר, ולא הספיק לעצום עיניו קודם לכן.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.