בת-שבע כצנלסון
בת-שבע כצנלסון (1897 - 30 באוגוסט 1988), פעילה ציונית וחברת הכנסת השנייה.
לידה |
1897 באר, האימפריה הרוסית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 באוגוסט 1988 (בגיל 91 בערך) ישראל | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1911 | ||||
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים | ||||
השכלה | אוניברסיטת ז'נבה | ||||
מפלגה | הציונים הכלליים | ||||
| |||||
כצנלסון נולדה באוקראינה בשנת 1897. עלתה ארצה בשנת 1911 ולמדה בגימנסיה העברית בתל אביב.
לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה את לימודיה באוניברסיטת ז'נבה. באירופה נישאה לד"ר ראובן כצנלסון, ובשנת 1920 שבה לארץ.
לצד עבודתה בהוראה בעיר העתיקה בירושלים, הייתה שותפה לפעילות ציבורית בייסוד ויצו העולמית, הנהגת ארגון נשים עבריות ופעילות התנדבותית בעליית הנוער. מטעם ויצו שימשה כיו"ר סניף ירושלים.
בשנים 1951–1955 כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים.
עסקה רבות בשליחות לארגונים בינלאומיים והייתה למעלה מעשור נציגת מועצת ארגוני הנשים בישראל בתנועת האמהות הבינלאומית.[1]
משפחתה
עריכהבת-שבע כצנלסון הייתה רעייתו של הד"ר ראובן כצנלסון, אמם של שר המשפטים שמואל תמיר ושל שולמית כצנלסון שהייתה מועמדת לזכייה בפרס נובל לשלום ומייסדת אולפן עקיבא. גיסיה: רחל כצנלסון (רעיית נשיא המדינה זלמן שזר), אברהם קצנלסון (מחותמי מגילת העצמאות) ויוסף כצנלסון (ממנהיגי היישוב היהודי והתנועה הרוויזיוניסטית).
קישורים חיצוניים
עריכה- בת-שבע כצנלסון, באתר הכנסת
- בת-שבע כצנלסון, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
עריכה- ^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א.