ג'ודי קסאב

ציירת הונגרייה-יהודייה-אוסטרלית

ג'ודי קסאב (במקור יודית לאונורה קסאב, באנגלית: Judy Cassab; בהונגרית: Kaszab Judit;‏ וינה, 15 באוגוסט 1920[1]רנדוויק, 3 בנובמבר 2015) הייתה ציירת, גרפיקאית אוסטרלית ממוצא יהודי-הונגרי.

ג'ודי קסאב
Judy Cassab
Kaszab Judit
לידה 15 באוגוסט 1920
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בנובמבר 2015 (בגיל 95)
רנדוויק, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kaszab Judit Leonóra עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (14 ביוני 1969)
פרס ארצ'יבולד (1960)
קצינה במסדר של אוסטרליה (26 בינואר 1988)
פרס ארצ'יבולד (1967) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

יודית קסאב נולדה במשפחה יהודית הונגרית בווינה, אוסטריה, בתם של אימרה קסאב (18861947), סוחר בולים, ושל אילונה קוֹנט (18951944). הוריה התגרשו כשהייתה ילדה, ואביה התחתן שוב מאוחר יותר. היא ואמה עברו לגור עם סבתה בעיר ברהובה שבאוקראינה. אחד המורים של בית הספר התיכון הממלכתי בעיר, פרנץ האבה, גילה את כישרונה בציור, ואשתו לקחה את הצעירה הכישרונית תחת חסותה. היא ציירה מאז שהייתה בת שתים עשרה.[2] תחילה סיימה את לימודיה באוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות בבודפשט כתלמידתו של ברנאט אאורל ולאחר מכן ב-1938 למדה באקדמיה לאמנויות בפראג צ'כוסלובקיה, ממנה נאלצה לברוח ב-1939 עקב הכיבוש הנאצי, עוד בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה.[3] באותה שנה נישאה ליאנוש קמפּפנר, מנהל אחוזות אמיד, שנשלח למחנה עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית על ידי הנאצים ב-1941 בשל מוצאו היהודי, ממנו הצליח לחזור כעבור שלוש שנים, ב-1944.

הם יכלו להיות ביחד שוב באפריל 1944, אבל נפרדו למען ביטחונם, בשל כניסת הוורמכט (מבצע מרגרטה) לממלכת הונגריה. במאי הסרטים פרידייש באן ואשתו החביאו את בעלה באחד מארונותיהם במשך תשעה חודשים עד לשחרור. יודית הסירה משמלתה את הטלאי הצהוב החובה ולקחה על עצמה את זהותה של המשרתת הנוצריה לשעבר שלה. במהלך המלחמה עבדה במפעל תרופות ונעזרה בלהתקיים, בין היתר, מהברחת תרופות ומזיוף מסמכים.[4] [5] גם היא וגם בעלה איבדו את רוב משפחתם בשואה.

היא ניהלה יומן על חייה, שכללה גם את תקופת המלחמה, אך רשימותיה אבדו ברובן. יאנוש בנה נולד ב-1945 ובנם פטר שנתיים לאחר מכן. היא בילתה את חודשי הקיץ בין השנים 1945 לבין 1949 במושבת האמנים של סנטאנדרה, שם היו מוריה ברנאט אאורל וליפוט הרמן. היא עברה לווינה עם בעלה ושני בניה ב-1949 כדי להימנע מהסוציאליזם המתהווה בהונגריה, ומשם ב-1951 היגרה המשפחה לאוסטרליה והתיישבה בסידני.[4] הם קיבלו אזרחות אוסטרלית ב-1957.

קריירה עריכה

ג'ודי קסאב הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס ארצ'יבלד פעמיים.

  • בשנת 1960 עבור דיוקנו של סטן רפוטק (אנ')[6]
  • בשנת 1967 לדיוקנה של מרגו לוורס (אנ')[7]

קסאב הציגה יותר מחמישים תערוכות יחיד באוסטרליה, כמו כן גם בפריז ובלונדון.[8] היא ציירה בעיקר דיוקנאות והכינה תמונות של האאוטבק האוסטרלי.

לאחר שעבודותיה הועברה לגלריה הלאומית של אוסטרליה, ג'יימס גליסון (אנ') ראיין אותה כיצד לכדה את דמותם של האנשים בדיוקנאות שלה. ראיון זה הפך מאוחר יותר לחלק מאוסף ההיסטוריה בעל פה של ג'יימס גליסון (James Gleeson Oral History Collectiony).[9] ניתן למצוא כמה מיצירותיה בגלריה הלאומית של הונגריה ובאוסף העכשווי בפץ'.

תערוכות יחיד עריכה

  • 1953 - Macquarie Galleries, Sydney
  • 1953 - Macquarie Galleries, Sydney
  • 1959 - Newcastle City Art Gallery
  • 1959 - Crane Kalman Gallery, London
  • 1963 - Macquarie Galleries, Sydney
  • 1961 - Crane Kalman Gallery, London
  • 1962 - Argus Gallery, Melbourne
  • 1963 - Rudy Koman Gallery, Sydney
  • 1964 - Georges Gallery, Melbourne
  • 1964 - Von Bertouch Gallery, Newcastle
  • 1917 - Skinner Gallery, Perth
  • 1969 - Skinner Gallery, Perth
  • 1971 - Rudy Koman Gallery, Sydney
  • 1973 - Skinner Gallery, Perth
  • 1973 - Reid Gallery, Brisbane
  • 1975 - Von Bertouch Gallery, Newcastle
  • 1976 - South Yarra Gallery, Melbourne
  • 1978 - New Art Centre, London
  • 1979 - Rudy Koman Gallery, Sydney
  • 1990 - Masterpieces Fine Art, Hobart
  • 1980 - Verlie Just Town Gallery, Brisbane
  • 1981 - Australian Embassy, Paris
  • 1981 - New Art Centre, London
  • 1982 - Rudy Koman Gallery, Sydney
  • 1982 - Greenhill Gallery, Perth
  • 1982 - Greenhill Gallery, Adelaide
  • 1983 - Von Bertouch Gallery, Newcastle
  • 1984 - Verlie Just Town Gallery, Brisbane
  • 1985 - Holdsworth Gallery, Sydney
  • 1985 - Benalla Regional Gallery, Victoria
  • 1985 - Hamilton Regional Gallery, Victoria
  • 1985 - Caulfield Art Centre, Melbourne
  • 1985 - David Ellis Gallery, Ballarat, Victoria
  • 1987 - Holdsworth Gallery, Sydney
  • 1987 - David Ellis Gallery, Ballarat, Victoria
  • 1988 - S. H. Ervin Gallery, Sydney and Australian Regional Galleries
  • 1988 - Brisbane City Hall
  • 1988 - National Library, Canberra
  • 1988 - Von Bertouch Gallery, Newcastle
  • 1988 - Solander Gallery, Canberra
  • 1989 - David Ellis Gallery, Melbourne
  • 1989 - Verlie Just Town Gallery, Brisbane
  • 1990 - Festival of Perth, Fremantle Arts Centre
  • 1990 - Holdsworth Gallery, Sydney
  • 1991 - David Ellis Gallery, Melbourne
  • 1991 - Verlie Just Town Gallery, Brisbane
  • 1992 - Freeman Gallery, Hobart
  • 1992 - Schubert Gallery, Gold Coast
  • 1992 - Solander Gallery, Canberra
  • 1992 - Von Bertouch Gallery, Newcastle
  • 1993 - Holdsworth Gallery, Sydney
  • 1993 - Lyall Burton Gallery, Melbourne
  • 1994 - Town Gallery, Brisbane
  • 1994 - Solander Gallery, Canberra
  • 1994 - Schubert Gallery, Gold Coast
  • 1995 - Riverina Galleries, Wagga Wagga
  • 1996 - Von Bertouch Gallery, Newcastle
  • 1996 - Lyall Burton Gallery, Melbourne
  • 1996 - BMG Gallery, Adelaide
  • 1998 - S. H. Ervin Gallery, Sydney
  • 1998 - Australian Galleries, Sydney
  • 1999 - Stafford Studios, Perth
  • 1999 - Von Bertouch Gallery, Newcastle
  • 1999 - University of Sydney
  • 2000 - Greythorn Gallery, Melbourne
  • 2001 - Von Bertouch Gallery, Newcastle
  • 2001 - Solander Gallery, Canberra
  • 2001 - Australian Galleries, Sydney
  • 2003 - Vasarely Muzeum, Budapest
  • 2003 - Australian Embassy, Dublin
  • 2003 - Australian Embassy, Berlin
  • 2004 - Charlemagne Building, Brussels
  • 2004 - Maitland Regional Art Gallery
  • 2004 - Michael Carr Gallery, Sydney
  • 2005 - Solander Gallery, Canberra
  • 2005 - University of Sydney
  • 2013 - National Portrait Gallery, Canberra

פרסים ועיטורים עריכה

ב-14 ביוני 1969 מונתה למפקדת מסדר האימפריה הבריטית (CBE) "בהוקרה על שירותיה לאמנויות היפות".[10]

היא מונתה לקצינת מסדר אוסטרליה (AO) ב-26 בינואר 1988 "בהוקרה על שירותיה לאמנויות היפות".[11]

ב-3 במרץ 1995 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סידני.[12]

בשנת 2011 קיבלה את צלב הכבוד הזהב ההונגרי.[13]

  • פרס פרת' (1955)
  • הפרס השבועי לנשים באוסטרליה (1955)
  • הפרס השבועי לנשים באוסטרליה (1956)
  • פרס ארצ'יבלד (דיוקנו של סטניסלאוס רפוטק) (1961)
  • פרס הזיכרון לסר צ'ארלס לויד ג'ונס (1964)
  • פרס הלנה רובנשטיין, פרת' (1964)
  • פרס הלנה רובנשטיין, פרת' (1965)
  • פרס הזיכרון לסר צ'ארלס לויד ג'ונס (1965)
  • פרס ארצ'יבלד (דיוקן מרגו לוורס) (1968)
  • פרס הזיכרון לסר צ'ארלס לויד ג'ונס (1971)
  • פרס הזיכרון לסר צ'ארלס לויד ג'ונס (1973)
  • פרס צבעי המים הנאמן, גלריה לאמנות של ניו סאות' ויילס (1994)
  • פרס פרינג, גלריה לאמנות של NSW (1994)
  • The Nita Kibble Award for Literature, for Diaries (1996)
  • Foundation for Australian Literary Studies Award, James Cook University, Townsville (1996)
  • פרס פרינג, גלריה לאמנות של NSW (1997)
  • פרס פרינג, גלריה לאמנות של NSW (1998)
  • פרס פרינג, גלריה לאמנות של NSW (2003)
  • A Trustee Watercolor Prize - גלריה לאמנות של ניו סאות' ויילס (2003)
  • פרס האגודה האוסטרלית של ציירים ופסלים (2004)

חייה הפרטיים עריכה

ג'ודי קסאב הלכה לעולמה ב-3 בנובמבר 2015 בגיל 95 בבית אבות בפרבר רנדוויק בסידני.[8]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ודי קסאב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a bécsi izraelita hitközség születési akv. 1622/1920. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-11-16.
  2. ^ Kaszab Judit(הקישור אינו פעיל, 2021-02) (karpatinfo.net)
  3. ^ "Judy Cassab".
  4. ^ 1 2 Heritage : the national women's art book, 500 works by 500 Australian women artists from colonial times to 1955
  5. ^ "Elmeséletlen (2004. február 14.) Beregi Hírlap, 60. évfolyam, 11-12. szám". נבדק ב-2020-11-16.
  6. ^ Archibald Prize Winner for 1960, Art Gallery of NSW
  7. ^ Archibald Prize Winner for 1967, Art Gallery of NSW
  8. ^ 1 2 "Two time Archibald Prize winner and Holocaust survivor Judy Cassab dies". Sydney Morning Herald. נבדק ב-3 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Coombes, Jennifer (2008). "Painted in words: the James Gleeson oral history collection". artonview (54): 14–15. ISSN 1323-4552.
  10. ^ "Judy Cassab CBE". Australian Honours Database. 14 ביוני 1969. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-15 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Judy Cassab AO". Australian Honours Database. 26 בינואר 1988. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-15 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Citation for Honorary Doctorate". University of Sydney. 3 במרץ 1995. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Niall, Brenda, 1930- (2007). Judy Cassab : an Australian story. Allen & Unwin. ISBN 978-1-74176-167-2. OCLC 707101844.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)