ג'ון גודאינף
ג'ון באניסטר גודאינף (באנגלית: John Bannister Goodenough; 25 ביולי 1922 – 25 ביוני 2023) היה פיזיקאי אמריקאי יליד גרמניה בתחום פיזיקה של מצב מוצק שנודע בתרומתו לפיתוח זיכרון גישה אקראית, פיתוח סוללת יוני ליתיום[1] ובניסוח חוקי גודאינף-קאנאמורי. כיהן כפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין. זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2019, זוכה פרס נובל המבוגר אי פעם.
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
25 ביולי 1922 ינה, State of Thuringia (1920–1952), רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 2023 (בגיל 100) אוסטין, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
פיזיקה של מצב מוצק, פרס נובל, הנדסת חומרים, סוללת יוני ליתיום |
| מקום קבורה |
Austin Memorial Park Cemetery |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
קלרנס זנר |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח זיכרון גישה אקראית, פיתוח סוללת ליתיום-יון וניסוח חוקי גודאינף-קאנאמורי | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגודאינף נולד ביינה שבגרמניה,[2] בנם של ארווין (אנ') (1893-1965), והלן. הוא גדל בניו הייבן שבקונטיקט, שם לימד אביו היסטוריה של הדתות באוניברסיטת ייל. בגיל 12 נשלח לפנימיית גרוטון במסצ'וסטס. ב-1944 סיים בהצטיינות יתרה תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת ייל. במלחמת העולם השנייה שירת כקצין באיים האזוריים, לאחר המלחמה קיבל מלגה מיוחדת ליוצאי צבא ללימודי פיזיקה באוניברסיטת שיקגו, במחלקה בה לימדו באותה העת אנריקו פרמי ואדוארד טלר. ב-1951 סיים תואר שני וב-1952 השלים תואר שלישי, כשאת עבודת הדוקטורט שלו ביצע תחת הנחייתו של פרופסור קלרנס זנר. לאחר הלימודים החל לעבוד במעבדת לינקולן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שם הניח את היסודות לפיתוח זיכרון גישה אקראית לתעשיית המחשבים וביחד עם ג'ונג'ירו קאנאמורי ניסח סט כללים המכונים חוקי גודאינף-קאנאמורי, לקביעת התכונות המגנטיות של מגוון רחב של חומרים.
ב-1976 מונה לפרופסור ולמנהל מעבדת הכימיה אי-אורגנית באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1979 פיתח תא חשמלי נטען בעל צפיפות אנרגיה גבוהה הכולל מתכת ליתיום כאלקטרודה השלילית ותחמוצת ליתיום קובלט כאלקטרודה החיובית. פיתוח זה היה הבסיס לסוללה נטענת יוני ליתיום בה נעשה כיום שימוש במגוון רחב של מכשירים ניידים וכלי רכב חשמליים. ב-1986 מונה לפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין.
גודאינף חיבר שלושה ספרים בתחום עיסוקו ומאות מאמרים אקדמיים.
נפטר ב-25 ביוני 2023.[3]
פרסים וכיבודים
עריכה- חבר האקדמיה למדעים של הודו (1980)[4]
- חבר האקדמיה הצרפתית למדעים (1992)[5]
- פרס יפן (2001)
- פרס אנריקו פרמי (ארצות הברית, 2009)
- עמית זר בחברה המלכותית (הממלכה המאוחדת, 2010)[6]
- המדליה הלאומית למדעים (ארצות הברית, 2011)[7]
- חבר האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית, 2012)[8]
- פרס צ'ארלס סטארק דרייפר (ארצות הברית, 2014)[9]
- פרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום תחליפי נפט (ישראל, 2015)[10]
- פרס וולץ' לכימיה (אנ') (2017)
- מדליית בנג'מין פרנקלין בכימיה (2018)
- מדליית קופלי (2019)
- פרס נובל לכימיה (2019)
- משנת 2009 מעניקה העמותה המלכותית לכימיה פרס על שמו של גודאינף לתורמים בתחום הנדסת חומרים
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון גודאינף (באנגלית)- ג'ון גודאינף, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ג'ון גודאינף, באתר dblp
- ג'ון גודאינף, באתר גוגל סקולר
- ג'ון גודאינף באתר אוניברסיטת טקסס באוסטין
- The man who brought us the lithium-ion battery at the age of 57 has an idea for a new one at 92, באתר מגזין Quartz, 5 בפברואר 2015
דפנה מאור, ממציא הסוללה שיש בכל סמארטפון כבר יודע מה תהיה ההתפתחות המדעית הכי חשובה, באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2015- יהונתן ברקהיים, הפיזיקאי שלא מאבד אנרגיה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 ביולי 2022
- דפנה מאור, המצאתו משמשת את כולנו, בלי שהרוויח ממנה פרוטה: ג'ון גודאינף הלך לעולמו, באתר TheMarker, 27 ביוני 2023
- ג'ון גודאינף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ יהונתן ברקהיים, מלח הארץ של הסוללות, באתר ynet, 5 בספטמבר 2024
- ^ ג'ון גודאינף באתר המכון האמריקאי לפיזיקה
- ^ דפנה מאור, המצאתו משמשת את כולנו, בלי שהרוויח ממנה פרוטה: ג'ון גודאינף הלך לעולמו, באתר TheMarker, 27 ביוני 2023
- ^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה
- ^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה
- ^ ג'ון גודאינף באתר החברה המלכותית
- ^ ג'ון גודאינף באתר הפרס
- ^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה
- ^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה הלאומית להנדסה
- ^ פרס רה"מ בתחום האנרגיה החליפית לתחבורה על סך מיליון דולר – מקצרים את הדרך לתחבורת המחר, אתר משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, 9 במאי 2016