ג'ון גודאינף

פיזיקאי אמריקאי בתחום פיזיקה של מצב מוצק הידוע בתרומתו לפיתוח זיכרון גישה אקראית, פיתוח סוללת ליתיום-יון ובניסוח חוקי גודאינף-קאנאמורי

ג'ון באניסטר גודאינףאנגלית: John Bannister Goodenough;‏ 25 ביולי 1922 – 25 ביוני 2023) היה פיזיקאי אמריקאי יליד גרמניה בתחום פיזיקה של מצב מוצק שנודע בתרומתו לפיתוח זיכרון גישה אקראית, פיתוח סוללת יוני ליתיום[1] ובניסוח חוקי גודאינף-קאנאמורי. כיהן כפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין. זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2019, זוכה פרס נובל המבוגר אי פעם.

ג'ון גודאינף
John Goodenough
לידה 25 ביולי 1922
ינה, State of Thuringia (1920–1952), רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 2023 (בגיל 100)
אוסטין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה של מצב מוצק, פרס נובל, הנדסת חומרים, סוללת יוני ליתיום עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Austin Memorial Park Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט קלרנס זנר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
אתר רשמי
תרומות עיקריות
פיתוח זיכרון גישה אקראית, פיתוח סוללת ליתיום-יון וניסוח חוקי גודאינף-קאנאמורי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גודאינף נולד ביינה שבגרמניה,[2] בנם של ארווין (אנ') (1893-1965), והלן. הוא גדל בניו הייבן שבקונטיקט, שם לימד אביו היסטוריה של הדתות באוניברסיטת ייל. בגיל 12 נשלח לפנימיית גרוטון במסצ'וסטס. ב-1944 סיים בהצטיינות יתרה תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת ייל. במלחמת העולם השנייה שירת כקצין באיים האזוריים, לאחר המלחמה קיבל מלגה מיוחדת ליוצאי צבא ללימודי פיזיקה באוניברסיטת שיקגו, במחלקה בה לימדו באותה העת אנריקו פרמי ואדוארד טלר. ב-1951 סיים תואר שני וב-1952 השלים תואר שלישי, כשאת עבודת הדוקטורט שלו ביצע תחת הנחייתו של פרופסור קלרנס זנר. לאחר הלימודים החל לעבוד במעבדת לינקולן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שם הניח את היסודות לפיתוח זיכרון גישה אקראית לתעשיית המחשבים וביחד עם ג'ונג'ירו קאנאמורי ניסח סט כללים המכונים חוקי גודאינף-קאנאמורי, לקביעת התכונות המגנטיות של מגוון רחב של חומרים.

ב-1976 מונה לפרופסור ולמנהל מעבדת הכימיה אי-אורגנית באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1979 פיתח תא חשמלי נטען בעל צפיפות אנרגיה גבוהה הכולל מתכת ליתיום כאלקטרודה השלילית ותחמוצת ליתיום קובלט כאלקטרודה החיובית. פיתוח זה היה הבסיס לסוללה נטענת יוני ליתיום בה נעשה כיום שימוש במגוון רחב של מכשירים ניידים וכלי רכב חשמליים. ב-1986 מונה לפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין.

גודאינף חיבר שלושה ספרים בתחום עיסוקו ומאות מאמרים אקדמיים.

נפטר ב-25 ביוני 2023.[3]

פרסים וכיבודים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ון גודאינף בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יהונתן ברקהיים, מלח הארץ של הסוללות, באתר ynet, 5 בספטמבר 2024
  2. ^ ג'ון גודאינף באתר המכון האמריקאי לפיזיקה
  3. ^   דפנה מאור, המצאתו משמשת את כולנו, בלי שהרוויח ממנה פרוטה: ג'ון גודאינף הלך לעולמו, באתר TheMarker‏, 27 ביוני 2023
  4. ^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה
  5. ^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה
  6. ^ ג'ון גודאינף באתר החברה המלכותית
  7. ^ ג'ון גודאינף באתר הפרס
  8. ^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה
  9. ^ ג'ון גודאינף באתר האקדמיה הלאומית להנדסה
  10. ^ פרס רה"מ בתחום האנרגיה החליפית לתחבורה על סך מיליון דולר – מקצרים את הדרך לתחבורת המחר, אתר משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, 9 במאי 2016