ג'ון מקייבאנגלית: John McCabe, ‏ 21 באפריל 1939 - 13 בפברואר 2015) היה מלחין ופסנתרן בריטי. הוא הלחין יצירות בצורות רבות ושונות, בהן סימפוניות, בלטים ויצירות סולו לפסנתר. הוא כיהן כמנהל הקולג' למוזיקה של לונדון בשנים 1983–1990. גאי ריקארדס הילל אותו כ"אחד מטובי המלחינים של בריטניה ביובל השנים האחרון" ו"פסנתרן מחונן בכישרונות מדהימים ובהיקף מרשים של תחומי עניין."

ג'ון מקייב
לידה 21 באפריל 1939
הוייטאון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 2015 (בגיל 75)
רוצ'סטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ליברפול עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון מכון ליברפול לבנים עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.johnmccabe.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ילדות, נעורים ולימודים עריכה

מקייב נולד בליברפול ב-21 באפריל 1939. אביו היה פיזיקאי אירי ואמו, אליזבת הרליציוס, גרמניה-פינית במוצאה, הייתה כנרת חובבת. מקייב נכווה קשות בתאונה בילדותו ובמשך שמונה שנים למד בחינוך ביתי. במהלך תקופה זו היה, לדברי מקייב, "שפע של מוזיקה בבית", שהשפיע על הקריירה העתידית שלו. הוא הסביר, "אמי הייתה כנרת חובבת טובה מאוד ובכל מקום בבית היו תקליטים וספרי תווים. חשבתי שאם כל הבחורים האלה - בטהובן, ברהמס, שוברט - יכולים לעשות את זה, גם אני יכול!" עד גיל 11 הלחין מקייב 13 סימפוניות, אבל בהמשך גנז אותן, משום שפסק שאינן טובות דיין. בשנים הבאות למד במכון ליברפול לבנים.

חיים אישיים עריכה

ב-1974 נשא מקייב לאישה את מוניקה סמית', לשעבר ראש האגודה המוזיקלית של סיטינגבורן. בדצמבר 2012 אובחן מקייב בגידול סרטני במוח. הוא המשיך להלחין תוך כדי הטיפול שעבר.

ג'ון מקייב מת, לאחר טיפול ממושך בסרטן שלא צלח, ב-13 בפברואר 2015.

קריירה עריכה

כמלחין עריכה

מקייב החל ללמוד הלחנה אצל המלחינים הבריטיים המפרי פרוקטר-גרג באוניברסיטת מנצ'סטר ותומאס פיטפילד בקולג' המלכותי למוזיקה של מנצ'סטר (כיום רויאל נורת'רן קולג' למוזיקה),[1] ובהמשך, ב-1964, באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של מינכן,[1] המשיך ללמוד הלחנה אצל המלחין הגרמני האראלד גנצמר ואחרים. הוא פתח בקריירה הן כמלחין והן כפסנתרן וירטואוז. גאי ריקרדס סבור, שיצירותיו המוקדמות של מקייב לא זכו לתשומת-לב משום שהוא נתפס יותר כפסנתרן מאשר כמלחין. אחת מהצלחותיו המוקדמות הייתה מחזור השירים התזמורתי "Notturni ed Alba", לסופרן ותזמורת (1970), המבוסס על קובץ פואמות בלטינית של ימי הביניים בנושא הלילה, שתואר כ"יצירה משכרת, גדושה באווירה מרטיטה ובתשוקה מנומנמת". ה"קונצ'רטו לתזמורת" שלו (1982) הנחיל לו הכרה בינלאומית. אבל רק בשנות ה-90' החלו לראות בו קודם כל מלחין, הודות להצלחות של "Tenebrae" לפסנתר |(1993-1992), שציינה את מותם ב-1992 של המוזיקאים צ'ארלס גרוב וסטיבן אוליבר, ונכתבה בשביל בארי דאגלס; הסימפוניה הרביעית שלו, "על הזמן והנהר" (1994-1993); והבלט השלישי שלו "אדוארד השני" (1995), שזיכה את הכוריאוגרף שלו, דייוויד בינטולי, בפרס ברקליס לתיאטרון לשנת 1998 על הישג יוצא דופן במחול.

מקייב יצר כמעט בכל סוגה, אם כי צורות גדולות עומדות בלב קטלוג יצירותיו, עם שבע סימפוניות, עשרים וארבע יצירות קונצרטנטיות ושמונה בלטים. הקונצ'רטי הרבים שלו כוללים ארבעה לכלי שלו, הפסנתר (|1976-1966), שלושה לכינור או לשני כינורות (1959, 1980, 2003) וכן לויולה (1962), "מטמורפוזות", צ'מבלו ותזמורת (1968), אבוב ד'אמורה (1972), קלרינט (1977), תזמורת (1982), חצוצרה (1987) וחליל |(1990), וקונצ'רטי כפולים לוויולה וצ'לו (1965) ולקלרינט ואבוב (1988).[1] המוזיקה הקאמרית שלו כוללת שבע רביעיות מיתרים, השלישית (1979) בהשראת נוף אזור האגמים. יצירותיו לכלי סולו נכתבו בעיקר לפסנתר; הוא הלחין 13 אטיודים לכלי זה, בהם "גאודי" (1970), בהשראת הארכיטקט הקאטאלני אנטוניו גאודי; "מוזאיקה" (1980) בהשראת אמנות איסלמית; וסדרה של שבעה (2009-2000, שכל אחד מהם נכתב בפירוש בהשראת מלחין שונה. בין שאר יצירותיו החשובות לפסנתר "וריאציות היידן" (1983), שנכתבו לכבוד יובל ה-250 להולדת יוזף היידן.

סגנונו של מקייב התפתח בהדרגה מקונסטרוקטיביזם, דרך תקופה סריאלית, של הליכה שבי אחר תבניות חוזרות, המוליכות לתשלובת מורכבת יותר של תהליכים, להשגת צורות חמקמקות יותר של רציפות. ריקארדס קובע, שמקורות ההשפעה שלו כוללים את ווהן ויליאמס, בריטן, טיפט וקרל אמדאוס הרטמן, וכן הושפע ממוזיקה שאינה קלאסית, ובכלל זה מוזיקת רוק וג'אז.

מקייב עמד בקשר רב-שנים עם פסטיבל פרסטיין, אירוע שנתי של מוזיקה קלאסית במחוז פוויס בויילס. האגודה למוזיקה קאמרית של לינקולן סנטר הזמינה אצלו את "יער גשם I" ב-1984.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה