ג'ון קייל
ג'ון דייוויס קייל (אנגלית: John Cale; נולד ב-9 במרץ 1942) הוא מוזיקאי, זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי ולשי. הוא ידוע כאמן מגוון, בעיקר בתחום הרוק, וכמייסדה של להקת הוולווט אנדרגראונד.
.jpg) | |
| לידה |
9 במרץ 1942 (בן 83) גרנרט, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה |
John Davies Cale |
| מוקד פעילות | גרנאט, אמנפורד, קרמרת'נשייר, ויילס |
| תקופת הפעילות | מ-1965 |
| מקום לימודים |
גולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון, בית הספר אמאנפורד |
| זרם |
פלוקסוס |
| סוגה |
רוק אקספרימנטלי פוסט פאנק ארט רוק |
| סוג קול |
בריטון |
| שפה מועדפת |
אנגלית, ולשית |
| כלי נגינה |
ויולה, גלוקנשפיל, קבסה, משולש, קסילופון, מרימבה, צ'מבלו, פסנתר חשמלי, פעמוני מזחלת, מלוטרון, דוגם צלילים, קלאבינט, סרינדה, גיטרת בריטון, מקלדת אלקטרונית, כלי הקשה, עוגב כנסייה, גיטרה, עוגב, גיטרה בס, פסנתר, כלי מקלדת, מכונת תופים, סינתיסייזר, גיטרה חשמלית, הרמוניום, ויולה אלקטרונית, אורגן האמונד, גיטרה אקוסטית, צ'לסטה |
| חברת תקליטים | קולומביה רקורדס, וורב רקורדס, ריפרייס, איילנד, IRS, זה, בגרס בנקט, אופל/האחים וורנר,, ROIR, Crepuscule האניבל, ריינו, EMI |
| בן או בת זוג |
בטסי ג'ונסון (אפריל 1968–1971) סינתיה ולס (1971–1975) ריסה קייל (14 באוקטובר 1981–1997) קלאודיה גולד (1997–ערך בלתי־ידוע) ג'יין פרידמן (העשור של 1970–העשור של 1980) |
| צאצאים |
עדן קייל |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
|
john-cale | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהתחילת דרכו
עריכהקייל נולד בכפר גרנאט שבמחוז קרמרת'נשייר שבוויילס. לאחר שהתגלה כישרונו בנגינת ויולה ופסנתר נשלח ללימודי מוזיקה בלונדון. בהמלצתו של המלחין היהודי-אמריקאי אהרן קופלנד קיבל מלגת לימודים מהמלחין היהודי-אמריקאי לאונרד ברנשטיין, ועבר לארצות הברית להמשך לימודיו במסצ'וסטס, ב-Eastman Conservatory in Tanglewood. קייל נפגש באקדמיה עם מוזיקאים רבי השפעה, ובין השאר השתתף בצוותא עם ג'ון קייג' במרתון נגינת פסנתר בן 18 שעות שהיווה את הביצוע המלא הראשון של היצירה "Vexations" של אריק סאטי. כמו כן הוא ניגן בלהקת המוזיקה האקספרימנטלית של המלחין לה מונטה יאנג, שהשפיעה מאוד על יצירתו בלהקתו הבאה, הוולווט אנדרגראונד, בה פעל בשנים 1968-1966.
הוולווט אנדרגראונד
עריכה
ערך מורחב – הוולווט אנדרגראונד
קייל ניגן בשני אלבומיה הראשונים של הלהקה (ויולה, גיטרה בס, פסנתר ואורגן), השתתף בכתיבת שירים אחדים ושר בחלקם כסולן ראשי. לתרומתו הגדולה ביותר נחשבת נגינת הוויולה הפרועה שלו שתרמה רבות לאווירה הניסיונית הכללית שבאלבומים הראשונים. בין קייל וריד התפתחו מחלוקות בנוגע לכיוונה של הלהקה, שהובילו לבסוף לעזיבתו. ישנם מבקרים הטוענים שקייל היה חבר הלהקה שהשפיע יותר מכל על צלילה של הוולווט אנדרגראונד בתחילת דרכה, כאשר הם מצביעים על האלבום הרגוע שהוציאה הלהקה לאחר עזיבתו, "The Velvet Underground", ומאידך על האלבום הקודם "White Light/White Heat" שהתאפיין בנויז רוק ניסיוני. שלושה אלבומים המתעדים את יצירתו הניסיונית המוקדמת של קייל, באחד מהם מלווה אותו גיטריסט הוולווט סטרלינג מוריסון, יצאו לאור ב-2001.
הפקות מוזיקליות
עריכהקייל הפיק מספר אלבומים לחברתו ללהקה ניקו ואת אלבום הבכורה של הסטוג'ס ואלבום הבכורה של המודרן לאברז. הוא הפיק אלבומי פוסט פאנק חשובים נוספים, ביניהם "סוסים", אלבום הבכורה של פטי סמית', "שאם 69", "סוזי והבאנשיז" ו"הפי מאנדייז".
כאמן עצמאי
עריכהלאחר שעזב את וולווט אנדרגראונד הקליט ג'ון קייל ב-1969 את Church of Anthrax, אלבום משותף עם המלחין האמריקאי טרי ריילי (האלבום יצא רק ב-1971).
שנות ה-70
עריכהקייל פתח בקריירת סולו ב-1970 עם תקליט בכורה מצוין "Vintage Violence".
ב-1972 יצא אלבומו השני The Academy in Peril, שהיה אינסטרומנטלי ברובה וכלל מוזיקה קלאסית מודרנית.
ב-1973 יצא אלבומו השלישי Paris 1919 שהוקלט עם נגני להקת ליטל פיט האמריקאית, לואל ג'ורג' וריצ'י היוורד ועם נגני כלי קשת ומיתר The UCLA Symphony Orchestra "פריז 1919" זכה לתשבחות רבות.
ב-1974 הוציא אלבום רביעי בשם "פחד" (FEAR) וב-1975 הקליט והוציא שני אלבומי סולו. החמישי Slow Dazzle והשישי Helen of Troy. אלבום האולפן הבא שלו יצא רק בשנות ה-80.
שנות ה-80
עריכהחמישה אלבומי סולו הוציא קייל בשנות ה-80, ביניהם Artificial Intelligence האלקטרוני והמסונתז מ-1985 ו-Words for the Dying מ-1989, שכלל שירי מחאה נגד מלחמת פוקלנד ויצירות של המשורר הדגול דילן תומאס, קטעים תזמורתיים וקטעי סולו לפסנתר.
שנות ה-90
עריכהאלבומו המשותף משנת 1990 עם לו ריד, שהוקדש לזכרו של אנדי וורהול, "שירים לדרלה",[1] הוביל מעט אחר כך לאיחודה של הוולווט אנדרגראונד ב-1993, אך איחוד זה לא נמשך זמן רב. קייל כתב מוזיקה לסרטים ויצירות לפסנתר סולו והוא ממשיך להוציא אלבומים. כיום יצירותיו מושפעות ממוזיקה אלקטרונית ורוק אלטרנטיבי.
דיסקוגרפיה
עריכה
עם הוולווט אנדרגראונדעריכה
אלבומי סולו בשנות ה-70עריכה
אלבומי סולו בשנות ה-80עריכה
אלבומי שנות ה-90עריכה |
אלבומי המאה ה-21עריכה
שיתופי פעולהעריכה
|
  |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון קייל
ג'ון קייל, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ון קייל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ון קייל, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ון קייל, סרטונים בערוץ היוטיוב
ג'ון קייל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ון קייל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ון קייל, באתר ספוטיפיי
ג'ון קייל, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ון קייל, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ון קייל, באתר Genius
ג'ון קייל, באתר בילבורד (באנגלית)
בעקבות הופעתו הראשונה בישראל בשנת 1985
- יואב קוטנר מציג את ג'ון קייל לקראת ההופעה, סרטון באתר יוטיוב, מתוך התוכנית "זהו זה!"
- יוסי חרסונסקי, בנו של כורה הפחם, מעריב, 6 בדצמבר 1985
- יוסי חרסונסקי, ביקורת הופעה: תחושה של עוד, מעריב, 15 בדצמבר 1985
- יוסי חרסונסקי, תמונה מתוך ההופעה, מעריב, 15 בדצמבר 1985
בעקבות הופעתו בישראל בשנת 2011
- אורי זר אביב, ריאיון עם מר ג'ון קייל, Time Out תל אביב, 18 ביולי 2011
- עמי ברנד, "אני כל הזמן מחפש דרכים שונות לשיר את השירים", באתר גלובס, 27 ביולי 2011
- דנה קסלר, רב ג'וני: על ג'ון קייל, באתר nrg, 31 ביולי 2011
- אילת יגיל, ג'ון קייל בהופעה: הקטיפה נשארה במחתרת, באתר ynet, 3 באוגוסט 2011
- אליוט, אחר ומשובח: על ההופעה של ג'ון קייל, באתר nrg, 3 באוגוסט 2011
- עינב שיף, ג'ון קייל בהופעה: רוקנרול נעים ואיכותי, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ שחר בן ברק, שירים לאנדי, מעריב, 18 במאי 1990
- ^
בן שלו, ג'ון קייל מעורר התפעלות גם בגיל 80, באתר הארץ, 1 בפברואר 2023
- ^ בן שלו, ג'ון קייל נסחף כהרפתקן לערוצים המוזיקליים של ההווה בלי לאבד את עצמו, באתר הארץ, 3 ביולי 2024
