זהו זה!

זהו זה!
	זהו זה
סוגה	מערכונים
יוצרים	רישה טירמן
כותבים	חיים אידיסיס, ענת גוב, ניסו כהן, דניאל לפין, ב. מיכאל, שלמה משיח, אפרים סידון, צביקה קרצנר, קובי ניב, שמוליק לוי, ישראל ויסלר, חנן פלד, אילנה לופט, חגית רכבי, אבי שמש, דני רווה, גיל קופטש, שלומי מושקוביץ, שמואל הספרי, טל גלעד, שגיב פרידמן, מנחם זילברמן, רמי ורד, נטלי מרכוס, אסף בייזר
בימוי	יוסי רונן, שלמה אלברט, דני ולין, דן תגר, יעל גרף, לינדה מישל, דב נתיב, אבינועם דמארי, מאיר שני, מוטי אבירם, אירווינג קפלן, יצחק שאולי, אריה בן-ציון, אבישי גולדשטיין, סיון מגזניק, עופר ויצמן, בועז פרמדר
שחקנים	דליק ווליניץ (1978–1980), שלמה בראבא (1978–1990, 2020–הווה), מוני מושונוב (1978–1998, 2020–הווה), גידי גוב (1979–1993, 2020–הווה), ששון גבאי (1979–1994), מתי סרי (1980–1983), משה איבגי (1983–1984), דובל'ה גליקמן (1984–1998, 2020–הווה), תמי גינגולד (1983–1984), אלי גורנשטיין (1987–1988), יאיר ניצני (1988–1993), אבי קושניר (1988–1998, 2020–הווה), קרן מור (1992–1994)
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	28
מספר פרקים	כ-600
הפקה
חברת הפקה	אולפני הרצליה
אורך פרק	25–60 דקות
שידור
רשת שידור	חינוכית 1 (1978–1993); חינוכית 2 (1993–1995); ערוץ 2 (רשת) (1995–1998) ; עונות האיחוד: כאן 11 (26 במרץ 2020–רץ)
תקופת שידור מקורית	2 ביולי 1978 – 15 במאי 1998; 26 במרץ 2020 – רץ
קישורים חיצוניים
	דף התוכנית ב-IMDb

זהו זה! היא תוכנית בידור וקומדיה ישראלית ששודרה בערוץ הראשון בשנים 1978–1993 (בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית), ובערוץ 2 בשנים 1993–1998 (תחילה במסגרת הזמן שהוקצה בו לטלוויזיה החינוכית ומאוחר יותר כתוכנית בידור מרכזית של הזכיינית רשת). התכנית, ששודרה ברציפות במשך 20 שנה (1978–1998), זכתה למעמד של תוכנית קאלט בתרבות הישראלית. שנים אחר כך שודרה התוכנית שוב במרתונים של שידורים חוזרים בערוץ 23 של הטלוויזיה החינוכית בימי שישי-שבת. במרץ 2020, בעקבות התפרצות הקורונה בישראל, חזרה התוכנית לעונות איחוד בכאן 11, ובו היא משודרת עד היום. התוכנית זכתה במרץ 2022 בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.

היסטוריה

הטלוויזיה החינוכית (1978–1993)

דליק ווליניץ ומוני מושונוב בשנים הראשונות 1978–1980

התכנית החלה את דרכה ב-2 ביולי 1978, כמגזין בידור לנוער בטלוויזיה הלימודית לימות הקיץ והחופש הגדול.^[1] יוזמת ועורכת הסדרה הייתה רישה טירמן, המפיקה הראשונה, יפה אורנשטיין והבמאי הראשון, יוסי רונן. צוות המגישים היו מוני מושונוב, שלמה בראבא ודליק ווליניץ. התכנית נוצרה במתכונת מגזין ואוסף של קטעי משחק שקישרו בין הפינות השונות. את התסריטים הראשונים כתבו לה אפרים סידון, ב. מיכאל וקובי ניב.^[2] בתחילת שנות השמונים הפכה לתוכנית נושא שבה כל פרק סבב סביב נושא מסוים עם קו עלילתי מנחה. התכנית, שארכה כשעה לערך, שודרה בשנים הראשונות בשידור חי שלושה ימים בשבוע, בימי ראשון, שלישי וחמישי בשעה ארבע אחר הצהריים, והשידור החוזר היה למחרת בשעה אחת ושלושים בצהריים. לאחר מכן עברה לפעמיים בשבוע בלבד בחופש הגדול, ובמהלך שנת הלימודים לפעם בשבוע בלבד, בימי חמישי. בכל שנה, עד 1993, התכנית יצאה לפגרה בת ארבעה חודשים. היציאה לפגרה החלה בפרק חגיגי לפורים ונמשכה עד הקיץ.

את הצד המוזיקלי של התכנית סיפקה במשך שנים רבות להקת ברוש (שהחלה את דרכה כלהקת הליווי של הזמר אריאל זילבר). בנוסף נוצרה פינה בשם "שיר השבוע" ובה שירים של אהוד מנור בלחנו של קובי אשרת, אותם ביצעה להקת "חלב ודבש" (1982–1983). לפינה זו צולמו לראשונה קליפים מיוחדים מחוץ לאולפן, וכן יצא גם תקליט עם כל השירים. שנים אחדות אחר כך חודשה הפינה בהשתתפותו של שלמה גרוניך שאף ביצע שירים רבים שנכתבו במיוחד עבור התכנית יחד עם מגישי התכנית. שירי פינה זו הופיעו באלבום "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה". כמו כן הופיעו בתוכנית מיטב הלהקות והזמרים הישראליים, ווידאו קליפים רבים נוצרו בה. את שיר הפתיחה של התכנית כתב אהוד מנור ללחן של בני נגרי. הביצוע היה של יהודה תמיר (מ"חלב ודבש"), חני בודגוב (מ"סקסטה"), עירית בולקא, ואיציק בן מלך.

מנחי התוכנית בשנותיה הראשונות (1982–1980): מתי סרי, גידי גוב, מוני מושונוב ושלמה בראבא

התכנית זכתה לפופולריות רבה, בין אם בשל איכותה או מעמד הערוץ הראשון כערוץ ישראלי יחיד באותה התקופה. עד היום זוכרים רבים שיש להתקשר לטלפון 414155 או, יותר מאוחר, 426144, כדי לזכות בפרס הקבוע: חולצה ותקליט (ומאוחר יותר תיק ותקליט). סיבה נוספת לעובדה שמספרי הטלפון נחקקו בזיכרון הקולקטיבי היא הלחן שהוצמד להם על ידי מנחי התכנית. במשך רוב שנותיה, היא הייתה תוכנית הדגל של הטלוויזיה החינוכית.

השחקנים הקבועים סיפרו שלכל פרק הייתה עלילה מוגדרת ותסריט, אך הם הורשו לאלתר במקום בהתאם לסיטואציה, מה שאפשר להם להביע את נטיותיהם האמנותיות ולהעשיר את התכנית בקטעים שהם סטנד-אפ בחלקם, כמו גם, מצד שני, רגעים של חישכון (בלק-אאוט) שבהם נאלצו לסמוך על בן-זוגם לקטע שיציל אותם ממבוכה בשידור חי. עלילות הפרקים נסובו סביב נושאים שונים מהווי החיים בישראל (למשל "הדייגים" ומפלס הכנרת היורד או "חברת החשמל" עם "דירקטור וולט" שאומר "למה לכבות מזגן אם אפשר להדליק תנור חשמלי?"), אפנות ותופעות חברתיות (למשל "ריקודי עם" או "מחוסרי הדיור" או פרודיות על ריבוי "מחזות זמר"), מחוות לקלסיקות (כמו "צ'ארלי צ'פלין", "לורל והארדי", "ג'יימס בונד") או סדרות טלוויזיה ("משפחת שמשון" – מחווה למשפחת סימפסון, "ראשון" – מחווה לדאלאס, "משפחת קוסבי").

החל מקיץ 1988, במלאת עשור ל"זהו זה!", החלו מצולמים פרקי התכנית בנוכחות קהל(אנ'), ומאז פסקול התוכנית מלווה בפרצי צחוק, וגם במחיאות כפיים בסוף כל תוכנית, ובהמשך הזמן גם בסוף כל קטע.

ב־1991 עלה מופע מיוחד של התכנית יחד עם כוכבי הופה היי שנקרא "זהו הופה".

מוני מושונוב כ"באבא בובה" במלחמת המפרץ

זהו זה בתקופת מלחמת המפרץ (1991)

בתקופת מלחמת המפרץ התכנית חזרה לפורמט של קטעים קצרים שסבבו סביב הווי המלחמה – החדרים האטומים, מסיכות האב"כ, השמועות השונות ואי-הסדר הישראלי הטיפוסי, כמו אזעקות-השווא ("שווא! שווא! סליחה חולון. סליחה רחובות"). במהלך התוכניות הללו קמו ועלו מספר דמויות כמו "שלושת הזקנים" (מושונוב, גוב וקושניר) ושלוש נשותיהם הפולניות, החיילים העיראקים, האישה שהסתובבה עם בעלה ארווין, היקה ה"עצבן", ובכל מקום אליו נכנסה הצהירה "אני עם ארווין פה", הטבח (דובלה), שמכין "טחינה ללא טחינה; דיאטטי!", בובי (מושונוב) ודובי (קושניר). אך הדמות הבולטת ביותר היא דמותו של הבבא בובה, אותו עוזר של הבבא של ריקודי העם, שזכה לפיתוח דמותו על ידי מושונוב (בשילוב קושניר כמנחה תוכנית אירוח) וניבא, את התפתחות המלחמה, באמצעות הגימטריה.

תוכניות מלחמת המפרץ ניסו לשקף את האווירה הישראלית במהלך המלחמה – משפחתיות כפויה, חוסר ודאות, ופנייה לגורמים אזוטריים כמו מקובלים. דוגמה לכך, היא למשל קטע בו ניתח הבבא בובה את המילה "עריק", מילה טעונה בחברה הישראלית באותו פרק זמן, בה השתמש ראש עיריית תל אביב, שלמה להט, כדי לבוז לאותם אנשים שעזבו את העיר מפחד הטילים העיראקיים. מושונוב, בתפקיד הבבא בובה, פתח והסביר שהוא ייקח את המילה הלא-יפה ויעשה ממנה מילה יפה ("ערק, שזה מה ששתה, ראש-העיר, כשהוא דיבר, את המילה, 'עריק'").

לרגל יום סיום המלחמה, שבמקרה "נפל" בדיוק, על חג הפורים, הפיקו אנשי "זהו זה!" תוכנית סיום-עונה חגיגית ומיוחדת, בה חגגו, יחדיו, כל הדמויות כולן – שלושת הזקנים, שלוש נשותיהם הפולניות, הבאבא בובה, השבשב ירקון נגב ועוד.

ערוץ 2 (1993–1998)

המנחים במופע זהו זה!, קושניר, גליקמן ומושונוב

בסוף שנת 1993 השתנתה מפת הערוצים בישראל עם תחילת השידורים המסחריים של ערוץ 2. הטלוויזיה החינוכית חיפשה דרך לשלב את תוכנית הדגל שלה בערוץ החדש וליהנות מהכנסות הפרסומות. תחילה הועברה "זהו-זה!" לשידור במסגרת השעות שקיבלה הטלוויזיה החינוכית בערוץ 2, בימי שישי בשעה 17:30 ובשידור חוזר בהמשך השבוע.

מאוחר יותר נמכרה לזכיינית השידור "רשת" ושודרה החל מנובמבר 1995 בשעות הפריים-טיים, בשם "זהו זה חי!". תקציב ההפקה גדל והתכנית שמה יותר דגש על מערכונים בנושאים שונים ונטשה את המבנה הסיפורי שאפיין אותה מאז שנות השמונים. עם זאת, הטלוויזיה החינוכית המשיכה להפיק את התכנית ואף לשדר את הפרקים בשידור חוזר.

בשנתה האחרונה של התכנית, "רשת" שיבצה אותה כתוכנית הבידור המרכזית של ערוץ 2 בערב שבת, בשם המשודרג "המופע של זהו-זה" תוך שינוי הפורמט – לתוכנית בידור שכללה מערכונים קצרים בנושאים אקטואליים תוך הגברת מינון הסאטירה, פינת נוסטלגיה מיוחדת עם יאצק והסיום הקבוע במערכון שכלל את "הפולניות" אשר דיברו על השבוע שחלף בתחום הפוליטיקה ולעיתים אף ראיינו דמות פוליטית (יעל דיין, לימור לבנת, אחמד טיבי, בנימין בן-אליעזר ועוד). בעונה זו התכנית כללה גם פינה קבועה של ההרכב הקומי "פליטי פלטפוס", בה היו חברים 4 מכוכבי תוכנית המערכונים "פלטפוס". כמו כן, בכל תוכנית בעונה זו התארח שחקן או קומיקאי שהשתתף במערכונים לצד הקאסט הקבוע (בין היתר התארחו ספי ריבלין, שייקה לוי, טל פרידמן וקרן מור), וכן אמן שביצע שיר בליווי שלישיית המנחים (בין היתר התארחו אביב גפן, קורין אלאל, דני סנדרסון ויובל בנאי). בתוכנית סיום העונה, שהתבררה כתוכנית האחרונה של "זהו זה" לפני האיחוד, התארחו שלושת המנחים ה"נשכחים" של התכנית: דליק ווליניץ, מתי סרי ומשה איבגי.

במתכונתה החדשה לא זכתה התכנית להצלחה המצופה ולבסוף ירדה מלוח המשדרים.

בשנים 1999–2000 הגישו מושונוב, קושניר וגליקמן את טקס פרסי הטלוויזיה מסך הזהב בערוץ 2, וביצעו מערכונים ברוח "זהו זה".

לאחר סיום התכנית

תוכניות "זהו זה!" הפכו במשך השנים לקלסיקה ולקאלט בקרב החברה בישראל, וציטוטים של הבבא בובה, הפולניות ויאצק הפכו לנכס צאן ברזל ומוכרים בפי כול. חלק מהדמויות אף זכו לחידושים וקמו לתחייה בקרב הציבור ובתקשורת. פרקי התכנית משודרים בשידורים חוזרים בטלוויזיה החינוכית וזמינים ביוטיוב, ורוכשים לסדרה מעריצים חדשים.

שידורים חוזרים

ספר "דברי ימי זהו זה!" אשר שימש כפרופס בצילומי פרק הסיום של אחת מעונות התוכנית

מאז סוף שנות ה־90 מרבה הטלוויזיה החינוכית לשדר תוכניות קלסיות של זהו-זה בשידור חוזר. לרוב במסגרת שידור מחזורי בסופי שבוע בערוץ 23 של החינוכית. בשנת 2002 קיבלה החינוכית שעת שידור קבועה בערוץ 10 כשערוץ זה פתח את שידוריו, ובמשך תקופה קצרה שיבצה במסגרת שידור זו תוכניות שנערכו לפורמט קצר של 25 דקות, ללא הפינות, החידות והופעות האורח המוזיקליות. כ-40 תוכניות נערכו לפורמט זה, רובן מראשית שנות ה-90, ושידורן הופסק לבסוף כשהחינוכית איבדה את משבצת השידור בערוץ. הרצועה הזו של הפרקים נקראת "זהו זה! קלאסיקה". בשנת 2005 הופקו גרסאות מקוצרות ל-24 תוכניות נוספות במסגרת רצועת הנוסטלגיה ששודרה אז בערוץ 23. הפעם נכללו בלקט תוכניות מכל שנות קיומה של זהו זה, בהן שתי התוכניות המוקדמות ביותר ששרדו בארכיון החינוכית – תוכניות הפתיחה והסיום של עונת קיץ 1979, עונתה השנייה של התכנית והראשונה שהוקלטה. תוכניות אלה בגרסתן הערוכה שודרו בערוץ 23 ברצועה הנקראת "זהו זה! נוסטלגיה". בנוסף, שידרה הטלוויזיה החינוכית רצועה בשם "שירים וזהו זה", ובה שירים של האורחים המוזיקליים מהתכנית לאורך שנותיה. בעשור השני של המאה ה-21 משודרת התכנית בעיקר במהלך ימי חג בעלי אווירה שמחה (כגון ראש השנה ופורים), בהם משודרות מדי פעם התוכניות בגרסתן המלאה כפי ששודרו במקור, כולל הפינות והחידות. בהמשך אותו עשור, התכנית שודרה במרתונים בימי שישי בערב.

מהדורות DVD

ב-2002 הופץ במהדורת DVD אוסף מערכונים מהתכנית אשר שודרו במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991. מהדורה זו נקראת "זהו זה במפרץ". מהדורה מחודשת, שכוללת מערכונים נוספים, מופצת החל מ-2011.

במרץ 2009 הופץ DVD נוסף, "המיטב 1", הכולל 12 פרקים אשר מחולקים לנושאי קולנוע וטלוויזיה. מהדורה זו כוללת בין היתר את הפרקים "צ'רלי צ'פלין", "האחים בוז", "טיסה נעימה", "סרט ערבי", "בשיטור משודר" ו"סיפורים לשעת לילה מיותרת". הפרקים עצמם לא כוללים פינות וקטעים מוזיקליים (להוציא "שיר השבוע"). ה-DVD כולל גם תוספות מיוחדות, ביניהן מספר פינות מהתכנית לאורך השנים, ומערכון העוסק במקור השם "זהו זה!".

"הפולניות עושות שוק" (2014)

בשנת 2014 הופקה סדרת האינטרנט "הפולניות עושות שוק", ביוזמתה של רשות ניירות ערך ובשיתוף הטלוויזיה החינוכית. נכון לחודש מאי 2014, הסדרה כוללת כעשרים פרקים שמשודרים בטלוויזיה החינוכית והועלו גם לאתר יוטיוב.^[3] רשות ניירות הערך יזמה את הפקת הסדרה במטרה לקרב את הציבור הרחב לעולם שוק ההון ולהכיר לו מונחים בסיסיים בתחום הפיננסים ולהקנות כלים להתנהלות זהירה בשוק ההון.

סדרת האנימציה, בכיכובן של טולה ובז'יז'ינה, בדיבובם של מוני מושונוב ודבל'ה גליקמן, מציגה את עולם שוק ההון בצורה פשוטה וידידותית, תוך שימוש בהומור האופייני לפולניות של "זהו זה!".^[4]

חידוש התכנית

במרץ 2020 פורסם כי תאגיד השידור הישראלי פתח במגעים להפקת עונה חדשה של "זהו זה!" עקב התפרצות נגיף הקורונה, ובין השאר נעשתה פנייה לכוכבי התכנית: שלמה בראבא, מוני מושונוב, אבי קושניר, דובל'ה גליקמן וגידי גוב.^[5]^[6] התכנית שובצה לשידור בעונה החדשה החל מיום חמישי, 26 במרץ, ב-21:30 בערוץ כאן 11^[7] יחד עם שידורים חוזרים בשישי ב-13:30, כפי שהיה נהוג במשך שנים בחינוכית.

בפרק ראשון הופיעו כל חברי הצוות שביצעו מספר מערכונים עם הדמויות הוותיקות (באבא בובה, יאצק ושלושת הזקנים) ודמויות חדשות. כמו כן, הם ביצעו יחד עם שלמה גרוניך, בפינה המוזיקלית, ביצוע מחודש ומותאם למצב לשיר "פרנויה".^[8]^[9]^[10]

לאחר מכן צולמו ושודרו עוד מספר פרקים בהשתתפות דמויות מהעבר כגון הפולניות ומערכונים הקשורים למגפת הקורונה. לעונה זו צולמו 14 פרקים. בפרק האחרון של העונה הראשונה הם ביצעו יחד עם שלמה גרוניך, בפינה המוזיקלית, ביצוע מחודש ומותאם למצב לשיר "צריך להזיע".^[11]

בעקבות הצלחת העונה הראשונה, יצאה עונה נוספת החל מ-23 ביולי.^[12] בפרק הראשון של העונה השנייה השחקניות ליא קניג, רבקה מיכאלי וגילה אלמגור הופיעו בתפקידי אורח.^[13] בניגוד לעונות המוקדמות של "זהו זה!", הפרקים של העונות החדשות קצרים יותר ואינם מבוססים על קו עלילה אחד ארוך אלא על מספר מערכונים. שינוי נוסף בין התכנית הקלאסית לנוכחית הוא העדר של זמר השבוע ופינות. בנוסף, בכל פרק מבצעים השחקנים שיר ישראלי בעיבוד מחודש ופעם אחת אף הקליטו שיר מקורי, מאת אלון אולארצ'יק. ביצועי השירים, על ידי "חבורת גברים בני כ-70" שאינם זמרים (פרט לגידי גוב) הפתיעו באהדה הציבורית ובפופולריות לה זכו.^[14]^[15]^[16]

ביום העצמאות 2021, העלו תוכנית ספיישל מיוחדת עם 3 שירים בעיבודים מיוחדים לצד התזמורת הפילהרמונית, ועם אורחים. לאחריה, יצאו לחופשה ארוכה וחזרו למסך ב-4 בנובמבר 2021 לעונה נוספת.^[17]^[18]

ביום העצמאות 2022, העלו תוכנית ספישל מיוחדת, בה השתתף ראש ממשלת ישראל דאז, נפתלי בנט.^[19] במרץ 2023 שודרה התכנית ה-100 מאז עליית הגרסה המחודשת.

בקיץ 2023 עלה מופע בימתי של "זהו זה!" המבוסס על השירים אותה ביצעה החמישייה במהלך עונות הגרסה המחודשת, לצד מספר מערכונים.^[20]

ב-12 באוקטובר 2023, בצל מלחמת חרבות הברזל, החלה העונה השישית של התוכנית. תחת הכותרת, "זהו זה וכן אחרת!". בהתאם לאירועים, חל שינוי במתכונת התוכנית, והיא כללה, מלבד ההתייחסות לנושאים האקטואליים, גם שיחות וראיונות עם ילדים מיישובי עוטף עזה. בנוסף, אירחו חברי זהו זה לביצועי השירים, גם אמנים בולטים, כגון עידן רייכל, ריטה, שלומי שבת, עמיר בניון ודני סנדרסון וכן הקליטו ביצוע מחודש לשיר "לו יהי" (המזוהה עם מלחמת יום הכיפורים), ביחד עם שייקה לוי וגברי בנאי. כחודש לאחר חזרתה לשידור, נוסף לתוכנית יום שידורים נוסף, ומלבד ימי חמישי היא משודרת גם בימי שני. בהמשך שבה להיות משודרת בימי חמישי בלבד. העונה השישית של הסדרה, ששודרה בצל המלחמה הגיע לסיומה ב-18 באפריל 2024. ב-31 באוקטובר 2024, עלה הפרק הראשון של העונה השביעית של התוכנית.

פרסים

בשנת 2021 זכתה חמישיית "זהו זה" (אבי קושניר, גידי גוב, דב'לה גליקמן, מוני מושונוב ושלמה בראבא) בפרס מפעל חיים של אמ"י (תשפ"ב).^[21]
בשנת 2022 זכתה התכנית בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.^[22]^[23]
במאי 2023 הודיעה אוניברסיטת בר-אילן על הענקת תואר דוקטור לשם כבוד מטעמה לחמישיית "זהו זה": גידי גוב, דבל'ה גליקמן, שלמה בראבא, מוני מושונוב ואבי קושניר, על תרומתם המשותפת לתרבות הישראלית בשנת ה־75 למדינת ישראל, ועל יכולתם לשמח וללכד את הציבור סביב יצירתם,^[24] הטקס נערך ב-15 במאי.
ביוני 2024 פורסם שהתוכנית בין זוכי פרס "אבירי איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון.^[25]

צוות התוכנית

שחקנים וקומיקאים ישראלים רבים לקחו חלק בתוכנית לאורך השנים, בהם:

מגישים קבועים

דליק ווליניץ (1978–1980)
אבי פניני (1978–1979)
מוני מושונוב (1978–1998, 2020–הווה)
שלמה בראבא (1978–1990, 2020–הווה)^[ב]
גידי גוב (1979–1993, 1996-1997 (אורח), 2020–הווה)
מתי סרי (1980–1983)
משה איבגי (1983–1984)
תמי גינגולד (1983–1984)
דובל'ה גליקמן (1984–1998, 2020–הווה)
אלי גורנשטיין (1987–1988)
יאיר ניצני (1988–1993)
אבי קושניר (1988–1998, 2020–הווה)
קרן מור (1992–1994, 1998 [אורחת])
דוד קיגלר (1994)

אורחים

מגישי פינות

הכותבים והבמאים

כותבים

במאים

תוכן ועלילה

דמויות בולטות

מושונוב בתפקיד "הבבא בובה" במהלך פרק על ועידת מדריד

"הזקנים" בימי מלחמת המפרץ

"הפולניות" בימי מלחמת המפרץ

"יאצק" (שלמה בראבא) – בפינות יאצק, אותן כתב קובי ניב, בראבא גילם דמות של חלוץ ציוני נלהב, המצויד באקורדיון, כובע טמבל, שפם עבות, בעל חיים תורן (בהמשך גם רובוט) ודגל ישראל. בכל תוכנית סייר יאצק ברחבי הארץ תוך שהוא שופך אור על אתרים ואירועים בהיסטוריה של הציונות ועל הצופים היה לגלות היכן נמצא יאצק, כשבשלב מסוים החידות בפינתו עסקו בבעלי חיים. דמותו של יאצק אמנם לא הופיעה בחלק העלילתי של התכנית אלא בפינה משלה, אבל הדמות שצברה פופולריות רבה ליוותה את התכנית במשך מספר עונות החל משנת 1983, ו"זלגה" מדי פעם גם לתוך התכנית עצמה. יאצק נהג לתבל את דבריו בחרוזים קצרים, מלווים באקורדים מהאקורדיון, אתו ניהל מערכת יחסים מורכבת, לתבל את דבריו במעשיות מחייו עם יאצקה זוגתו, לצהול כסוס, ולסיים את דבריו במילים ”לא לדאוג לעולם יאצק תמיד נופל וקם - זה טוב!”. כמו כן, הוא השתמש לעיתים קרובות במשפט: "איזה עם סגולה!", כשהוא אומר אותו בפאתוס, תוך הבעת התפעלות גדולה. יאצק התאפיין גם בבדיחות הארוכות והמסובכות שסיפר, אשר בדרך כלל החלו בתיאור של שלושה בני עדות שונות שנוסעים בכלי תחבורה מסוים ("פרסי, עיראקי ופולני נוסעים ברכבת...") שלתוכם השתרבב בדרך כלל גם כורדי, שהיה אובד במהלך הבדיחה, ומתגלה מחדש מאוחר יותר. המשותף לכל בדיחותיו של יאצק הוא שהאשמה תמיד נופלת על היקה. דמותו של יאצק זכתה לכבוד מיוחד באחד הפרקים, בו נפרשה מסכת חייו בספיישל "חיים שכאלה". בשלב מסוים התלווה ליאצק בפינתו רובוט חוצני בשם "פיצקי", אשר דובב בידי בראבא עצמו. בתוכנית "שביל באמצע, שביל בצד" החליף אותו אביו של פיצקי שהיה רובוט חוצני בגובה אדם ואף הוא דובב על ידי בראבא עצמו.

יאצק יצא גם אל מחוץ לגבולות "זהו-זה": דמותו שולבה גם בתוכנית הטיולים "שביל באמצע שביל בצד" בהנחיית ספי בן-יוסף, משם זכור במיוחד השיר "בואו נטייל" וכן קטע בו הפך ל"דון-קי-יאצק", שבלוויית משרתו הנאמן סנשו פנשה (בגילומו של יענקלה בן סירא), יוצא להילחם בטחנת הרוח בירושלים כדי להציל את "דולצ'ה ריטה" (הזמרת והשחקנית ריטה). יאצק הופיע גם במופעים בהם השתתף בראבא, בעיקר עם מוני (כמו "ערב חד-פעמי קונבנציונלי"), וכמו כן בתשדיר שירות לקידום הנגב בתחילת שנות התשעים, ובגרסה מונפשת במבחר סרטונים על מילים כגון: תחנה ומסעדה, בהם היה שולף מילים ממזוודה ואת הדברים שקשורים למילה הזאת, בסדרה המקורית של "רחוב סומסום" ששודרה בשנות השמונים, שבה בראבא דיבב. הדמות "חזרה לחיים" כשבראבא התארח בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" במערכון מיוחד ובהמשך גם בתוכניות "שי בשידור" ו"גב האומה".

"הבבא בובה" (מוני מושונוב) – דמותו של הבבא בובה החלה את דרכה בפרק "ריקודי עם" כעוזרו של הבבא המקובל האחראי על ריקודי העם. בתקופת מלחמת המפרץ, עם גל הפניות למקובלים, חזרה הדמות לפינה קבועה בה הייתה מפרשת את אירועי השבוע על ידי פירוש באמצעות גימטריה של מילה מייצגת כמו "עריק" או "שוורצקופף" למשל. מאפיין נוסף שמוני הקנה לדמות היה חוסר יציבות – הייתה לו נטייה לגלוש ימינה ושמאלה וכמעט ליפול (מנחה הפינה, שגולם על ידי אבי קושניר, היה תמיד מציל אותו לפני הנפילה או דואג להרים את הלוח, שהיה קורס פעם אחר פעם). הדמות זכתה לקאמבק חד פעמי בתוכנית רק בישראל בתקופת מלחמת עיראק, ומאוחר יותר הדמות הופיעה בתוכנית "ערב חד פעמי" ששודר ברשת, ערוץ 2 שהונחה על ידי מושונוב עצמו. בראיון סיפר מוני שהתזזיתיות וחוסר היציבות של הבבא-בובה באה במטרה לפצות על חוסר היכולת שלו לשבת בזמן שהוא מפיק את הקול הגבוה והצפצפני שאפיין את הדמות.
"הזקנים" (מוני מושונוב, אבי קושניר וגידי גוב) – שלישיית זקנים שיושבים על ספסל, קוראים את כותרות העיתונים ומפרשנים בדרכם הציורית את האירועים, תוך שהם עולבים אחד בשני. שלושת הזקנים הושפעו בבירור מהדמויות שכתב נסים אלוני לחבורת "הגשש החיוור" במערכוני "הקפיטריה בטבריה". באחד המערכונים הופיעו במקום הזקנים "הזקנות", נשותיהם של הזקנים, שהרבו להתלונן עליהם, ואלה שימשו מאוחר יותר בסיס לדמויותיהן של "הפולניות". בהמשך דובל'ה הפך לזקן השלישי במקומו של גידי, שפרש לטובת התוכנית "לילה גוב". דמויותיהם של שלושת הזקנים שבו לשלוש הופעות חד פעמיות: בספיישלים של התוכנית "רק בישראל" חגיגות 40 שנה לטלוויזיה הישראלית ששודרו בשנת 2007, בהופעה של גידי גוב לציון חצי יובל לתוכנית "לילה גוב" שהתקיימה בשנת 2019. בעונה החדשה של "זהו זה" שיצאה בשנת 2020. בשנת 2023 ניתן לזקן שגידי גילם השם "רודרגז", לאחר שבכל השנים נתנו רק לזקן שקושניר גילם את השם "ברל" ולזקן שמוני גילם את השם "שמרל".
"הפולניות" (מוני מושונוב, דב גליקמן ואבי קושניר) – שלוש נשים ממוצא פולני – מוני בתפקיד בז'יז'ינה, יחד עם דובל'ה וקושניר כטולה וז'ניה – שהיו מעבירות ביקורת ופרשנות על אירועי היום, תוך שהן מתרפקות על עברן (במיוחד הדמות שגולמה על ידי דובלה, שהתרפקה על כל מאהביה השונים), תוך שהן עוקצות אחת את השנייה בפולניות סטריאוטיפית. השלוש הופיעו לראשונה ב"זהו זה חי", וכן גם כאשר התוכנית עברה לערוץ 2 ולשידורי הפריים-טיים, ואף יצאו מגבולות התוכנית והופיעו גם באירועי בידור שונים, אולם דעכו לאחר זמן קצר. בשנת 2013 דמויותיהן של טולה ובז'ז'ינה קיבלו גרסה מונפשת משלהן בסדרת הסרטונים הקצרים ששודרו בחינוכית ביוזמת משרד האוצר והרשות לניירות ערך, "הפולניות עושות שוק".
"ציון וציונה" (מוני מושונוב ואבי קושניר) – זוג שלובש את אותם הבגדים מאז יום חתונתם. ציון (מוני) הוצג כבחור המרבה להתלונן כל הזמן וציונה אשתו (קושניר) תוהה תמיד לגבי תלונותיו ואף מדגישה הרבה פעמים את הקמצנות שלו כרוע לב וכמו כן היא זו שסוחבת אותו על הידיים לכל מקום (באופן שהחתן סוחב את הכלה לחדרם אחרי החתונה). חוץ מהמערכון, ציונה כיכבה במספר פרסומות של חברת החשמל וכמו כן גם במופע של קושניר "מכבס ותולה".
"בובי ודובי" (אבי קושניר ומוני מושונוב) – דמויותיהם של דובי הפיתום (קושניר) המנסה להיות חינני ומנומס כלפי הצופים ובובי הבובה (מושונוב בתנועות שפתיים בלבד) שמתלונן כל הזמן על ההופעה ועל היחס המזלזל של דובי כלפיו.
"אגזוזי הרעם" (דב גליקמן, מוני מושונוב ואבי קושניר) – להקת רוק ששרה לרוב שירים שמילותיהם הם בנושא פוליטי מסוים ועם לחן של שיר מוכר. מאוחר יותר שונה שמה של הלהקה ל"הבברים".
"מנחם השיכור" (מוני מושונוב) – דמות של שיכור שהופיעה ב"זהו זה חי" בלבד.
"החיילים העיראקים" (מוני מושונוב, דב גליקמן וגידי גוב) – בתקופת מלחמת המפרץ, החיילים העיראקיים שיורים טילים על מדינת ישראל.
"סימה וארווין" (גידי גוב ומוני מושונוב) – בתקופת מלחמת המפרץ, בעל ואישה שתמיד היו מגיעים יחד, וסימה (שבמערכון הראשון נקראה בכלל ריקי) הייתה תמיד מכריזה "אני עם ארווין פה". סימה נהגה תמיד לפלרטט עם בחורים בנוכחות בעלה. ארווין הוצג בתור הבחור ה"עצבן" ונהג לסתום את הפה לאחר מכן כשסימה הרגיעה אותו. בתוכנית ששודרה שנה לאחר מלחמת המפרץ, הוא נהיה שליו מכיוון שהוא השאיר את אשתו בספרד, לאחר שהם ביקרו שם. כמו כן, הדמויות של סימה וארווין הופיעו בערב חד פעמי קונבנציונלי כשהם הולכים לטיפול פסיכולוגי. הזוג שב בעונה החדשה של זהו זה ששודרה בשנת 2020. בנוסף דמותו של ארווין הופיעה בתוכנית "דומינו" כשהוא נשוי לדמות בשם סילבי (שגית סול) והיה מושא אהבתה של דמות בשם מאשה (רועי בר נתן).
"שאול שקלי" (שלמה בראבא) – בחור מבוגר ושליו שמתרגל למצב מסוים בקלות. נוהג לעיתים לכעוס על מישהו שלא נותן לו כבוד, ומפרט על העבר של העם תוך כדי, כשבין היתר הוא אומר "אבא, אבא, ירח מטפטף עלינו". מבוסס על אדם אמיתי. הופיע בין היתר גם ב"סיבה למסיבה", בערב חד פעמי, במופעים של "מוני ובראבא", ב"איפה אתה חי?!" וב"רק בישראל".
שאול פרחים (דב גליקמן) – מוכר פרחים שהופיע לראשונה בפרסומות של "דפי זהב". בהמשך כיכב גם ב"סיבה למסיבה" ובהמשך גם בסדרת טלוויזיה משלו.
"יוני אומן הוואטסה" (דב גליקמן) – בחור מבוגר שמגדיר את עצמו בתור "אומן וואטסה" מתראיין אצל אותו מנחה (אבי קושניר) על חדשות כזב שהוא יוצר בוואטספ ועל מתחריו שהם אנשים ידועים. כמו כן, הוא מבקש מהמנחה שיוציא מספר פתקים אקראיים מהסלסילות שבביתו ועליהם הוא כותב הודעת וואטסאפ חדשה.
"הבידרמנים" – שני חברים שאחד מהם (דב גליקמן) נפגש בבית חברו (מוני מושונוב) ומתחיל ביניהם קרב התנשאויות מופרך אחד על השני, שבסופו החבר עוזב בכעס ושב בגלל האוכל שאשת החבר השני הכינה לו. בעונה של 2022 שב חיים בידרמן בסוף כל תוכנית של זהו זה. בעונה של 2023 הוצגה הגרסה הדתית של המערכון, כשאת הרעיה מחליפה ביתו.
"האחים של זאפה" (שלמה בראבא, אבי קושניר, גידי גוב ומוני מושונוב) – להקת עבר ששבה למופע איחוד אף על פי שהם מעולם לא הופיעו. הם ואמרגנם התחמן (דב גליקמן) מתראיינים אצל יואב קוטנר.
"משפחת ההיסטרים" – משפחה (שלמה בראבא, מוני מושונוב, גידי גוב, אבי קושניר וטלי אורן) שנכנסת להיסטריה עקב כל דבר פעוט שקורה לאחד מבניה.
"עלילות אלפנדרי, ליצ'י וזב" – שלושה חברים (אבי קושניר, גידי גוב ומוני מושונוב) שמגיעים לעבר דרך מכונת זמן ומשנים את ההיסטוריה, ואחרי זה מתקנים אותה.
"מילים לא מובנות" – שלושה חברים (מוני מושונוב, גידי גוב ואבי קושניר) דנים ביניהם על מילים לועזיות ומסובכות לגבי פירושם.
"רפי לוי" – בעל רשת מרכולים ממוצא עיראקי (אבי קושניר), שמספר על ההיסטוריה המופרכת של עצמו. גרסה פרודית על רמי לוי.
"הווכחנים"' – בחור (אבי קושניר) שמבקש מחברו הטכנאי (מוני מושונוב) לגבי מחיר העבודה שאותה עשה בביתו, כשהחבר עושה אותה בחינם. כשהוא שומע מה המחיר שהוא מבקש על העבודה, אם הם לא היו חברים, אז נפתח ביניהם קרב של ויכוחים.
"חיליק מגנוס" – ישראלי (שלמה בראבא) שתפקידו לחלץ ישראלים שנתקעו בחו"ל בכל מיני מקומות משונים. מבוסס על אדם אמיתי.
"דירקטור וולט" – מנהל חברת החשמל (מוני מושונוב) שהופיע בשני הפרקים שעסקו בחברה, לצד עוזרו (דב גליקמן). הדירקטור עצמו נהג לבזבז חשמל. בעונת 2023 הוצג בנו של הדירקטור (המגולם אף הוא על ידי מושונוב) שירש את ההנהלה מאביו.
"ניסו" – ברנש המתאבד תמידית (אבי קושניר) מכיוון שאין לו דעה בנושא פוליטי מסוים. נשוי לבחורה בשם עליזה, שרק מוזכרת במערכונים.
"איך לעשות דברים" – מנחה (דב גליקמן) מציג בעזרת ארבעה שחקנים (גידי גוב, אבי קושניר, מוני מושונוב ושלמה בראבא) דברים שכל אחד יכול לעשות בביתו.
"החות'ים" – שלושה חות'ים משועממים (מוני מושונוב, דב גליקמן ואבי קושניר) שפעולות הטרור שלהם נובעות בעיקר מתוך השיעמום. בין היתר הם משחקים במשחק אסוציאציות (המכיל שם רק את המילים "מלוואח" ו"רסק"). סדרת המערכונים הזאת היא מין המשך למערכוני העיראקים.
"ג'רלד פורד" – סדרת דרמה שסובבת סביב צוות אמריקאי של נושאת מטוסים (מוני מושונוב, דב גליקמן, גידי גוב ואבי קושניר).
"סדנת כתיבה" – סדנת כתיבה יוצרת (גידי גוב, בתור מנחת הסדנא ומוני מושונוב, דב גליקמן ואבי קושניר בתור המשתתפים) שבה אחד המשתתפים (דב גליקמן) כותב שיר עם המילה "חרא" .

פינות

חלק חשוב בתוכנית היה הפינות השונות, ממוזיקה, דרך ספרים וכלה במדע, הטלוויזיה החינוכית הצליחה לשלב בתוכן העלילתי גם העברת מידע לצופים. חלק מהפינות צולמו כחלק מהשידור החי ובאחרות הוצגו קטעים שצולמו מראש.

פינת הספורט עם יורם שימרון, ובסוף שנות השמונים עם דובי גל שפינה את מקומו לאחר זמן קצר לירון וילנסקי.
פינת אימוץ חיות עם הווטרינר ד"ר יורם קלמנט,^[26] ולפני כן הגישה אותה ד"ר נאוה נבו.
פינת ייעוץ פסיכולוגי עם ד"ר עמי שקד.
פינת המשטרה עם סנ"צ אברהם חמו.
פינת האופנה אותה הגישו יעל טבת קלגסבלד ושירה ברויאר. הפינה שנקראה "מתאים לי" הציגה את חידושי האפונה העדכניים, בה השתתפו דוגמנים ודוגמניות עליהם הוצגו הבגדים עם הסבר של המגישה ואורחים נוספים.
פינת מחשבים בה הדגים סמס הררי מה ניתן לעשות עם מחשב (Apple II) באמצע שנות ה-80.
חדר מיון בפינה זו מדברים על בעיות רפואיות שבה שחקנים מציגים אותן בצורות מוגזמות. אחרי ההצגה שני רופאים מספרים את האמת על הבעיות. זכורה בעיקר בסוף הפינה האמירה "העיקר הבריאות". בין מגישי הפינה היה פרופ' איתן פרידמן.
הגשמת חלום – בפינה זו ילדים מבקשים מהתוכנית שיגשימו להם חלומות.
פינת זהירות-בדרכים – בה התווכחו, בבית-המשפט, תובע ונתבע והמטרה הייתה ללמד את הצופים כללים בסיסיים של זהירות בדרכים.
פיקוח נפש – פינה על נושאים רפואיים והדרך בה פועל גוף האדם, בהשתתפות הפציינט הנרגש ספי ריבלין והאחות תיקי דיין, המרגיעה אותו.
פינת הספרים של חוחית (אורלי זילברשץ-בנאי), ילדה מופנמת, שהמליצה על ספרים יחד עם דב רייזר. במקור זאת הייתה פינה שבה יהודית אוריין המליצה על ספרים.
פינת הקולנוע שכללה המלצה על סרטים חדשים הוגשה על ידי אנשים שונים, ביניהם אהרן קפלן, דורי בן זאב שהיה רכוב על תלת-אופן שאליו מחוברת מקרנת קולנוע, דני מוג'ה, מנחם זילברמן שכינויו היה "מפלצת הקולנוע", דני רובס, אמיר רותם, ד"ר אורלי לובין, יעל שוב וגידי אורשר.
הפינה "סוף המחזה" (משיר הפתיחה) בה ניתן היה להציע סיומות למחזה שהוצג על ידי קבוצת שחקנים (מכאן גם הסצנה בקטע הפתיחה בה מכבה כף יד את הנר).
פינת החדשות – המגיש הראשון של חדשות זהו-זה היה העיתונאי, המתרגם ואיש הרדיו מיכאל דק אשר היה חלוץ בהעברת תכנים חדשותיים לילדים ובני נוער. בתחילת שנות ה-80 הוחלף דק על ידי העיתונאי אבנר תבורי מ"ידיעות אחרונות". דק ואחריו תבורי היטיבו להסביר לצופים את המצב הפוליטי והכלכלי המורכב של אותן שנים – ממושגי יסוד כמו מהי קואליציה ועד מלחמת לבנון, האינפלציה וכדומה.
"מקום בעמידה" – פינת סטנד-אפ מסוף שנות השמונים עם שמואל וילוז'ני ואחר-כך רמי שטרן, ולבסוף הצמד דבי ונולי.
חוכמה גדולה – שבה היו ניסויים מדעיים עם דורון צפריר ורותם אבוהב.
אלוף בצלות – פינה שבה כל אומן מתחום הבידור והזמר היה מבשל את אחד ממתכוניו. בין האומנים שהופיעו בפינה היו: אדם, יפה ירקוני, ציפי שביט, יאיר ניצני, תיקי דיין ואילנית.
כל מה שרצית לדעת על... ולא העזת לשאול – פינה שבה הגישו טל פרידמן ומשה פרסטר סיטואציות בחיי היום-יום באופן הומוריסטי.
פינת האמנות – פינה שבה הופיעו אומנים שונים מתחומי הציור והפיסול שמספרים על אמנים מתחומם ועל ההשפעה שלהם על יצירתם. במקור הגיש פינה זו האומן דודו גבע.
לקראת גיוס – פינה ששודרה בשנת 1990 בה הוצגו חיילות צה"ל בלוויית הקדמה ושירים הקשורים לחיל, בביצוע להקת הנח"ל וקריינות של עודד מנשה.
הקוטב בידינו – פינה מהעונה הראשונה של "זהו זה חי". שני חברי ילדות בשם יונה וברגר (מוני מושונוב ושלמה בראבא) מנסים לשבור את שיא גינס בשהייה ממושכת בקוטב בעודם מתגוררים בתוך איגלו. מוטיב חוזר בפינה הזאת הוא שברגר (מושונוב) שובר על ראשו של יונה (בראבא) בקבוק בירה ירוק.
צבוטותי וכותותי – פינה בכיכובם של אורי אברהמי ודב רייזר המציגים מערכון בעל מוסר השכל בסופו.
שיחת השבוע – פינה נוספת שבה כיכב אברהם בורג, אשר בה היה משוחח עם אנשים על ענייני השבוע. הפינה הופיעה לראשונה בשנת 1978.
ידיים שמאליות – פינה שעוסקת במלאכת יד בהנחיית דודו דותן.
פינת הספרות – פינה שבה חגי חיטרון המליץ על ספרים. הפינה הזאת הוותה בסיס לפינת הספרים של חוחית.
פיפ שואו – סדרת מערכונים ב"זהו זה חי" המתרחשת במועדון כזה, כשמאחורי חורי ההצצה שם, ישנם דברים אחרים לגמרי מאשר במועדון רגיל.
המגילות הגנוזות של "זהו זה" – פינה שהופיעה ב"זהו זה חי", שבה מופיע שלמה בר-אבא עם האקורדיון ומציג קטעים נוסטלגיים מהתוכניות של "זהו זה".
פליטי פלטפוס – פינה מ"המופע של זהו זה" שבו כיכבו חברי ההרכב שנשא את השם: דני קרפל, חנן לדרמן, תומר שרון ותומר יוסף. לעיתים כיכבו גם השחקנים האחרים מההרכב המקורי של פלטפוס: ירדן בר-כוכבא (בשני מערכונים), אבי גרייניק (בשני מערכונים) ועידן אלתרמן (בשלושה מערכונים). באחת הפינות החליפו אותם כוכבי העונות הראשונות של "דומינו".
מסיבת עיתונאים – פינה שפתחה את כל התוכניות של "המופע של זהו זה", שבה נשאלו מוני, קושניר ודובל'ה על ידי כל מיני עיתונאים.
הבית של יעל – פינה משנת 2024 שבה יעל לבנטל חווה דעה על המתרחש במדינה ממרפסת דירת הגג שלה.

התוכנית גם שיתפה פעולה עם מספר להקות נוער. ביניהן הופיעו "להקת צופי תל אביב" ו"צעירי תל אביב" מתל אביב, "מפגשים ברכס" מחיפה ולהקת "דור שני" מקריית מלאכי.

פינות חברה ומתבגרים

"על הברזלים" עם דן תורן, איציק גייר, דליה שימקו, שירלי שטרן, אלון אבוטבול, תמי גינגולד ואחרים. הפינה עסקה במתחים של גיל ההתבגרות, והציגה אותם בצורת שיחות שהתנהלו "על הברזלים". "על הברזלים" היה מקום המפגש של "החבר'ה המקובלים", וסימל "מרד נעורים" בהיותו מקום התכנסות מחוץ לגדרות בית הספר. כשמספר פעמים הפינה גלשה לאולפן של זהו זה עצמו, כשהשיא היה שהם הנחו את אחד הספיישלים של חנוכה, שבה גידי עצמו היה על תקן האומן. בשנים מאוחרות יותר עברה הפינה הפופולרית שינויים קלים (בין היתר: בבריכה ציבורית, ובמחנה עבודה), כשבגרסתה האחרונה איציק גייר היה האחרון שנשאר מהצוות המקורי וגילם מדריך בתנועת נוער במחנה קיץ. חניכיו אז היו דנה מודן, אורי גוטליב ואורי בנאי.
"בראש פתוח" פינת הצעירים עם כוכבי להקת צעירי תל אביב. כוכבי הלהקה העלו את נושא הצעירים יחד עם ביצוע שירים נבחרים מקוריים, ושירי כיסוי ללהיטים ישראליים, הפינה המוצלחת ב"זהו זה!" הובילה את חברי הלהקה להפקת הסדרה "החופש האחרון" בשנת 1989, ששודרה בערוץ הראשון.
עלייה בעינה – פינה שבה מראים את החוצפה הישראלית ממבט של עולה חדש (בקולו של צביקה פישזון).
רגע עם שניים – אב (נתן דטנר) ובן (בגילום רן אפלברג) שגרים יחד ומציגים סיטואציות משפחתיות שונות מחיי היום-יום.

פינות היסטוריה, ארץ-ישראל, ויהדות

פינה בנושאי יהדות ואזרחות עם אברהם בורג, טרם כניסתו לפוליטיקה.
רבותיי ההיסטוריה חוזרת – פינה בהגשת שמואל וילוז'ני שמראיין אישים היסטוריים כגון: צ'ארלס דרווין, ועל הדרך ישנה חידה לצופים שקשורה לאישיות.
בעקבות חרס – פינה שבה ניסים עזיקרי מבקר ומסביר לבנו (גורי עזיקרי, בנו במציאות של השחקן) על אתרים ארכאולוגיים בארץ.
חדשות טובות – פינה שמציגה אירועים היסטוריים בתוספת ראיונות עם אנשים שקשורים לאישיות או האירוע המדובר.

פינות מוזיקה

בכל תוכנית שולבו מספר שירים אשר בוצעו באולפן. בנוסף, חלק מפינות התוכנית עסקו גם הן במוזיקה:

פינת הפופ בהנחייתו של יואב קוטנר. פינה זו רצה לאורך רוב שנות קיומה של "זהו-זה", ובמשך שנים רבות הייתה המקום היחיד כמעט בטלוויזיה הישראלית שבו הוקרנו קליפים חדשים מחוץ לישראל. מלבד קליפים היו מדי פעם הופעות במסגרת פינת הפופ, והופיעו בה הרכבים מחוץ לישראל, שהופיעו בישראל. קוטנר נהג לסיים את הפינה בתנועות ידיים משונות. מנהג זה החל לאחר שעקב תקלת סאונד לא שמעו את קוטנר והוא הגיש את הפינה בתנועות ידיים. בשנת 2020 שב קוטנר במסגרת אחד המערכונים של זהו זה! ששודרו ב-2020.
שיר השבוע – שירים של שלמה גרוניך ובשנים 1982–1983, של להקת "חלב ודבש", שהשיא היה בתקופת "חלב ודבש" בספיישל ראש השנה ששודר בין השנים האלה שבו היה לקט של שירי הלהקה עם קטעי קישור של מנחי התכנית ומגישי הפינות שהתארגנו לקראת סעודת החג והלהקה הופיעה בסופו ובצעה שיר חדש. בתקופת גרוניך (1986–1989) השיר, שבדרך כלל תאם לנושא התוכנית, הושר על ידי כל הצוות. חלק מהשירים ביניהם "הגליל", "פרנויה" ו-"קואי-נה-נאי-נאי" בשיתוף מקהלת העפרוני, יצאו לאחר מכן על גבי התקליט של NMC "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה". בפרקים מסוימים (בייחוד האלה ששודרו בין 1991–1995) רק מגישי התוכנית היו אלה ששרו שיר בסופו של הפרק. הפינה עם גרוניך חזרה במסגרת העונה החדשה של "זהו זה" כששבה בשנת 2020 עם עיבודים חדשים לשירים שכבר הוצגו בתוכנית. הפינה שבה באופן חד פעמי בשנת 2024.
מפגשים מוזיקליים – פינה שבה דורי בן זאב משחק בעל מועדון שמארח מוזיקאים המנגנים סגנונות מוזיקה מהעולם, כגון מוזיקה ספרדית ומוזיקה יוונית.
מוזיקה עולמית – פינה שבה תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של ירוחם שרובסקי ניגנה יצירות של מלחינים מרחבי העולם.
קצת מוזיקה – בעל מועדון (אסטיבן גוטפריד) שנעזר במוזיקאי שלו (יצחק שטיינר) עבור כל מיני מצבים וסיטואציות, באמצעות המוזיקה שהוא מפיק מפסנתרו.
פנינים שחורות- פינה שבה כיכבה להקה בהשתתפותם של :אילן וייל, מומי לוי, אדריאן בטלר (אייבי) וג'ימי נתנאל, אשר שרה שירי בלוז וסגנון הכנסייה השחורה.
תן ג'אז- פינה שבה השתתפו אילן וייל וגני תמיר, ששרו שירים בסגנון ג'אז במועדון לילה.
מוזיקה קלאסית – פינה שעוסקת במוזיקה קלאסית בהנחיית אבי פניני שמשחק בכל פינה בן של מלחין מפורסם אחר ומציג יצירה של אותו מלחין כפי שהוא מנוגן עם כלים של מוזיקה קלאסית ועיבוד מודרני של אותה יצירה עם כלים עכשוויים.

חידות בהשתתפות הצופים

ענת תשובה (רבקה מיכאלי) בפינתה "אבן נגולה מעל ליבי" שהציגה חידות מדעיות לצופים. הפינה הוצגה כתוכנית רדיו בה מאזינים מתקשרים עם שאלות, אשר היוו את נושא הפינה. תשובה נהגה להסות את השואלים בסוף הפינה במילים "בפעם הבאה". בדומה לפינת "מוקש" המוקדמת יותר, גם בחידה זו גילמה מיכאלי שתי דמויות, המשוחחות זו עם זו. הפינה שבה במסגרת מערכון בתוכנית "שובו של השריף" בשנת 1996, ושידורים חוזרים של הפינה שודרו שנה לאחר מכן במסגרת התכנית "החופש הגדול".
יאצק (בגילומו של שלמה בראבא), האקורדיוניסט הנלהב עם כובע טמבל ודגל ישראל, המטייל ברחבי ישראל. על הצופים היה לזהות היכן יאצק מטייל הפעם. ובאיזה שלב הפינה הוקדשה לעולם החי.
חידה תנ"כית – בפינה הזאת גבי עמרני ודני שגב היו ממחיזים קטע מהתנ"ך כאשר גבי היה שוגה בפרט מסוים ודני היה מעיר לו על כך ולא מסביר באיזה פרט הוא שגה. בהמשך החליפו אותם טוביה צפיר ודובי גל בתור הממחיזים כאשר המנקה (יעל עמית) הייתה מודיעה להם שהם שגו בפרט מסוים.
חידה בלשית – נח רב מוח (ספי ריבלין) הבלש ומזכירתו שולה "עזבי הכול ורשמי הפרטים" (שולה חן), אשר אכן עשתה כדברו ועזבה הכל, ובדרך כלל הכול נשבר על הרצפה. בכל פינה היה על הצופים לגלות מהו הפרט שמוכיח שדבריו של ששון גבאי, שהיה מופיע בדמויות שונות, הם שקר מוחלט. בשלב מסוים עסקה הפינה בחידות הקשורות לזהירות בדרכים.
"זרים ברכבת" – חידה ספרותית שהפגישה שתי דמויות מתוך ספרים מפורסמים בקרון רכבת, הצופים התבקשו לזהות את הדמויות ואת הספרים מהן נלקחו. בהמשך שונתה הפינה לפינה שמומחזים בה קטעים מספרים שיש בהם רכבת או דמויות שקשורות לאותו ספר אשר שוחחו עם הכרטיסן (נתן נתנזון) שבא לתאם. בפינה השתתפו גם בין היתר אלברט כהן, דליה שימקו ואחרים.
"העולם על פי מקס" – פינה מקבילה ל"זרים ברכבת" עם חידה לצופים. בהשתתפות רמי ברוך ושבתאי קונורטי. הפינה מספרת על ספר בשם קלמן (או בכינויו מקס) כאשר שבתאי קונורטי מגיע אליו כלקוח אחר בכל פעם. החידות בפינה קשורות לאירועים היסטוריים, והצופים היו צריכים לנחש מהו האירוע. הפינה שודרה בשידור חוזר במסגרת התכנית "החופש הגדול" בשנת 1997.
חידה היסטורית – חידה שבה הוצג מאורע שקרה בעבר ועל הצופים הוטלה המשימה לזהות אילו פריטים או שמות של אישים לא היו שייכים לאותה תקופה.
פינת הלשון – ספי ריבלין ותיקי דיין הציגו סיטואציה בה אחד מהם (לרוב תיקי) היה חוזר על שגיאה בעברית ועל הצופים היה לגלות מהי השגיאה.
מוקש – יוסף עילוי (ספי ריבלין) וספי גאון (ספי ריבלין גם כן), שני גאונים שהציעו תשובות לשאלות ידע כללי בתוכנית הפיקטיבית "מוקש" (משחק מילים על תוכנית הראיונות "מוקד") ועל הצופים בבית הוטל לגלות מי נתן את התשובה הנכונה ומי נתן תשובה שגויה. פינה זו הייתה חלוצית בשימוש שעשתה בהכפלת דמותו של ריבלין, שניהל דיאלוגים מורכבים למדי עם עצמו. באחד מהפינות שלהם, שבו נשאלה השאלה האם יוסף עילוי וספי גאון אחים, הופיע נוח רב מוח (המגולם אף על ידי ריבלין) בפינתם. בעקבות הפינה דמויותיהם של ספי גאון ויוסף עילוי הופיעו בפרסומת של שלגון של חברת "ויטמן".
"סערה בכוס תה" (בגילומם של דורון צפריר, בלהה בירמן (1984–1986), יעל עמית וששון גבאי לסירוגין עם אורי אברהמי) – עלילות פקידים במשרד ציבורי, שם גם חזר והופיע המשפט המפורסם "זה לא אני, זה פופטיץ", המשמש עד היום (בגרסאות שונות) בהתייחסות למנגנונים ביורוקרטיים, כאמצעי להסטת אחריות ולהתחמקות מעבודה. בפינה זו נדרשו הצופים לזהות איזה פתגם עברי הסתתר בקטע.
"חידה ספרותית" – פינה שבה שוחחו שתי דמויות ספרותיות, כשבתחילת כל קטע הם עמדו בתנוחה מסוימת כשרק הצללים שלהם מופיעים בתחילה. הפינה הזאת הייתה בסיס לפינה "זרים ברכבת".
"חידת הקלסתרון" – פינה שבה על הצופים לנחש מי הם הידוענים שמהם מורכב הקלסתרון.
ציפי בדרכים (בהשתתפות ציפי שביט, מאיר סוויסה ודורון שפר) – הסבירה גם היא על כללי זהירות בדרכים; בעיקר להולכי הרגל, הצופים היו צריכים לענות במה ציפי טעתה. בהמשך, הפינה הוצגה כתוכנית עצמאית שבה הוצגו החידה והפתרון יחד.
חידה מוזיקלית – בפינה הזאת להקת ברוש הייתה מנגנת קטע מיצירה קלאסית מסוימת ועל הצופים היה צריך לנחש מהי היצירה.

פרקים בולטים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוחים בלתי אנציקלופדיים.

שם פרק	תאריך שידור	נושא הפארודיה	משתתפים

השמן והרזה	1986	השמן והרזה	מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, גידי גוב
השמן והרזה	זוג חברים נקלעים לקשיים כספיים, ובעל הבית הזועם דורש מהם את שכר הדירה שהם חייבים לו, ומאיים כי יזרוק אותם מדירתם. זוג החברים מנסה לגייס את הכסף החסר בשלל דרכים יצירתיות, וכאשר הם משיגים את הסכום הדרוש הם מסתבכים בצרות גדולות אף יותר.

סרט ערבי	ספטמבר 1986	סרטים מצריים	מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, מיקי קם
סרט ערבי	פארודיה על הסרטים המצריים סוחטי הדמעות ששודרו בימי שישי בערוץ הראשון. מוני בתפקיד חומוס, בנו של רשע הכפר אבו חומוס (דובלה) מיקי קם בתפקיד בורגול אהובתו. סיפור אהבה קורע לב, ומסובך כאופרת סבון.

רחוב שום-שום	אוקטובר 1986	רחוב סומסום	מוני מושונוב, גידי גוב
רחוב שום-שום	מוני מושונוב וגידי גוב משתעשעים עם דמויות כמו קיקי בן-בואש, שייקה פיחסניק, אריק ובנץ, כרובי ועוד.

המסכנים	1987	עלובי החיים	גידי גוב, דבל'ה גליקמן, אלי גורנשטיין, שלמה גרוניך
המסכנים	דב'לה גליקמן וגידי גוב הם זוג עניים, ז'אנו וג'ולייט, המתגלים על ידי המפיק פיץ (אלי גורנשטיין) שמחליט להעלות את ההצגה "המסכנים", על פי סיפור חייהם. כאשר מסתיימות החזרות ומגיעה שעת הפרמיירה החגיגית, מגלים ז'נו וג'ולייט שאפילו כרטיסים למופע על סיפור חייהם לא השאיר להם המפיק המהולל. את הסוף העצוב משנה המלאך, שלמה גרוניך.

פקקי תנועה	1987	אין	גידי גוב, מוני מושונוב, ציפי מור
פקקי תנועה	קורותיהם של הנהגים הממתינים בפקקים בכניסה לתל אביב, וההצעות השונות כיצד להיחלץ מהפקק (לגוש דן, Well Done!"‎").

אבות אבותינו	4 ביולי 1988	יעקב אבינו	דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, גידי גוב, רזיה ישראלי
אבות אבותינו	טייק אוף פרוע על הסיפור המקראי על יעקב ועשיו. יעקב הפחדן (מוני מושונוב) מתחבל תחבולות כדי לגזול את הבכורה מעשיו הבריון קהה המוח (דוב'לה גליקמן), בעוד אביהם יצחק (גידי גוב) הולך ומאבד את ראייתו ושפיותו. עם רזיה ישראלי כרבקה אמנו.

סוֹפֵר בפולנית	22 באוגוסט 1988	אין	שלמה בראבא, מוני מושונוב
סוֹפֵר בפולנית	שחקן לא מוצלח מפולין (שלמה בראבא) נפגש עם אמרגן לא מוצלח מישראל (מוני מושונוב) על אדן חלון של משרד רגע לפני התאבדות. ברגע האחרון הם משנים את דעתם ומחליטים לצאת להופעה עם השיר "סופר בפולנית" – פרודיה על שירו של שלמה יידוב "חולם בספרדית". בהשתתפות שלמה יידוב.

בשיטור משודר	6 באוקטובר 1988	בשידור חוקר	שלמה בראבא, מוני מושונוב
בשיטור משודר	פרודיה על תוכניות "בשידור חוקר" בהנחיית רפי גינת (בגילומו של בראבא). שם הופיע למשל אדם (מושונוב) שמכר את גשר הירקון לזקן פלוני (בראבא), וכשנשאל נציג המשטרה את מי הם מחפשים, ענה שדווקא את הזקן, שכן הוא החל לגבות מהנהגים על הגשר דמי מעבר, תוך שהוא מקפץ על המכוניות החוצות.

המסעדה הגדולה	3 במרץ 1989	המסעדה הגדולה	דבל'ה גליקמן, אבי קושניר, יובל זמיר, בסאם זועמוט ואלברט אילוז
המסעדה הגדולה	בסאם מגיע לביקור במסעדה הכושלת של דבל'ה, אך שרשרת משעשעת של טעויות הופכת את הארוחה לבלתי נשכחת. בתום הפרק בסאם נותר רעב, אך דובל'ה מנחם אותו שיזכה לאכול בשידור החוזר.

נס חנוכה	1 בדצמבר 1988	אין	דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, רוני בליץ, בתיה ברק
נס חנוכה	במאפיית האחים (מושונוב וגליקמן) מתכוננים לחג החנוכה כשכד ובו ג'יני מסתורי (רוני בליץ בהופעת אורח) מופיע על סף הדלת והופך את הסופגניות למצות. עוד מתארחת בפרק בתיה ברק.

החזאים	19 בינואר 1989	אין	מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן
החזאים	תגובת זהו זה לתופעת החזאים במהדורות החדשות (שהיום הפכה לשגרה). מישהו צועק במהלך התוכנית "אורי כאן?" מה שמוביל למקרה של אי הבנה מצערת בנוגע להוריקן.

דג ושמו זכריה	21 במרץ 1989	דג ושמו וונדה	מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, יאיר ניצני וגני תמיר
דג ושמו זכריה	תוכנית הסיום של עונת 88' – 89' שצולמה באילת והשתתפו בה לצד מוני מושונוב ודבל'ה גליקמן גם יאיר ניצני וגני תמיר. העלילה מבוססת באופן גס על עלילת הסרט "דג ושמו וונדה" ועוסקת בחבורת נוכלים הזוממים להשתלט על הכסף שקיבלה ממשלת ישראל מהמצרים בתמורה למלון "אביה סונסטה" (היום "הילטון טאבה") שכונה בפרק "אחיה סמבוסה".

כנרת	14 בדצמבר 1989	אין	דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב
כנרת	פרק שעסק בבעיית מפלס הכנרת ההולך ויורד והשפעות מזג האוויר. קטעים בולטים בפרק כללו את ה"שנוררת" (משדר התרמת מים לכנרת בדרכים שונות ומשונות) וכמו כן במהלך קטע פרודיה על תחזית מזג האוויר "שבשבת" ("פשפשת") דבל'ה מחפש את השקע הברומטרי על המפה הסינופטית ולבסוף נוגע בשקע חשמל. בסיום הקטע דבל'ה זוכה להפתעה בשידור חי – דלי מים על הראש.

היורדים	1989	אין	מוני מושונוב, גידי גוב, שרה'לה שרון
היורדים	גידי גוב בתפקיד שמוליק הובלות, יורד החי בארצות הברית, חי את החלום האמריקאי עד שעסקיו מתחילים להידרדר. כשחברו רובקה (מוני מושונוב) מתפרץ למשרדו בקריאות "ג'ימלייה ג'ים", חייו משתנים. רובקה הקיבוצניק הגיע לאמריקה מטעם מזכירות הקיבוץ, ששלחה אותו בניסיון להחזיר את שמוליק הביתה, אל המשק. רובקה מצליח לעורר בשמוליק געגועים למולדת, אך פיתוי הכסף המהיר של אמריקה מצליח להכניע גם את הקיבוצניק התמים.

מק-קייקר	ינואר 1990	מקגיוור	אבי קושניר, דבל'ה גליקמן
מק-קייקר	התפוררות הגוש המזרחי משמשת כרקע לפרודיה על הסדרה המצליחה של אותם ימים "מקגיוור". אבי קושניר הוא "מק-קייקר" שיוצא למצוד אחרי הסוכן הסובייטי גרישה (גליקמן), ומוצא את עצמו בעיצומה של הפיכה.

מלכות יופי	11 במרץ 1990	מלכת היופי	גידי גוב, מוני מושונוב, דובל'ה גליקמן, ציפי שביט ומני פאר
מלכות יופי	גידי ומוני כצמד פרחות, שמנסות את מזלן בתחרות מלכת היופי, שהמנצחת בה זוכה גם בהצעת נישואין מדובלה "מלך חיי הלילה של תל אביב" (פרודיה על איש העסקים רוני מאנה). ציפי שביט מתארחת כמדריכת מלכות היופי, ובתפקיד אורח כפרודיה על עצמו – מני פאר.

ריקודי עם	אוגוסט 1990	אין	אבי קושניר, מוני מושונוב, שלמה בראבא
ריקודי עם	קושניר בתפקיד לקוח, הזקוק לחתימה על משכנתה מאת מנהל הבנק, הלא הוא חברו מכיתה א' בנימין בן ימין/בני קלבסה (מוני). אך הוא לא יודע לרקוד ריקודי עם, ועד שלא ילמד "צעד תימני" לא יוכל לקבל משכנתה בבנק. בסוף הפרק הוא פונה לבבא של ריקודי העם, אדון סימה (בראבא בתפקיד אורח, באחת מהופעותיו האחרונות בתוכנית) שמבקש מעוזרו "טחול בפיתה, בלי לחם!" ומנשק את תמונתו של הזמר מיקיאגי תוך חזרה על שמו שלוש פעמים. הבבא מורה לעוזרו (מוני) להאכיל את המבקר סחוג, שניהם פורצים מיד, בריקוד תימני, על הגחלים, והכל בא על מקומו בשלום. עוזרו של אדון סימה הוא הבבא בובה (מוני, ראו להלן), בהופעת הבכורה; וכך נולדה דמותו של הבבא בובה, שהתפרסם מאוחר יותר בתקופת מלחמת המפרץ.

הדרדסים	29 באוגוסט 1990	הדרדסים	גידי גוב, דובל'ה גליקמן
הדרדסים	מערכון זה מציג את סיפורי ההתכתשות של גרגמל והדרדסים כמשל למתיחות ששררה בין ארצות הברית ועיראק לפני מלחמת המפרץ. מצב חירום בכפר הדרדסים, גרגמל גנב את כל הזהב של גנדרני, חטף את דרדס תינוק ומאיים לרסס את הדרדסים בתרסיס סיוטים.

טלוויזיה	ספטמבר 1990	קשר משפחתי, מקבילית המוחות	גידי גוב, דובל'ה גליקמן, זוהר זמיר
טלוויזיה	אף אחד לא מצליח להעיר את הנסיכה נחמה (זוהר זמיר). רבים מנסים אך כאשר הם נכשלים משליכם המלך (גידי גוב) אל הבור. עד שמגיע הליצן (דובלה גליקמן) שמציג בפני הנסיכה את קופסת הפלאים (טלוויזיה). בפרק זה היו כמה פרודיות על תוכניות טלוויזיה, ביניהן "קשר משפחתי" – הפסיכולוג (דובלה) מארח באולפן את הנסיכה והמלך, ומסביר להם שהנסיכה רוצה לישון משום שאביה משליך כל הזמן אנשים לבור. וכן את הפרודיה על תוכנית החידונים של הערוץ הראשון "מקבילית המוחות" (במקור תוכנית של ה-BBC) בשם "מוח על האש", דובלה המנחה לבוש כאינקוויזיטור חוזר על משפט ידוע של יצחק שמעוני: "התחלתי ולכן אסיים". גידי, שלאחר הפגנת ידע מרשימה, לא יכול היה להשלים את המשפט "הנהג שלנו חבר'מן, הוא ייקח אותנו לתיי...", למרות רמזים עבים מהמנחה, זכה לעונש הקבוע: "השליכוהו אל הבור!".

צבי הנינג'ה	1 באוגוסט 1991	צבי הנינג'ה	גידי גוב, מוני מושונוב
צבי הנינג'ה	צבי הנינג'ה מגיעים לביובי ישראל בתקווה למצוא מעט שקט מפני הפושעים נגדם נלחמו באמריקה, אך לצערם הם נתקלים בדו"ח מבקר המדינה ויוצאים למלחמה בשחיתות.

שיער	15 באוגוסט 1991	שיער, כנר על הגג	מוני מושונוב, גידי גוב
שיער	באותה תקופה הועלה מחדש המחזמר "שיער" בגרסתו העברית. גידי גוב מגלם אמרגן כושל, שמנסה לצאת מהצרות בעזרת חברו הוותיק מאני (מושונוב). יחד הם מעלים מחזמר חדש שהוא שילוב בין "שיער" ו"כנר על הגג".

נהגי גן-עדן	8 באוגוסט 1991	אין	גידי גוב, דובל'ה גליקמן
נהגי גן-עדן	אוסף של אפיזודות המשלבות את דובלה בתפקיד מכשפה עצבנית רכובה על מטאטא (שמגלה ש"היא עקפה אותי, המניאקית!") כמו גם דמויות אחרות כמו הנהג הלא-זהיר שמגלה שהוא מת בתאונת דרכים ומתלונן "אני לא אוכל להרוג יותר" בבכי תמרורים. התוכנית ניסתה להעביר מסרים של זהירות בדרכים באופן קומי.

מין בטוח	דצמבר 1991	אין	מוני מושונוב, אבי קושניר
מין בטוח	מורה בבית הספר (מוני) מגלה את עובדות החיים בעזרת תלמידיו (קושניר ואחרים), ושהחסידה שהוא ואשתו מחזיקים בבית לא תביא להם ילד. בסיום הפרק שרו כולם את שיר השבוע (ראו לעיל) חבושים בכובעים דמויי קונדום.

סיפורים לשעת לילה מיותרת	ינואר 1992	סיפורים לשעת לילה מאוחרת	מוני מושונוב, דובל'ה גליקמן
סיפורים לשעת לילה מיותרת	מוני ודובלה בתפקיד גבר ואישה (בשם דובי וזהבה) המנסים לחסל אחד את השני, ובמקביל לדאוג שהצופים יישארו ערים.

מלחמת חזאים	פברואר 1992	שבשבת	אבי קושניר, דבל'ה גליקמן, נתן נחמיאס, נתן נתנזון ושרה'לה שרון
מלחמת חזאים	תוכנית חזאים נוספת, פרודיה על היריבויות השונות בין מגישי "שבשבת" (התחזית דאז), בשילוב עם מערכת הבחירות לכנסת, של 1992 והחורף, הגשום במיוחד, באותה שנה, עם נתן נחמיאס, היועץ הלשוני של החינוכית, נתן נתנזון ושרה'לה שרון בהופעות-אורח.

בוז'י בחופש הגדול	יולי 1992	אין	אבי קושניר, מוני מושונוב ונתן נתנזון
בוז'י בחופש הגדול	כשבוז'י (אבי קושניר) יוצא לחופש הגדול, הוא מלא בתוכניות ותקוות לבילוי משותף עם אביו העסוק. לאביו (מוני מושונוב) יש תוכניות אחרות – צפייה בכל שידורי האולימפיאדה. לאחר מספר ימים בהם בילו בבית, מחליט אביו של בוז'י לבלות איתו זמן איכות. בוז'י סוחב את אביו המותש לשלל פעילויות: בילוי בלונה פארק, פיקניק בחוף הים וצפייה בסרט קולנוע. הילד הנלהב אמנם נהנה, אך האב סובל מכל רגע.

מסע בין כוכבים	1 ביולי 1993	מסע בין כוכבים	גידי גוב, מוני מושונוב, דובל'ה גליקמן, אבי קושניר, דורון צפריר ואתי אנקרי
מסע בין כוכבים	פרודיה על הסדרה "מסע בין כוכבים" שבאה בעקבות עלייתם של ערוץ 2 וערוצי הכבלים. בפרק הזה כל המנחים שהיו באותה תקופה משתתפים בתור נוסעי האנטרפרייז תוך כדי שהם אוספים את הנסיכה דיאנה (אתי אנקרי) ומצילים את היקום מהעריץ 2 (דורון צפריר) המאיים לצרף את כוכבי "זהו זה" לשורותיו. פרק אחרון שבו השתתף גידי גוב טרם עליית תוכניתו "לילה גוב" בערוץ 2 מספר חודשים לאחר מכן.

טופסיו	ספטמבר 1993	טלנובלות ארגנטינאיות	אבי קושניר וקרן מור
טופסיו	לאיש עסקים עשיר (אבי קושניר) נולדת בת עיוורת (קרן מור) והוא נוטש אותה בבית החולים, הפגישה הדרמטית בין העיוורת שגדלה בבית עני לבין האב המושחת, לא מותירה אף עין יבשה.

הטלוויזיה החינוכית	נובמבר 1994	הטלוויזיה החינוכית	מוני מושונוב, דבל'ה גליקמן, אבי קושניר ועמנואל הלפרין
הטלוויזיה החינוכית	פרק פארודי על הטלוויזיה החינוכית ועל שלל תוכניותיה. בתחילת הפרק נערכת פגישה פיקטיבית של המנחים עם מנכ"ל החינוכית (עמנואל הלפרין), ובה הם מתבשרים כי תוכניתם יורדת מהמסך, אם כי הרשת מעוניינת להמשיך בשיתוף פעולה. במהלך הפרק מנסים המנחים להשתלב בתוכניות שונות של החינוכית, כגון "פרפר נחמד", "פיצוחים" ו"שעת כושר", אך בסופו של דבר גם הם וגם המנהל מבינים שאין מקום כמו הבית.

סוכן סמוי	1990	סוכן סמוי	דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב
סוכן סמוי	פיני טרנוחה, סוכן הסל"פ (הסוכנות ללחימה בפשע בינלאומי) יוצא מהכלא, לאחר מאסר של חמש שנים על חציית מעבר חצייה באור אדום (לביסוס סיפור הכיסוי שלו). מחוץ לכלא, פוגש אותו מפעילו מקפייפן, אשר מסביר לו שהוא זה שדאג שיישאר זמן ארוך כל כך בכלא, ושולח אותו למשימת ריגול אחר קולונל סמי, ולחקור את מעורבותו בתאונות מזל"טים קטלניות. בעלילה משולבות הופעות של משה ואורנה דץ, ותשדירי שירות ביחס לגיוס לצה"ל ולקורסים קדם-צבאיים.

משפחת סימפסון	ינואר 1992	משפחת סימפסון	מוני מושונוב, גידי גוב
משפחת סימפסון	בארט (מוני מושונוב) בדיכאון: אביו הקמצן לא מוכן לתרום לבית הספר. מבצע התרמה שהוא עורך למען משפחתו מצליח מעבר למשוער. פרודיה משעשעת על סדרת האנימציה האהובה.

תוכניות פורים

בכל שנה בחג הפורים, יצאה התוכנית לחופשה. לכבוד המאורע, הופקה מדי שנה תוכנית מיוחדת.

שם פרק	תאריך שידור	נושא הפארודיה	משתתפים

מפלצות	1986	אין	גידי גוב, דבל'ה גליקמן, שלמה בראבא ומוני מושונוב
מפלצות	גליקמן, גוב ובראבא בתפקיד מפלצות העומדות להשתלט על העולם וכמעט נעצרות על ידי חבורת מכסחי השדים, עד שהמאבטח בכניסה לחניון של בניין הטלוויזיה החינוכית, מושונוב מחזיר את הכל על מקומו בשלום.

האחים בוז	12 במרץ 1987	האחים בלוז	גידי גוב, דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, עופרה חזה ויורם בוקר
האחים בוז	מוני וגידי בתפקיד האחים בוז, דובלה הוא סמל המן המנסה למנוע מהם להשיג את מטרתם. עם הופעות חיות של עופרה חזה בתפקיד אסתריקה והפנטומימאי יורם בוקר בתפקיד המלך אחשוורוש השתקן.

מערבון	3 במרץ 1988	מערבונים	גידי גוב, דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, סי היימן, אלי גורנשטיין ודורון צפריר
מערבון	סי היימן כאסתר המלכה, גליקמן כשריף אחשוורוש, גידי גוב כהמן, ומושונוב בשלל תפקידים, כגון: אינדיאני (מרדכי) או ושתי, אשת אחשוורוש, המנסה בכל עת שבעלה יאהב אותה יותר, ועקב כך היא הולכת למרדכי כדי לקבל שיקוי מתאים.

החל מפורים ה'תשמ"ט (1989) עזבו התסריטאים את העיסוקים במגילת אסתר והתעסקו בנושאים ברוח החג. הפרק הראשון שהיה ברוח שונה זו היה "דג ושמו זכריה" ובהמשך נוספו אליו פרקים נוספים התואמים לתחומים שונים, כמו: תחרות מלכת היופי או אגדות, ובאחת מן העונות אף גייסו את חבורת הזקנים המפורסמת מתקופת מלחמת המפרץ לפרק בכיכובם ובהשתתפות גליקמן כהרצל, ובסופו של הפרק ביצעו הכוכבים גרסת כיסוי לשירו של מייקל ג'קסון "לרפא את העולם" (Heal the world).

ביקורת

קלמן ליבסקינד כתב בטור ביקורת על התוכנית כי התוכנית מוגשת מתוך השקפת עולם פוליטית ברורה, וכי חד־צדדיותה של התוכנית, בה מוצגים רק אנשים המשתייכים לימין פוליטי בישראל, פוגע בסאטירה של התוכנית.^[27]