פתיחת התפריט הראשי

ג'ון ת'או

שחקן אנגלי

ג'ון אדוארד ת'או CBEאנגלית: John Edward Thaw; ‏3 בינואר 1942 - 21 בפברואר 2002) היה שחקן אנגלי. הוא הופיע במגוון תפקידים בטלוויזיה, בתיאטרון ובקולנוע. הסדרות הפופולריות ביותר בהן כיכב היו "המפקח מורס", "Redcap", "היחידה", "Home to Roost" ו"קוואנה QC".

ג'ון ת'או
John Thaw
John Thaw.jpg
לידה 3 בינואר 1942
לונגסייט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בפברואר 2002 (בגיל 60)
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה John Edward Thaw עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, שחקן תיאטרון, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג שילה הנקוק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Abigail Thaw עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ת'או נולד בלונגסייט שבמנצ'סטר להורים ממעמד הפועלים, דורותי (שם נעורים אבלוט) וג'ון שהיה נהג משאית. ילדותו הייתה קשה, אמו נטשה אותם כשהיה בן 7,[1] והוא ראה אותה שוב רק אחרי 12 שנים. אחיו הצעיר, ריימונד סטיוארט "ריי" היגר לאוסטרליה באמצע שנות השישים של המאה העשרים. ת'או גדל בגורטון ובבורנייג' ולמד בבית ספר תיכון לבנים דיוסי (אנ').[2] בגיל 16 נרשם לאקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA) והיה חבר ללימודים של השחקן טום קורטני.[3]

קריירהעריכה

הופעת הבכורה של ת'או בתיאטרון הייתה זמן קצר אחרי שסיים את לימודיו ב-RADA במחזה "A Shred of Evidence" שהוצג ב"ליברפול פלייהאוס", ובעקבותיו חתם על חוזה עם התיאטרון. התפקיד הראשון ששיחק בקולנוע היה בשנת 1962 בסרט "בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים" בכיכובו של טום קורטני. באותה שנה הופיע על הבמה לצדו של סר לורנס אוליבייה במחזה "Semi-Detached" מאת דייוויד טרנר. בשנים 1963 ו-1964 השתתף במספר פרקים בסדרת המשטרה "Z-Cars" של ה-BBC בתפקיד בלש שעזב את המשטרה. מ-1964 ועד 1966 כיכב בשתי עונות של הסדרה "Redcap", הפקה של "ABC Weekend Television" ושל ITV, בתפקיד שוטר צבאי קשוח, סרג'נט ג'ון מאן. ת'או הופיע בתפקיד אורח בפרק בסדרה "הגומלים". ב-1967 שיחק בסדרה "Inheritance", הפקה של "גרנדה TV" ו-ITV לצדם של ג'יימס בולאם ומייקל גודליף (אנ'). עוד שיחק במחזות טלוויזיה כמו "The Talking Head", ובפרקים אחדים בסדרה "Budgie" לצדו של אדם פיית' (אנ').

ת'או זכור בעיקר בזכות שני תפקידים: האחד הבלש הקשוח ג'ק ריגן בסדרת הטלוויזיה "היחידה" (1975–1978), של תיימז טלוויז'ן ו-ITV (ועוד שני סרטי קולנוע), שביססה אותו ככוכב בבריטניה. התפקיד השני הוא של הבלש השקט, המכונס בתוך עצמו, והמשכיל בסדרה "המפקח מורס" (1987–1993, וסרטי ספיישל מהשנים 1995–1998 ו-2000).

ת'או היה בן 32 בלבד כשלוהק לסדרה "היחידה" אף על פי שרבים מהצופים חשבו שהוא מבוגר יותר. ב-1981 הוקדשה לת'או תוכנית "אלה הם חייך". המנחה אימון אנדרוז הפתיע אותו במבואה של התיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון.

לצדו של סמל הבילוש לואיס (בגילומו של קווין וייטלי), הפכה דמותו של מורס לדמות קאלט - עם אהבתו למוזיקה קלאסית, מכונית היגואר שלו ושטף המלנכוליה.[4] ת'או היה מורס באופן מוחלט, ממורמר, אוהב תשבצים, שיכור, מעט אנטי-פמיניסט וקפדן בנושאי דקדוק.[5] הסדרה "המפקח מורס" הייתה לאחת מסדרות הטלוויזיה האהובות ביותר. 18 מיליון איש צפו בבריטניה בשלושת הפרקים האחרונים ששודרו בשנת 2000. צופים מרחבי העולם נהנו מהסדרה במשך השנים. ב-1999 זכה ת'או בפרס "השחקן הפופולרי ביותר" של הטלוויזיה הלאומית, וזכה בפרס באפט"א על הופעתו בתפקיד מורס.

לאחר מכן שיחק ת'או בתפקיד ג'יימס קוואנה, הפרקליט הליברלי מלנקשייר בסדרה "קוואנה QC" ששודרה בשנים 1995 עד 1999 ובתוכנית ספיישל ב-2001. עוד שיחק ת'או בשני סיטקומים - האחד "Thick as Thieves" של רשת LWT משנת 1974 לצדו של בוב הוסקינס, והשני "Home to Roost" בשנים 1985 עד 1990 יחד עם ריס דינסדייל ששיחק בתפקיד בנו, מתיו. לקהל בארצות הברית הוא מוכר מסדרת "המפקח מורס" וכן מהסדרה "שנה בפרובאנס" של ה-BBC לצדה של לינדזי דאנקן.

בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הרבה ת'או להופיע בהפקות של הלהקה השייקספירית המלכותית ושל התיאטרון המלכותי הלאומי. הוא שיחק במספר סרטים של הבמאי ריצ'רד אטנבורו בהם "זעקה לחופש" (אנ'), בו גילם את דמותו של ג'ימי קרוגר, שר המשפטים הדרום אפריקאי. על תפקיד זה היה מועמד לפרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר. עוד הופיע בסרט "צ'אפלין" לצדו של רוברט דאוני ג'וניור.

ת'או הופיע בעיבוד לספר "Goodnight Mister Tom" מאת מישל מגוריאן (אנ'), שזכה ב-1999 בפרס "הדרמה הפופולרית ביותר" של הטלוויזיה הלאומית. בספטמבר 2006 נבחר ת'או על ידי הציבור הרחב במקום השלישי בסקר "הכוכבים הגדולים של הטלוויזיה".

חיים אישייםעריכה

ב-27 ביוני 1964 התחתן ת'או עם סאלי אלכסנדר, פעילה פמיניסטית ומנהלת במה, ואחר כך פרופסור להיסטוריה ב"גולדסמית', אוניברסיטת לונדון".[6] בני הזוג התגרשו אחרי ארבע שנות נישואים.[7] ב-1969 פגש ת'או את השחקנית שילה הנקוק כששיחקו במחזה "So What About Love".[8] היא הייתה אז נשואה לשחקן אלכסנדר "אלק" רוס, וכאשר ת'או הצהיר על אהבתו, היא לא הייתה מוכנה לנהל פרשת אהבים. אחרי מות בעלה (מסרטן הוושט) התחתנו ת'או והנקוק ב-24 בדצמבר 1973 בסיירנססטר,[8] והיו נשואים עד למותו ב-2002 (גם הוא נפטר מסרטן הוושט).[9]

לת'או היו שלוש בנות (שלושתן הן שחקניות): אביגיל היא בתו מנישואיו הראשונים לסאלי אלכסנדר, ג'ואנה היא בתו מנישואיו לשילה הנקוק, והוא אימץ את בתה של שילה הנקוק מנישואיה הראשונים לאלק רוס. הבת, מלאני ג'יין שינתה את שם משפחתה מרוס לת'או.

ת'או היה סוציאליסט מסור[10] ותמך כל חייו במפלגת הלייבור.[11] במרץ 2003 הוענק לו תואר מפקד מסדר האימפריה הבריטית על ידי המלכה אליזבת השנייה. בספטמבר 2003 נבחר ת'או במקום השלישי אחרי דייוויד ג'ייסון ומורקמב ווייז בסקר "50 הכוכבים הגדולים בטלוויזיה בחמישים השנים האחרונות".

כמי שהיה שתיין כבד, עד שהפסיק לשתות ב-1995, ומעשן כבד מגיל 12, אובחן ת'או ביוני 2001 כסובל מסרטן הוושט.[12][13] הוא טופל בכימותרפיה בתקווה לגבור על המחלה, ובתחילה נראה שהוא מגיב היטב לטיפול, אבל קצת לפני חג המולד של שנת 2001 נאמר לו שהסרטן התפשט.[14]

ת'או נפטר ב-21 בפברואר 2002, שבעה שבועות אחרי יום הולדתו ה-60, ויום אחרי שחתם על חוזה חדש עם ITV.[15] בתקופה זו חי בבית בכפר בקרבת לקינגטון (אנ') ושרסטון (אנ') במחוז וילטשייר. גופתו נשרפה בווסטרלי שבדרום גלוסטרשייר בטקס פרטי. ב-4 בספטמבר 2002 נערכה אזכרה בכנסיית סנט מרטין בשדות בכיכר טרפלגר ונכחו בה 800 איש בהם הנסיך צ'ארלס, לורד אטנבורו, סר טום קורטני ושרי בלייר.[16]

פילמוגרפיהעריכה

סדרות טלוויזיה
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1961 The Younger Generation תפקידים שונים
1964–1966 Redcap סרג'נט ג'ון מאן שתי עונות
1966 Bat Out of Hell מארק פקסטון
1974 Thick As Thieves סטן
1974 The Capone Investment טום
1975–1978 היחידה The Sweeney מפקח בילוש ג'ק רייגן 4 עונות ושני סרטים
1983 Mitch מיץ'
1985–1990 הנרי וילוז Home to Roost 4 עונות
1987–2000 המפקח מורס Inspector Morse פקד מורס 33 סרטי טלוויזיה
1991 Stanley and the Women סטנלי דיוק מיני-סדרה
1992 שנה בפרובאנס A Year in Provence פיטר מייל
1995–2011 קוואנה QC Kavanagh QC ג'יימס קוואנה חמש עונות
1999 Plastic Man ג'ו מק'קונל
2000 Monsignor Renard מונסיניור אגוסטין רנרד
2001 The Glass ג'ים פרוקטור מיני-סדרה
סרטי טלוויזיה
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1961 Serjeant Musgrave's Dance פטא הרסט
1963 The Lads באריט
1964 Can Walk Where I Like, Can't I? פרנק
1964 The Other Man הנרי פוטר
1966 The Making of Jericho ג'ורג' ג'. בנדאווין
1974 Regan מפקח בילוש ג'ק ריגן
1978 Dinner at the Sporting Club דיני מתיוס
1980 Drake's Venture פרנסיס דרייק
1984 The Life and Death of King John הוברט דה ברג
1984 Killer Waiting מייג'ור פיטר הסטינגס
1985 We'll Support You Ever More ג'ף הולינס
1986 Stainheads
1987 חותם הארבעה The Sign of Four ג'ונתן סמול
1989 בומבר האריס Bomber Harris סר ארתור 'בומבר' האריס
1993 The Mystery of Morse
1994 The Absence of War ג'ורג' ג'ונס
1996 Into the Blue הארי ברנט
1998 Goodnight Mister Tom טום אוקלי
1999 The Waiting Time ג'ושואה מנטל
2000 The Last Morse
2000 המפקח מורס Inspector Morse: Rest in Peace מפקח מורס
2001 Hidden Treasure / Buried Treasure הארי ג'נקינס סרט טלוויזיה
סרטי קולנוע
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1962 Nil Carborundum נוויל האריסון
1962 Smashing Day סטן
1962 בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים The Loneliness of the Long Distance Runner בוסוורת' ללא קרדיט
1963 Five to One אלן רופר
1965 תיבה של איש מת Dead Man's Chest דייוויד ג'ונס
1968 The Bofors Gun פת'רסטון
1970 Praise Marx and Pass the Ammunition דום
1970 The Last Grenade טרי מיטשל
1972 ד"ר פייבס עולה שוב Dr. Phibes Rises Again שייברס
1977 היחידה! Sweeney! מפקח בילוש ג'ק ריגן
1978 היחידה 2 Sweeney 2 מפקח בילוש ג'ק ריגן
1981 Killing Heat דיק טרנר
1987 הטרדה מינית Business As Usual קירן פלין
1987 זעקה לחופש Cry Freedom קרוגר שם הפצה נוסף Biko – Biko Asking for Trouble
1992 צ'פלין Chaplin פרד קרנו
1996 Masculine Mesculine האיש סרט קצר

תפקידים בתיאטרוןעריכה

כיבודים ופרסיםעריכה

זכייה
  • 1978 - פרס הקולנוע הבריטי של איבנינג סטנדרד - השחקן הטוב ביותר על "היחידה!"
  • 1990 - פרס האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסדרה "המפקח מורס"
  • 1993 - פרס האקדמיה הבריטית לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסדרה "המפקח מורס"
  • 1994 - CBE מפקד מסדר האימפריה הבריטית
  • 1995 - פרס "Aftonbladet TV Prize" השוודי לשחקן הזר הטוב ביותר
  • 1994 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על "המפקח מורס"
  • 1998 - פרס "Special Recognition" (אנ') לשחקן הפופולרי ביותר על "המפקח מורס"
  • 1999 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על "Goodnight, Mister Tom"
  • 2001 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על "המפקח מורס"
מועמדות
  • 1988 - פרס האקדמיה הבריטית לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה בסרט "זעקה לחופש"
  • 1991 - פרס האקדמיה הבריטית לשחקן הטוב ביותר על תפקידו ב"המפקח מורס"
  • 1992 - פרס האקדמיה הבריטית לשחקן הטוב ביותר על תפקידו ב"המפקח מורס"
  • 2000 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על תפקידו ב-"Monsignor Renard"
  • 2002 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על "Buried Treasure"

לקריאה נוספתעריכה

  • Hancock, Sheila (2004). The Two of Us: My Life with John Thaw. London: Bloomsbury. ISBN 978-0-7475-7020-2
  • John Thaw: The Biography. Stafford Hildred and Tim Ewbank. London: Andre Deutsch. ISBN 0-233-99475-0

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "The extraordinary world of John Thaw". Manchester Evening News. 17 בפברואר 2007. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2016. 
  2. ^ Purser, Philip (22 בפברואר 2002). "Obituary". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2016. 
  3. ^ "John Thaw: Forever Morse". BBC News. 21 בפברואר 2002. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2010. 
  4. ^ BBC Obit . Retrieved 20 February 2010
  5. ^ "No one else should play Inspector Morse, says his creator Colin Dexter | Television & radio". The Guardian. 25 במרץ 2014. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2014. 
  6. ^ "'The idea of appearing in Morse without Dad brought tears to my eyes': John Thaw's daughter gives emotional interview". Daily Mail (London). 
  7. ^ McGowan, Bob and Catherine Avery (22 בספטמבר 2002). "Mystery of John Thaw fortune". Express on Sunday. 
  8. ^ 8.0 8.1 Driscoll, Margarette (19 בדצמבר 2004). "The Morse Saga – Interview". The Sunday Times. 
  9. ^ Guinness, Daphne (11 בנובמבר 2004). "Morse: More Sad, More Angry Than You Ever Knew". The Sydney Morning Herald. 
  10. ^ "John Thaw: Forever Morse". BBC News. 21 בפברואר 2002. 
  11. ^ Sengupta, Kim (5 בספטמבר 2002). "Prince and Cherie Booth at Thaw memorial". The Independent (London). 
  12. ^ "John Thaw Has Throat Cancer". Evening Standard. 19 ביוני 2001. 
  13. ^ "John Thaw Pledges Comeback as He Reveals Cancer Battle". The Guardian. 20 ביוני 2001. 
  14. ^ "Thaw's Cancer Setback". Herald Sun. 6 בינואר 2002. 
  15. ^ Thaw signed new contract.
  16. ^ "Charles joins Thaw memorial". BBC News. 4 בספטמבר 2002.