ג'ניואנלונג

גֶ'ניוּ'אֶנלונְג (שם מדעי: Zhenyuanlong) הוא סוג נכחד של דינוזאור ממשפחת דרומאוזאוריים, שחי בתקופת הקרטיקון התחתון, 125 מיליון שנה לפני זמננו.

ג'ניואנלונג
שחזור של ג'ניואנלונג
תקופה
קרטיקון תחתון, 125 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
קבוצה:	דינוזאוריה
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	בעלי אגן דמוי לטאה
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	דרומאוזאוריים
סוג:	ג'ניואנלונג
מינים
Zhenyuanlong suni
שם מדעי
Zhenyuanlong ‏לו, ברוסאטה, 2015

ג'ניואנלונג היה דינוזאור מנוצה בעל "כנפיים" - נוצות ארוכות על זרועותיו. הוא הגדול מבין הדינוזאורים המכונפים הידועים כיום: אורך גופו היה 1.65 מטר ומשקלו מוערך ב-20 קילוגרם - קרוב לוודאי כבד מכדי לעוף באופן פעיל.

גילוי

מאובן JPM-0008 מראה רישומי נוצות ארוכות בעיקר על הזרועות והזנב.

ג'ניואנלונג ידוע ממאובן יחיד, מסומן בסימון הקטלוגי JPM-0008, שהתגלה במחוז ליאונינג שבסין, בתצורת יישיין, אחת מהתצורות הגאולוגיות של חבורת ג'הול. המאובן נחקר על ידי הגאולוג הסיני ג'ו'נצ'אנג לו (吕君昌, בפין-יין: Lǚ jūnchāng) מן המכון לגאולוגיה בבייג'ינג והפלאונטולוג הבריטי סטיבן ברוסאטה (Stephen Brusatte) מאוניברסיטת אדינבורו. הם פרסמו את התגלית בשנת 2015.

החוקרים קראו את השמות המדעיים של הסוג Zhenyuanlong ושל המין היחיד בסוג suni לכבודו של סון ג'ניואן, אשר השיג את המאובן והעבירו למחקר, והסיומת "לונג" שפירושה במנדרינית "דרקון" היא סיומת נפוצה לשמות דינוזאורים בסין, כך שמשמעותו של השם המדעי הכפול בסינית היא "הדרקון של סון ג'ניואן".

תיארוך

המאובן התגלה בתצורת יִישְׂייֵן, המתוארכת לגיל של כ-125 מיליון שנה לפני זמננו, בקרטיקון התחתון. בתצורת יישיין התגלו מאובנים רבים, מהם שלמים ומפורטים להפליא, המעידים על עולם חי עשיר שכלל גם סוגים אחרים של דינוזאורים מנוצים ועופות קדומים.

אנטומיה ומורפולוגיה

גודלו של ג'ניואנלונג בהשוואה לאדם

ג'ניואנלונג היה בגודל של תרנגול הודו גדול. אורך גופו ביחד עם הזנב מוערך ב-165 ס"מ ומשקל גופו ב-20 קילוגרם - דומה בגודלו לבן-משפחתו המפורסם ולוצירפטור. הוא היה קטן משמעותית מיוטרפטור ודיינוניכוס (הדומים בגודלם ל"רפטורים" המוצגים בסרטי פארק היורה) אך גדול משמעותית מבני-משפחה אחרים שלו אשר היו ככל הנראה בעלי יכולת תעופה או דאייה - צ'אנגיורפטור שמשקלו מוערך ב-4 ק"ג ומיקרורפטור שמשקלו כקילוגרם אחד בלבד.

זרועותיו של ג'ניואנלונג קצרות, יחסית לאורך רגליו האחוריות, מזרועותיהם הארוכות של צ'אנגיורפטור ומיקרורפטור, רמז נוסף לחוסר יכולתו לעוף. למרות זאת, במאובן JPM-0008 נראות "כנפיים" - נוצות ארוכות ובעלות-קולמוס מרכזי בדומה לנוצות תעופה של עופות בני-ימינו על הזרועות, וכן על הזנב.

המאובן מראה שלד זנב ארוך הבנוי מחוליות רבות ובלתי-מאוחות זו לזו, כמו אצל דינוזאורים אחרים, ובניגוד לשלד הזנב הקצר והמאוחה בעופות בני-ימינו. אורכו הכללי של הזנב אינו ברור שכן קצהו חסר במאובן. כמו אצל צ'אנגיורפטור ומיקרורפטור, נוצות זנב בעלות קולמוס צומחות משני צדדיו של הזנב.

אורח חיים

תמונת המאובן (A) ותקריב על נוצות הזנב (B), הראש (C) והזרועות (D ו-E)

למרות נוצות הכנף המפותחות שלו, נראה שלא הייתה לג'ניואנלונג יכולת תעופה פעילה, שכן משקלו בעת שהיה בחיים מוערך בכ-20 ק"ג. זהו משקל דומה למשקלה המרבי של החובה הגדולה, העוף המעופף הכבד ביותר בימינו, אשר בדרך-כלל מעדיף להימלט מטורפים בריצה מהירה ולא בתעופה. רמז נוסף הוא זרועותיו של ג'ניואנלונג, שהן קטנות וקצרות, באופן יחסי לגופו, גם משל עופות מעופפים בני-ימינו וגם משל סוגי דרומאוזאוריים בני-זמנו שכנראה היו בעלי יכולת תעופה מסוימת, כמו מיקרורפטור וצ'אנגיורפטור. מסיבות אלו משערים חוקרי ג'ניואנלונג שכנפיו שימשו לצרכים אחרים ולא לתעופה. ייתכן שהן שימשו לתצוגות ראווה, או להגנה והטלת צל על הגוזלים, כפי שעושה גם החובה הגדולה כיום. ניתן גם לשער שג'ניואנלונג, בדומה לחובה הגדולה ואולי גם לדרומאוזאוריים גדולים יותר כמו ולוצירפטור, התפתח מדרומאוזאורים קטני-גוף שהיו בעלי יכולת תעופה או דאייה, ושמר על כנפיו גם לאחר שהגידול במשקל גופו מנע ממנו לעוף.

אבולוציה

ג'ניואנלונג משויך על ידי חוקריו למשפחת הדרומאוזאוריים - משפחת דינוזאורים תרופודים הקרובה מאוד לעופות. המפורסם מבין חברי המשפחה, בשל הופעתו בסרטי פארק היורה, הוא ולוצירפטור. בניגוד לאופן בו הוא מוצג בסרטים, חוקרי דינוזאורים כיום סבורים שוולוצירפטור היה עטוי נוצות ואף שהיו לו "כנפיים" - נוצות ארוכות בעלות קולמוס מרכזי על זרועותיו. במאובנים של כמה משאר חברי המשפחה, למשל אצל טיאניולונג וסינאורניתוזאור, נראים רישומי נוצות ברורים, ואצל מיקרורפטור וצ'אנגיורפטור אף נראות אברות ארוכות בעלות קולמוס על הגפיים והזנב, בדומה לאלו של עופות מעופפים בני-ימינו, שכמעט ללא ספק שימשו לתעופה.

למרות קרבתה של משפחת הדרומאוזאוריים לעופות, הם אינם נחשבים לאבות ישירים של העופות בני-ימינו, אלא מהווים קבוצה אחות לאביאלאה, הדינוזאורים מהם השתלשלו העופות. בדומה לשאר הדינוזאורים המנוצים של תצורת יישיין, ג'ניואנלונג מאוחר מכדי להיות אב קדום של העופות. תצורת יישיין מתוארכת לגיל של 125 עד 121 מיליון שנה לפני זמננו, מאוחרת בכ-20 מיליון שנה מארכאופטריקס, הנחשב לעיתים קרובות לעוף הראשון, ונמצאו בה גם מאובנים רבים של עופות קדומים מקבוצת פיגוסטיליה, דוגמת קונפוציוסאורניס, שהם כבר בעלי שלד זנב קצר ומאוחה בדומה לעופות בני-ימינו.

מיקומו המדויק של ג'ניואנלונג בתוך משפחת הדרומאוזאוריים עדיין לא ברור. חוקרי ג'ניואנלונג ערכו ניתוח קלדיסטי המשווה את מאובן JPM-000 לסוגים אחרים של דינוזאורים ועופות קדומים, ומצאו שצ'אנגיורפטור קרוב יותר למיקרורפטור וצ'אנגיורפטור מאשר לוולוצירפטור ודיינוניכוס. עם זאת, הוספת מאובן JPM-000 לניתוח הקלדיסטי ביטל את מעמדה של תת-משפחת המיקרורפטוריים (Microraptorinae) כענף נפרד המכיל את מיקרורפטור, צ'אנגיורפטור ומספר דרומאוזאוריים קטנים נוספים. תוצאה זו רומזת שג'ניואנלונג שייך לענף משלו, נפרד גם מן המיקרורפטוריים וגם מן ה"רפטורים" הגדולים. להלן ייצוג מקוצר של העץ הפשוט ביותר שנמצא בניתוח הקלדיסטי (רק מספר סוגים מייצגים נראים ממשפחת הדרומאוזאוריים):

• דינוזאוריה

• בעלי אגן דמוי לטאה (Saurischia)

• תרופודה (Theropoda)

• פאראבס (Paraves)

• סקנסוריופטריגיים (Scansoriopterygidae)
• אאומנירפטוריים (Eumaniraptora) - לפני כ־173 מיליון שנה

• דרומאוזאוריים (Dromaeosauroidea)

• ג'ניואנלונג (Zhenyuanlong) (קרטיקון 125)
• צ'אנגיורפטור (Changyuraptor) (קרטיקון 125)
• סינאורניתוזאור (Sinornithosaurus) (קרטיקון 124)
• מיקרורפטור (Microraptor) (קרטיקון 120)
• טיאניורפטור (Tianyuraptor) (קרטיקון 122)
• אאודרומאוזאוריים (Eudromaeosauroidea)

• דיינוניכוס (Deinonychus) (קרטיקון 110)

• ולוצירפטור (Velociraptor) (קרטיקון 75)

• טרודוניים (Troodontidae)
• אביאלאה (Avialae)

• ארכאופטריקס (Archaeopteryx) (יורה 145)

• עופות בתראים (Neornithes) - לפני כ-80 מיליון שנה, כוללים את כל העופות בני זמננו

אף על פי שג'ניואנלונג איננו אב ישיר של העופות בני-ימינו, חוקריו מתארים אותו כבעל חשיבות בחקר האבולוציה של העופות, שכן הוא מהווה עדות ישירה לקיומן של כנפיים בדינוזאור שככל הנראה היה כבד מדי לתעופה. בכך הוא מראה שכנפיים בדינוזאורים מנוצים היו עשויות לשמש לצרכים אחרים. אף שג'ניואנלונג עצמו מאוחר מן העופות הראשונים, הוא רומז שנוצות ארוכות ובעלות קולמוס על הזרועות היו עשויות להתפתח עוד לפני הופעת העופות והתעופה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ניואנלונג בוויקישיתוף

• ידיעה באתר החדשות של סיינס. (באנגלית)
• תמונת המאובן ושחזורו בבלוג "ליילאפס" של הפלאונטולוג ועיתונאי המדע בריאן סוויטק. (באנגלית)