גאון הירדן

גאון הירדן (בערבית: זוּר) הוא המדרגה התחתונה בבקעת הירדן המהווה את מישור ההצפה של הירדן. גאון הירדן מצוי בחלקו הדרומי של הירדן, מדרום לכנרת. השילוב של זמינות מים עם קרקע סחף פוריה, תורם ליצירת איזור עשיר בצמחיה ומתאים לעיבוד חקלאי.

כיכר הירדן וגאון הירדן בציורו של ון דה ולדה (1857)

נפתולי הנהר בגאון הירדן (תצלום: זולטן קלוגר, 1937)

הצירוף מופיע בתנ"ך:

הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, אֶל-נְוֵה אֵיתָן--כִּי-אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד: כִּי מִי כָמוֹנִי, וּמִי יֹעִידֶנִּי, וּמִי-זֶה רֹעֶה, אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי

— ירמיהו פרק מ"ט, יט

טבע

הביטוי 'גאון ירדן' משמש בהוראת: 'מקום גיאות הירדן' - שהנהר מלא על גדותיו בחורף. בעוד הביטוי: 'גאות הירדן' מתייחס ל'מקום שבו גדל היער העבות של הירדן', ביער זה צומחים עצי אשל, ערבה, צפצפה, הרדוף, קנה וסוף.

החי והצומח העשירים של האזור מוגנים בצידו הישראלי של גאון הירדן בחמש השמורות המרכיבות את שמורת גאון הירדן. באזורים רבים הציבה מדינת ישראל את גדר הגבול מאות מטרים מהגבול הבין-לאומי העובר במרכז הנהר. אזורים אלו אסורים בכניסה לאזרחים, למעט חקלאים וחוקרים, והתפתחו בהם שטחים של פארקים לא מתוכננים.

טופוגרפיה

רוחבו הממוצע של השטח הוא כ-1,200 מטר אך במקומות רבים הוא מצטמצם ל-500 מטר ואף פחות. גאון הירדן משתרע למרגלות המצוק של המדרגה העליונה בבקעת הירדן, היא "ככר הירדן" (ע'ור), שבה ממוקמים היישובים ושטחי החקלאות, ובה עובר כביש הבקעה (כביש 90). מבנה זה קיים בשני צידי הירדן, אלא שבצד המזרחי (הירדני) השטח לרוב רחב יותר כי הנחלים ממזרח גדולים יותר ונושאים סחף רב אל הירדן. בין הע'ור לזור ישנם מדרונות תלולים שגובהם 15–25 מ' בצפון, ועד 40 מטר ויותר בדרום, ובתוכם ישנו אזור של בִּתְרוֹנוֹת (ה"כתרות") שרוחבו מ-1 ק"מ בצפון עד 3 ק"מ במרכז הבקעה, באזור שפכו של נחל יבוק ממזרח, ומשם ודרומה הוא הולך וצר.

ראו גם

• נהר הירדן
• בקעת הירדן
• שמורת גאון הירדן

קישורים חיצוניים

• מגאון הירדן לגאונת הכיתה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2 באפריל 2012

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.