גבעת התחמושת (שיר)

שיר מאת יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום

גבעת התחמושת הוא שיר עברי המנציח את הקרב המפורסם על גבעת התחמושת בירושלים במלחמת ששת הימים. השיר נכתב על ידי יורם טהרלב, הולחן על ידי יאיר רוזנבלום ובוצע על ידי להקת פיקוד מרכז בתוכניתה "איפה המרכז". השיר התפרסם מספר חודשים לאחר תום המלחמה והפך כמו שירים עבריים נוספים הקשורים למלחמות ישראל לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית.

"גבעת התחמושת"
גבעת התחמושת, מראה מגג רב הקומות בשכונת רמת אשכול
גבעת התחמושת, מראה מגג רב הקומות בשכונת רמת אשכול
גבעת התחמושת, מראה מגג רב הקומות בשכונת רמת אשכול
שיר בביצוע להקת פיקוד המרכז
מתוך האלבום איפה המרכז
יצא לאור 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 5:43
כתיבה יורם טהרלב עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן יאיר רוזנבלום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גבעת התחמושת
מאת יורם טהרלב

בשתיים, שתיים ושלושים,

נכנסנו דרך הטרשים

לשדה האש והמוקשים

של גבעת התחמושת.


מול בונקרים מבוצרים

ומרגמות מאה עשרים

מאה וכמה בחורים

על גבעת התחמושת.


(שני הבתים הראשונים)

היסטוריה

עריכה

את השיר הזמין מטהרלב דני ליטאי שניהל אז את להקת פיקוד המרכז. הוא ביקש שיר בנושא חטיבת הצנחנים. את הרעיון לכתיבת השיר קיבל כאשר נתקל בכתבה בעיתון "במחנה" בה ראיין יוסף ארגמן כמה מלוחמי הקרב אשר סיפרו את עלילותיו. בין בתי השיר שילב טהרלב מספר ציטוטים מהכתבה, מדוקלמים על ידי חיליק צדוק, גדעון אמיר וקובי רכט.[1] הציטוטים הם תיאורים מונולוגיים של הקרב על פרטיו מנקודת ראותם של לוחמים מהשורה שהשתתפו בו. הקטע האחרון המובא בשיר כולל בסופו גם אמירה אישית, שנחקקה בתודעה הישראלית לא פחות מכל שורה אחרת: "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום". את המשפט הזה אמר הלוחם שלום דוד.[2] המשפט זכה לציטוטים ואזכורים רבים במיוחד, גם בעיתונות וגם בהקשרים תרבותיים כלליים, לעיתים שונים מאד מהקרב עצמו וקרבות בכלל. בהתייחסו לעוצמתו של השיר אמר טהרלב:

"אני חושב שאת כוחו שאב השיר מהראיונות האלה, הרבה יותר מאשר מהטקסט שאני כתבתי."

מבנה, לחן ואזכורים מלודיים

עריכה

השיר בנוי מבתים אחדים שביניהם המונולוגים של החייל המתאר את הקרב. כל בית מורכב מארבע שורות - שלוש שורות עם חריזה ושורה רביעית המסתיימת במילים "גבעת התחמושת".

חלק מהצלחת השיר נקשר בשילוב בין המקצב הלירי-אלתרמני והלחן יוצא הדופן שיצר יאיר רוזנבלום. שירי הלהקות הצבאיות עד אז, ושירה לירית-ישראלית בכלל, הולחנה במלודיות הרמוניות ואיטיות יחסית. "גבעת התחמושת", לעומת זאת, הולחן במשקל של שישה רבעים, שבוצע בקצב מהיר מאוד. החוקר אלי אשד משווה את הלחן לקצב הקרב, למעשה לאפיון מצב הלחימה, ומסביר את איכויותיו כך:

"רוזנבלום הצליח לשלב את המילים בלחן הקצבי המיוחד שאינו בולע את הטקסט כפי שקורה לפזמונים רבים שבהם המוזיקה מבליעה לחלוטין את המילים במיוחד את אלו המסובכות והמורכבות. אבל דומה שאם שומעים את "גבעת התחמושת" ואפילו פעם אחת בשנה בלבד, המילים נשארות זכורות לתמיד."

מתוך מאמרו באתר "רדיו ללא הפסקה"

בעוד שאשד מדגיש את ייחודיות הלחן, טהרלב עצמו כתב כי שאב את המקצב השירי, הפנימי למילים, משורות בשירו של חיים חפר, קרב הראל ("...שלושים בנבי סמואל, שבעה עשר על הקסטל...").[3][4] חפר, בתורו, שאל את המקצב מ"טרילוגיית מלחמת האזרחים", שיר מחאה אנטי מלחמתי שנוצר בארצות הברית בראשית שנות החמישים. כל היצירות בסדרה נכתבו כפזמונים פופולריים, לכולם נקבע מעמד קנוני, וכולם משלבים מבנה לירי עם מקצב חריזה המטיל את הקהל אל תוך חוויית הקרב. שירים אחרים של טהרלב ורוזנבלום השתמשו בנוסחת גבעת התחמושת.

משמעות השיר

עריכה

השיר בנוי כך שהוא מביא באמצעות שלושה קולות מונולוג מפורט, תיעודי כביכול: השיר מנסה לעצב תיאור ממשי, כמו תחביר חדשות של הסיטואציה המתוארת בו. למעשה, זהו אינו שיר ממש, אלא מונולוג המלווה בנוסחה קצבית בלבד.

למרות הרושם התיעודי של השיר, הוא למעשה דיוקן נוסחאי מדויק של הגיבור הראוי לתקופת מלחמת ששת הימים. זהו דיוקן הנוצר באמצעות הדיבור - הקצב, אוצר המלים ואותו "תום" שבמשפט הסיומת המפורסם: "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום". משפט זה ומשפטים נוספים המופיעים בשיר מעוררים סימפתיה ויוצרים מעין תקשורת בין הגיבור לקורא, ובכך שוברים את החומה (המדומה) בין הקורא לבין המסופר.

השיר משמש כדוגמה מובהקת של שירי תקופת ששת הימים, ששיקפו את דרך החינוך ואת הניסיון לכוון את הנוער והאנשים למעשים טובים. השיר מתוכנן היטב, בכל פרט קטן שבו, לצורך השגת תכלית זו. הוא משמש גם כשיא ה'אימהי' של התקופה ההיא, יחד עם מספר שירים נוספים, כגון מה אברך. שירים אלה מבוססים על הנוסחה של חייל גיבור היוצא לקרב, ושל אמו אשר שולחת אותו ודואגת לשלומו. בשיר זה, ה'אימא' היא למעשה העם והאנשים אשר הוא נלחם בשבילם. כך השיר מחזק את תחושת השייכות כלפי העם - מטרה שהייתה מרכזית בתרבות באותה העת.[5]

השפעה

עריכה

השיר נצרב עמוק בתודעה הישראלית ויש אומרים[6] כי בלעדיו תהילת הקרב של גבעת התחמושת לא הייתה גדולה כל כך. אנשי צבא שונים אף טענו ברבות השנים כי הקרב, על אף שהיו בו סיפורי גבורה יוצאי דופן, היה מיותר מבחינה טקטית. גם הרמטכ"ל לשעבר מוטה גור, אשר פיקד על שחרור העיר ירושלים במלחמה, טען כי אלמלא השיר שפיאר כל כך את הקרב, השבעת חיילי הצנחנים לא הייתה מתקיימת בגבעת התחמושת.[7]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שמואליק טסלר, שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות, ירושלים תשס"ז, עמ' 143
  2. ^ אלי אשד, מהמוצדקים בשירי ישראל, באתר רדיו 103fm.
  3. ^ כך בספרו 'מדריך טהרלב לכתיבת שירים ומקאמות', י' טהרלב, ישראל תשנ"ז, עמ' 55. הספר סרוק באתר http://www.taharlev.com/tutorial.html
  4. ^ ריאיון של גאולה אבן עם יורם טהרלב בתוכנית "המוסף", הערוץ הראשון, 19 בספטמבר 2012
  5. ^ ד"ר אריאל הירשפלד, חיוכו של אליפלט, פנים תרבות חברה וחינוך גיליון 17 - יוני 01', 2001
  6. ^   מבט שני - גבעת התחמושת (כתבת ערוץ 11), סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ רפי ברבירו, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום, באתר ynet, 1 ביוני 2007