גדי זהר

איש ביטחון ישראלי

גדי זהר (נולד ב-1945) הוא תת-אלוף בדימוס, ששימש ראש זירת טרור בחטיבת המחקר באמ"ן וראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון.

גדי זהר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1945 (בן 79 בערך)
חיפה, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף תת-אלוף
תפקידים בשירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

את לימודי התיכון עשה בבית הספר הריאלי בחיפה. בין השנים 1970–1972 למד לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב.

זהר שירת למעלה מ-30 שנה בצה"ל. בין השאר, היה שליש הרמטכ"ל דוד אלעזר בזמן מלחמת יום הכיפורים, שימש ראש זירת טרור ופלסטינים בחטיבת המחקר באמ"ן, נספח צבאי בשגרירות ישראל בוושינגטון, מפקד יחידה 504 וראש המנהל האזרחי.

לאחר אסון השייטת מונה לעמוד בראש ועדת חקירה שניסתה להסביר מה גרם לפיצוץ - מארב של כוח עוין או תאונה, ובהנחה שהיה מדובר בכוח עוין, האם וכיצד הושג המודיעין על הפעולה.[1]במסקנות הוועדה נקבע, לפי כמות הפיצוצים וממצאים על סמך הרכּב המטענים שהתפוצצו, כי באירוע הייתה מעורבות של מטען זר; המטענים שנשא הכוח היו תקניים, ולא הכילו רכיבים דומים לאלה אשר גרמו לרוב המכריע של הפציעות אצל לוחמי הכוח; ישנה "סבירות בלתי מבוטלת" כי האירוע במהותו היה פעילות מבצעית יזומה מבעוד מועד של חזבאללה, ולא מארב אקראי שהתמקם בשטח, וזאת על רקע חשש של ארגוני המחבלים מפני פעילות צהל"ית צפויה על-פי ניתוח של הערכת מצב.[2] הוועדה הוקמה בשביל להשלים את עבודתה של ועדת אופיר בתחומי המודיעין והחבלה. בסיכומי ועדת זהר נאמר במפורש:

לפי כמות הפיצוצים ועל סמך הרכב המטענים שהתפוצצו עולה כי באירוע הייתה מעורבות של מטעני חבלה זרים. המטענים שנשא הכוח היו תקניים, ולא הכילו רכיבים דומים לאלה אשר גרמו לרוב המכריע של הפגיעות אצל לוחמי הכוח.

במסקנות הוועדה נאמר כי אם השידורים הגלויים של גיחות המזל"ט נקלטו, אפילו בחלקם, על ידי החזבאללה, היה בכך כדי לחשוף באופן מובהק את מתווה הפעולה של השייטת.

יש סבירות בלתי מבוטלת כי האירוע במהותו היה פעילות מבצעית יזומה, מבעוד מועד, של חזבאללה, ולא מארב אקראי שהתמקם בשטח,

קבעה הוועדה. הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק לא קיבל את מסקנות ועדת זהר, וכך נותר דו"ח ועדת אופיר – הקובע שמדובר היה במארב אקראי – כמסקנה הרשמית שאין עליה עוררין.[3]

זהר היה חבר במועצה לשלום ולביטחון.

בשנת 1995 ייסד את חברת Netacs Security.

מכּתביו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ירון דרוקמן, הגבורה של הקשר. בחזרה לאסון השייטת, באתר ynet, 6 בספטמבר 2014
  2. ^ נדחתה עתירת אב חלל צה"ל שנפל באסון השייטת, אתר פסקדין, 12/08/2014
  3. ^ אלכס פישמן, סיוט השייטת, הערפל מתפזר, באתר ynet, 11 במאי 2017