עמוס גלבוע

תא"ל בצה"ל, כיהן כראש חטיבת המחקר של אמ"ן

עמוס גלבוע (14 במרץ 193929 בדצמבר 2020) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, כיהן כראש חטיבת המחקר של אמ"ן בשנים 1982-1984. היסטוריון וחוקר היסטוריה צבאית ישראלי. תחום התמחותו העיקרי היה מחקר צבאי של צבאות ערב, צה"ל ומלחמות ישראל, בעיקר מלחמת יום הכיפורים.

עמוס גלבוע
עמוס גלבוע
עמוס גלבוע
לידה 14 במרץ 1939
קריית חיים, פלשתינה (א"י)
פטירה 29 בדצמבר 2020 (בגיל 81)
גני תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19571984 (כ־27 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
עיטורים
פרסים: פרס מולדובן לספרות צבאית מקורית
פרס צ'צ'יק למחקרי ביטחון
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

גלבוע גדל בקריית חיים. הוא החל את שירותו בצה"ל כלוחם בחטיבת גולני[1], השלים קורס קציני חי"ר ושימש כמפקד מחלקת סיור בגדוד 12 (ברק)[2] ומפקד פלוגה וקצין מבצעים בחטיבת שריון. בשנת 1963 השתחרר מצה"ל ולמד לימודי מזרח תיכון וערבית באוניברסיטה העברית[3]. בהמשך התגייס שוב לצה"ל לחיל המודיעין ומילא בו תפקידים רבים[4].

שירת כקצין המבצעים של גדוד 12 של גולני[דרושה הבהרה]. מראשית 1970 שירת כראש המדור הצבאי בענף 5 (אחראי על צבא סוריה, עיראק ולבנון). לאחר מכן למד בפו"ם.

ממחצית 1973 היה בהמתנה להחליף את ראש ענף 5 (סוריה), סא"ל אביעזר יערי, ושירת במחלקה בסיסית. ב-2 באוקטובר, כמה ימים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, בישיבת מחלקת המחקר, עדכן יערי כי חטיבה משוריינת 47 שמוצבת בצפון סוריה בעיר חמה עברה למערכים בדרום רמת הגולן הסורי, וכי יש סימנים שגדוד גישור סורי שמוצב בצפון סוריה ירד לחזית רמת הגולן. גלבוע טען כי ירידת החטיבה לחזית הסורית היא סימן מעיד למלחמה, אך למרות ויכוח סוער לא הצליח לשכנע בכך את אריה שלו, ראש מחלקת המחקר, שסבר כי ההיערכות הסורית היא הגנתית[5][6][7]. במהלך המלחמה שירת גלבוע בענף 5 כסגנו של יערי.

לאחר המלחמה מונה לעוזר של עוזי יאירי, ששירת כעוזר ראש חטיבת המחקר למבצעים, ולאחר כמה חודשים מונה לראש ענף 5 (סוריה, עיראק ולבנון) במחלקת המחקר. בשנת 1974 השתתף בשיחות על הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה[3]. לאחר מכן שירת כראש הזירה המזרחית, עוזר ראש אמ"ן להערכה (כולל בתקופת המהפכה האיראנית), וראש חטיבת המחקר[8] בשנים 19821984. כמו כן שימש סגן הנספח הצבאי בשגרירות ישראל בארצות הברית[דרושה הבהרה]. בסוף 1982 השתתף במשא ומתן שהוביל להסכם ישראל-לבנון 1983[9] ובשנת 1984 עמד בראש המשלחת הישראלית לשיחות א-נאקורה שהתקיימו בין נציגי ישראל ללבנון במפקדת יוניפי"ל[10].

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף גלבוע ב-1 בדצמבר 1985 לסגל העיתון "מעריב" כפרשן לענייני ביטחון, מודיעין, מדיניות והמזרח התיכון[11]. שימש יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים ויועץ לשר הביטחון משה ארנס. בסוף 1991 מונה למפקד גלי צה"ל אך בעקבות ריאיון מעורר סערה (בו בין השאר סיווג לפי נטיות פוליטיות את עובדי התחנה ודירג אותם מבחינת איכות) שנתן לרונאל פישר מהעיתון "חדשות" ימים ספורים לפני כניסתו לתפקיד, התפטר גלבוע לאחר שבוע בלבד בתפקיד[12].

בשנת 1997 הוציא באמ"ן את ספרו "תורת המחקר הלאומית" ("הספר הירוק") שמהווה ספר יסוד על אודות תורת המחקר הלאומית של חטיבת המחקר באמ"ן[13]. מאותה שנה ובמשך 10 שנים יזם וניהל בחטיבת המחקר באמ"ן הוצאה של סדרה פנימית סודית על הצלחות וכשלונות מהותיים בתולדות המודיעין הישראלי בשם עיונים מתודולוגיים, אשר נועדה להביא לעיונם של אנשי חטיבת המחקר באמ"ן עבודות של אנשי מקצוע מתוך קהילת המודיעין, המערכת הביטחונית, והאקדמיה בארץ ובעולם, שעוסקות בתחקור המחקר המודיעיני הרמה הלאומית.

בשנים 20042010 כיהן כדירקטור בחברת "מעריב החזקות". שימש מרצה מן החוץ בנושאי מודיעין בבית-ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

באוקטובר 2003 פנה יחד עם אל"ם (במיל') יוסי לנגוצקי לשר הביטחון דאז שאול מופז, בדרישה לפתוח בחקירה נגד אלי זעירא, ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, על שחשף את זהותו של המקור הבכיר ביותר של ישראל במצרים באותה עת, אשרף מרואן, ובכך גרם נזק חמור ליכולתה של ישראל לגייס סוכנים. מופז דחה את פנייתם והציע להם, כאזרחים מן השורה, להתלונן בפני היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז. ב-2004 הם הגישו יחד עם ראש "המוסד" בתקופת מלחמת יום הכיפורים, צבי זמיר, תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת שיפתח בחקירה בעניין זה. הם ביקשו לקיים את החקירה "לצורך הפקת לקחים ומסקנות למניעת גילויים מעין אלה בעתיד". מזוז לא טיפל בתלונה. גלבוע, לנגוצקי וזמיר המשיכו ללחוץ על הפרקליטות לנקוט הליכים פליליים נגד זעירא, וכשנה אחרי מותו של אשרף מרואן, באוגוסט 2008, הורה פרקליט המדינה למשטרה לפתוח בחקירה נגד ראש אמ"ן לשעבר. בתום חקירה קצרה הומלץ להעמיד את זעירא לדין בגין עבירות ביטחון וחשיפת סודות מדינה. ביולי 2012, כשמונה שנים לאחר הגשת התלונה וארבע שנים אחרי פתיחת חקירת המשטרה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין (שהחליף את מזוז בתפקיד) כי לא יגיש כתב אישום נגד זעירא וגנז את התיק. ויינשטיין כתב שלמרות חומרת המעשים, הוא החליט להתחשב בגילו של זעירא, ובכך שמדובר באדם "עתיר עשיה במאבק על הקמת המדינה ובשמירת ביטחונה".[14]

גלבוע היה בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון וערבית, ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת פרסם במעריב מאמר בו כתב: "כמפא"יניק בן מפא"יניק בעברי, אני גאה להיות אחד מעדר מצביעי הליכוד"[15].

חיים אישייםעריכה

התגורר בגני תקווה, נפטר ב-29 בדצמבר 2020, הותיר אחריו אשה, שתי בנות וחמישה נכדים[16].

 
הלוויתו של תא"ל גלבוע. בתמונה: ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער מספיד את גלבוע, 30 בדצמבר 2020

תמונותעריכה

מאמרים וספריםעריכה

 
כריכת הספר מר מודיעין, 2013

בשנת 2008 הוציא ביחד עם אפרים לפיד את הספר מלאכת מחשבת: 60 שנה למודיעין הישראלי: מבט מבפנים, ספר מביא 37 מאמרים שכתבו נושאי תפקידים בכירים במודיעין הישראלי ובהם מפקד יחידת היומינט (המודיעין האנושי), מפקדת יחידת ההאזנה המרכזית של חיל המודיעין וראשי אגפים ויחידות ב"מוסד" ובשב"כ.[17] בשנת 2013 כתב ביוגרפיה על אהרון יריב בשם מר מודיעין - ביוגרפיה אודות האלוף אהרן יריב,[18], עליה זכה בפרס מולדובן לספרות צבאית מקורית, וכן בפרס למחקרים בביטחון ישראל ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל של מרכז יפה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2015.[19]

בשנת 2015 הוציא מחקר על ידיעת יחמור, "ידיעת הזהב" - סיפור פרשייה מודיעינית נשכחת חמישה באוקטובר 1973, ידיעה ודאית ממקור שכונה "יחמור" (ועל כן נקראה הידיעה "ידיעת יחמור"), על פיה הסובייטים עזבו לאחר שקיבלו הודעה רשמית ממצרים וסוריה על כוונתן לתקוף את ישראל, בימים שלפני מלחמת יום הכיפורים. הידיעה לא הופצה, בהוראת ראש אמ"ן. הרמטכ"ל, דוד אלעזר, טען לאחר המלחמה כי אם הידיעה הייתה מגיעה אליו עוד באותו הערב, הוא יכול היה להורות על גיוס מילואים ועל הזזת כוחות סדירים, וכך היה ניתן למנוע את הבקעת הקו ברמת הגולן ולצמצם מאוד את ההישג המצרי.[20] באותה השנה הוציא ספר על היציאה מלבנון, "דמדומי בוקר" - הסיפור האמיתי על היציאה מלבנון. הספר נכתב על יסוד ראיונות עומק עם כל בעלי התפקידים החיוניים להבנת הפעולה, ומסמכים שאינם עדיין ברשות הציבור.[21]

בשנת 2016, הוציא מחקר בשם "ידיעות זהב" שלא הוחמצו, על ידיעות זהב שלא הוחמצו במודיעין, אחת על מבצע ארגז - שביית קצינים סורים שהביאה לשחרור טייסים ישראלים מהשבי הסורי, והשנייה על האוניה קארין A, "ידיעות זהב" שהביאו לזיהוי האנייה קארין A, ולכידתה לבסוף[22]. בשנת 2017 הוציא את ספרו דרמה בים האדום - תפיסת קארין A אוניית הנשק הפלסטינית 3 בינואר 2002, על האוניה קארין A, תפיסת אוניית נשק פלסטיני בים האדום ב-2002[23], לספר יצאה גרסה באנגלית בשנת 2021[24]

ספריםעריכה

 
תא"ל עמוס גלבוע בהשקת ספרו "דמדומי בוקר" במרכז למורשת המודיעין, 2016

ספרים באנגליתעריכה

  • Prof. Sergio Dellapergolla, Brig. Gen. Amos Gilboa, The Jewish People Policy Planning Institute Planning Assessment, 2004-2005: The Jewish People Between Thriving and Decline, Gefen Publishing House Ltd, 2005
  • Amos Gilboa, Efrayim Lapid, Israel's silent defender: An inside look at sixty years of Israeli Intelligence, Gefen Publishing House Ltd, 2012
  • Brig. Gen. Amos Gilboa, A Raid on the Red Sea: The Israeli Capture of the Karine A, Yonah Jeremy Bob (Editor, Translator), Potomac Books, 2021

ספרים באמ"ןעריכה

  • תורת המחקר הלאומית" ("הספר הירוק"), מהדורה שנייה, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1997
  • המאפיה אינה עונה - פרשת חטיבה משוריינת סורית במלחמת יום הכיפורים, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1998
  • לשגר בבינארי - פרשת ה-רש"קים הכימיים ל-טק"ק העיראקי במלחמת המפרץ בשנת 1991, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1998
  • אביר רועים - פרשת התרעה מודיעינית בגזרה הסורית לבנונית בשנת 1983, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1999
  • שעת לילה - פרשת חיסול מזכ"ל חזבאללה עבאס מוסוי בפברואר 1992, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1999
  • חורף גשום - פרשת התרעה בגזרה הסורית- לבנונית בקיץ 1996, ומשהו על יהודה גיל, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2000
  • בין הסדר למשבר -ההתמודדות המודיעינית בסוגיה הפלסטינית ספטמבר 1999- אוקטובר 2000, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2002
  • תיבת נוח - פרשת ההשתלטות על האוניה קארין-איי בליל 2–3 ינואר 2002, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2003
  • דמדומי בוקר - נסיגת צה"ל מלבנון מאי 2000, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2005
  • הפתעה מודיעינית רבתי - חדירת מזל"ט של חזבאללה לצפון המדינה, 7 נובמבר 2004, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2005

מחקריםעריכה

מאמריםעריכה

פרסומים בעיתונותעריכה

הרצאות מוסרטותעריכה

ביקורת ספריםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עמוס גלבוע בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עמוס גלבוע, "מר מודיעין", ידיעות ספרים, 2013, עמוד 18.
  2. ^ עמוס גלבוע, "מר מודיעין", ידיעות ספרים, 2013, עמודים 91–92.
  3. ^ 1 2 תא"ל עמוס גלבוע: מנוסה במו"מ, מעריב, 8 בנובמבר 1984; המשך
  4. ^ אורי בר-יוסףלהיות זבוב על הקיר הכי סודי במדינה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2013.
  5. ^ עמוס גלבוע, סיפור אישי על התרעה במלחמת יום הכיפורים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 באוקטובר 2014
  6. ^ יוסי זעירא (סאל- ראש ענף בינה רישתית ביחידה 848), ישיבה קד מתאריך 14.03.1974 בפני ועדת אגרנט
  7. ^ אריה שליו (תאל), ישיבה קו מתאריך 24.03.1974 בפני ועדת אגרנט
  8. ^ פליקס פריש, סופשבוע, הטייסים שהעלו לשלטון את נסראללה, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2008
  9. ^ ככל שקרבה שעת המו"מ - גבר בביירות הדיבור בשני קולות, מעריב, 28 בדצמבר 1982
  10. ^ ראש ממשלת לבנון, מעריב, 4 בנובמבר 1984
  11. ^ תא"ל (מיל) עמוס גלבוע מצטרף מהיום לצוות הפרשנים ב"מעריב", מעריב, 1 בדצמבר 1985; המשך
  12. ^ רפאל מן, ציפי גון-גרוס, גלי צה"ל: מדברים מהשטח, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 77
  13. ^ תורת המחקר הלאומית" ("הספר הירוק"), מהדורה שנייה, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1997
  14. ^ יוסי מלמןמסע ההכפשה של אלי זעירא נגד אשרף מרואן, באתר הארץ, 19 בינואר 2020
  15. ^ עמוס גלבוע, ‏אני סולד מהתנהלות נתניהו, אבל אי אפשר להתעלם מהישגי תקופתו, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2019
  16. ^ מעריב אונליין, תא"ל במיל' עמוס גלבוע, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, הלך לעולמו בגיל 81, מעריב, ‏29 בדצמבר 2020
  17. ^ עמוס גלבוע, אפרים לפיד, מלאכת מחשבת: 60 שנה למודיעין הישראלי: מבט מבפנים, הוצאת המרכז למורשת המודיעין וידיעות ספרים, 2008
  18. ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין - ביוגרפיה אודות האלוף אהרן יריב, הוצאת ידיעות ספרים, 2013
  19. ^ פרס למחקרים בביטחון ישראל ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל באתר INSS
  20. ^ עמוס גלבוע, עמוס גלבוע, ‏"ידיעת הזהב" - סיפור פרשייה מודיעינית נשכחת חמישה באוקטובר 1973, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 10 ביולי 2015
  21. ^ עמוס גלבוע, "דמדומי בוקר" - הסיפור האמיתי על היציאה מלבנון, הוצאת המרכז למורשת המודיעין, 2015
  22. ^ עמוס גלבוע, "ידיעות זהב" שלא הוחמצו, הוצאת המרכז למורשת המודיעין, ספטמבר 2016
  23. ^ עמוס גלבוע, דרמה בים האדום - תפיסת קארין A אוניית הנשק הפלסטינית 3 בינואר 2002, הוצאת המרכז למורשת המודיעין ואפי מלצר, 2017
  24. ^ Brig. Gen. Amos Gilboa, A Raid on the Red Sea: The Israeli Capture of the Karine A, Yonah Jeremy Bob (Editor, Translator), Potomac Books, 2021
מפקדי גלי צה"ל  
צבי ברוש בנו צור דן בוהם יצחק לבני מרדכי נאור צבי שפירא רון בן ישי נחמן שי אפרים לפיד עמוס גלבוע
19501952 19521965 19651967 19671974 19741978 19781983 19831985 19851989 19891991 1991
משה שלונסקי זאב דרורי אבי בניהו יצחק טוניק אלי שרמייסטר ירון דקל שמעון אלקבץ
19911997 19972000 20012007 20072011 20112012 (בפועל) 20122017 2017 ואילך