גדליה שור

רב אמריקאי

הרב גדליהו הלוי שור (בכתיב יידי: שארר; תר"ע, 1910ז' בתמוז תשל"ט, 2 ביולי 1979) היה ראש ישיבת תורה ודעת בארצות הברית.

גדליה שור
לידה 27 בנובמבר 1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביולי 1979 (בגיל 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת תורה ודעת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 7 ביולי 1979 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו

עריכה

נולד בפשמישל שבגליציה, למשפחה מחסידות סדיגורה. סבו, שעל שמו נקרא, הוא הרב גדליה שור מאוסטריק. על פי המקובל במשפחה, הם נכדי רבי גדליה מליניץ, מתלמידי המגיד ממזריטש.

בצעירותו היגרה משפחתו לניו יורק. היה מתלמידיה הראשונים של ישיבת תורה ודעת. לאחר נישואיו נסע לישיבת קלצק ובמשך תקופה למד אצל הרב אהרן קוטלר והיה לתלמידו המובהק.

לאחר חזרתו לארצות הברית התמנה לר"מ בישיבת תורה ודעת. במשך עשרות שנים כיהן כראש הישיבה. כמו כן שימש כראש ישיבת בית מדרש עליון. בהשפעתו קיבלו חלק מתלמידי ישיבות אלו השפעה חסידית, בהם בולט הרב משה וולפסון.

היה ממנהיגי הציבור החרדי בארצות הברית, מראשי אגודת הרבנים, מראשי אגודת ישראל בארצות הברית ופעיל למען החינוך העצמאי.

נפטר בשנת תשל"ט, באמצע סעודת שבע ברכות של תלמיד, דקות ספורות לאחר שסיים את נאומו לכבוד החתן. ארונו הועלה לארץ ישראל והוא נקבר בהר הזיתים בירושלים.

לאחר פטירתו יצאה סדרת ספריו "אור גדליהו" - על התורה, על מסכתות הש"ס וכן שיחות מוסר, שנערכו מתוך שיעוריו ושיחותיו בישיבה.

משפחתו

עריכה
  • בנו הבכור, הרב יצחק מאיר שור רב קהילת 'יוצאי תורה ודעת' - מחבר הספר "מגדל אור" על תולדות חייו (נפטר תשפ"ב 2021[1]).
  • בנו, הרב רפאל שור - רב בית המדרש "תפארת גדליהו" (הקרוי על שמו) ומחבר סדרת ספרי "משנת הלוי" על הש"ס
  • בנו, הרב ישראל שמחה שור - ראש ישיבת אור שמח בארצות הברית עורך ראשי בש"ס שוטנשטיין
  • בנו, הרב אברהם שור - רב בית מדרש נזר גדליהו, מחבר הספרים "אורות אמונה", "הרחב דבר", "לקח ולבוב" ועוד
    • בנו הרב גדליה שור, חוזר השמועס''ן של ראש ישיבת שפת אמת הגה''ח ר' שאול אלתר.
  • חתנו, הרב משה זילברברג, נכדו של רבה של פיטסבורג הרב אברהם בנימין זילברברג ומחבר הספרים "זיכרון צבי מאיר" ובעבר ר"מ בישיבת בית מדרש עליון.
  • חתנו, הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש סאסוב בלונדון, מחבר הספר שפתי שלמה על התורה.
  • חתנו, הרב יהושע העשיל הרשברג, מחבר הספר פרדס המועדים[2].
  • חתנו, הרב יעקב פרץ בלומינג, תושב בורו פארק, מחבר סדרת ספרי 'רמב"ם הערוך'.
  • אחיו, הרב יעקב שור[3], מנהיג קהילת המלאכים בארצות הברית.
  • נכדו, הרב חיים יהושע שור, נישא לבתו של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר.

ספריו

עריכה
  • סדרת אור גדליהו על התורה, הש"ס, שיחות מוסר

לקריאה נוספת

עריכה
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רלח-רנב.
  • יצחק מאיר שור, מגדל אור, פרקים במסכת חייו ופועלו של הרב גדליה שור, 2002

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ https://www.bhol.co.il/news/1293442
  2. ^ חלק ב', באתר אוצר החכמה
  3. ^ ראה עליו ב"קונטרס שופריה דיעקב", בתוך:אוצר אגרות קודש, מהדורת תשפ"ג.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.