פתיחת התפריט הראשי

יעקב אריה אלתר

האדמו"ר מגור

הרב יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא האדמו"ר הנוכחי מגור, המכהן משנת ה'תשנ"ו. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

הרב יעקב אריה אלתר מגור
GerrerRebbe.JPG
לידה 18 במאי 1939 (בן 80)
כ"ט באייר ה'תרצ"ט
לודז', פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
חסידות גור
מקום מגורים בני ברק, ירושלים
הקודם האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר (דודו)
תחילת כהונה כ"ב באדר ה'תשנ"ו (1996)
אב שמחה בונים אלתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג שושנה
ילדים משפחתו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

נולד בלודז' שבפולין, לרב שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה", וליוטא הענא, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו. בשנת ת"ש עלה עם אביו וסבו (האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר) לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים. במשך תקופה שימש את האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקה. נישא לשושנה, בת הרב מנחם מנדל וייץ, ר"מ בישיבת חידושי הרי"ם. עד מינויו לאדמו"ר, לא שימש בתפקיד תורני ולמד בכולל.

הרב אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי שבת. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ומעדיף שתמונותיו לא יפורסמו.

הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012)[1]. עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה בנדל"ן. בין היתר, הוא אחד מבעלי הקרקעות הגדולים ביישוב ארסוף. למרות עושרו המופלג הוא התגורר בבניין מגורים רגיל בשיכון חזון איש בבני ברק. בשנת ה'תשע"ב עבר להתגורר בדירה בבניין בית המדרש של החסידות ברחוב ירמיהו בירושלים.

פועלו הציבוריעריכה

בצעירותו פתח עם חבריו הקרובים שטיבל ברחוב רש"י בבני ברק. בהמשך עבר השטיבל (בשבתות) לרחוב מלצר, ואף לאחר התמנותו לאדמו"ר, המשיך להתפלל בשטיבל זה, והוא הפך לשטיבל המרכזי של החסידות בעיר.

כבר בחיי אביו, הרב שמחה בונים, היה הרב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים חרדית, ומשנחלש אביו באוקטובר 1985 הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי פנחס מנחם אלתר[2]. הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך בתנועת חב"ד, שהביאה לתמיכתה של חב"ד באגודת ישראל בבחירות בשנת 1989 ולהקמתה של תנועת דגל התורה. עם פטירת אביו ב-1992 הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירתו, בשנת תשנ"ו (1996), מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי, יש אומרים על פי התחייבות שכתב הרב פנחס מנחם אלתר בימי ה"שבעה" של הרב שמחה בונים אלתר.

הרב אלתר נחשב לאיש החזק באגודת ישראל, שבצוותא עם דגל התורה הליטאית מרכיבות את סיעת יהדות התורה והשבת בכנסת. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובראשות הסיעה) לכנסת של יהדות התורה עד לכנסת השש עשרה שבה מונה נציג חסידות בעלז לעמוד בראשות הסיעה. שליחו של הרב אלתר החל מהכנסת החמש עשרה הוא ח"כ יעקב ליצמן, גם יעקב כהן מבני ברק שימש כשליחו עד לפרישתו בשלהי כהונתה של הכנסת השבע עשרה.

יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הקים את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו לארצות הברית ולאירופה להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "החינוך העצמאי" ורשת "שובו", בשנים 1998[3], 2006 ו-2007[4], וכן לחיזוק הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ודגל התורה. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם סיעת שלומי אמונים. באלול תשע"ו הופיע הרב שטינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום[5]. שבועיים לאחר מכן השיב הרב אלתר ביקור גומלין.

דרכו בהנהגת חסידות גורעריכה

הרב אלתר ממעט להתבטא בציבור. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.

בשנות האלפיים מוביל הרב אלתר שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות ולימוד ההלכה, בעיקר בספר משנה ברורה, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים, הארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א, והעברת הבחורים מגיל 20 בערך ומעלה לישיבות מיוחדות עבורם.

הוא ידוע בזהירותו המופלגת בכל הקשור לחיי אדם, בשל כך הוא אינו מתיר לחסידיו להתגורר מעבר לקו הירוק, לנסוע בטרמפים או ללכת לכותל דרך הרובע המוסלמי. במהלך המשא ומתן הקואליציוני של שנת 2019 הוא הוביל את הקו המתנגד לשירות חרדים בצה"ל. נציגו בכנסת הוא יעקב ליצמן.

משפחתועריכה

הרב אלתר נשוי לשושנה[6], לזוג תשעה ילדים:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה