החינוך העצמאי

מערכת חינוך בלתי רשמית בישראל, המאגדת בתי ספר המזוהים עם המפלגות החרדיות

החינוך העצמאי הוא ממערכות החינוך המרכזיות לחרדים בישראל. הוא מאגד בעיקר בתי ספר יסודיים לבנות במגזר החרדי, כמו רשת בית יעקב, ורשתות חינוך תורני לבנים המיועדות למגזר הדתי והמסורתי, כמו רשתות החינוך שובו ונתיבות משה. מסגרות חינוך המזוהות עם המפלגות החרדיות-אשכנזיות, אגודת ישראל ודגל התורה, פועלות במסגרתו.

ביקור בבית ספר חינוך העצמאי בקטמון, במרכז התמונה נראים מנחם פרוש הרב זלמן סורוצקין הרב אליעזר יהודה פינקל ומשה פרוש
רבי אהרן קוטלר נואם בכנס של החינוך העצמאי.

השליטה והפיקוח של משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי[1] מצומצמים ביחס למסגרות הממלכתיות.[2] מבחינת רשויות המדינה, בית ספר המשתייך לחינוך העצמאי מוגדר כמוסד לימודים "מוכר שאינו רשמי".

בשנת הלימודים ה'תשע"ה (2015) פעלו במסגרת החינוך העצמאי כ-240 בתי ספר שבהם למדו כ-90 אלף תלמידים[3]. בשנת הלימודים תשפ"ב למדו בחינוך העצמאי 113,000 ילדים בכ-285 בתי ספר.

הקמת החינוך העצמאי

עריכה

בתקופת המנדט, רוב מוסדות החינוך החרדיים היו בבעלות פרטית וקיבלו תמיכה מוגבלת מ'אגודת ישראל' העולמית.[4] חוק חינוך ממלכתי, שנחקק בשנת 1953, איחד את הזרמים השונים שהתקיימו במערכת החינוך בישראל לשתי מסגרות: חינוך ממלכתי וחינוך ממלכתי דתי. מסגרות אלה נמצאות בניהולו ובפיקוחו של משרד החינוך. מחוץ למסגרת זו נותרו בתי הספר של אגודת ישראל שפעלו עד אז במסגרת "הזרם הרביעי". הם סירבו להשתלב במסגרות אלו מחשש שתיפגע עצמאותם וקיבלו בחוק מעמד מיוחד[5].

החינוך העצמאי הוקם על ידי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וחברי המועצה מונו לחברי הדירקטוריון שלו. הקמתו לוותה בהתנגדות, הן מצד גורמים חרדיים מתונים כמו פא"י וחב"ד שפעלו עד אז במסגרת הזרם הרביעי אולם פקפקו ביכולת החינוך העצמאי להתקיים מבחינה כלכלית ולכן חברו למסגרת החינוך הממלכתי דתי, והן מצד גורמים קיצוניים אשר חששו כי הפיקוח החלקי של משרד החינוך עלול לפגוע בעצמאות החינוך החרדי[6].

למסגרת החינוך העצמאי נכנסו בתי הספר המזוהים עם אגודת ישראל. הבולטים בהם היו המוסדות בירושלים של הרב הלל ליברמן, והרב פנחס לוין (בנות) ומשה פרוש (בנים); בתל אביב - "בית יעקב" בראשות מאיר שצ'רנסקי, הראשון ביישוב החדש בארץ ישראל (נוסד בה'תרצ"ג), ובחיפה - בית הספר לבנות של הרב מאיר ווידיסלבסקי.

מבנה ארגוני ובעלי תפקידים

עריכה

המפקח הראשון של הרשת היה הרב זלמן ינקלביץ. כשנה לאחר הקמתו מונה למנהל החינוך העצמאי הרב צבי שרגא גרוסברד[7], שניהל אותו עד פטירתו.[8] לאחריו במשך שנתיים כיהן הרב יצחק מאיר מחסידות גור[9] כשלאחריו ניהל את החינוך העצמאי מאיר לוריא, חסיד סלונים עד לפטירתו בשנת ה'תשס"ח (2008). לאחריו שימש המשנה למנכ"ל, צבי בוימל כמנהל בפועל עד אוקטובר 2015, אז פרש מתפקידו הניהולי ומנכ"ל לב לאחים, הרב אליעזר סורוצקין, מונה למנכ"ל קבוע[10].

ביולי 2009 התקיימה אספה במלון נובוטל בירושלים לצורך הקמת עמותת החינוך העצמאי החדשה במקום האגודה העות'מאנית שהתקיימה עד אז[11]. הוחלט כי הנהלת החינוך העצמאי תורכב מ-14 חברים, מחציתם מאגודת ישראל ומחציתם מדגל התורה. בתוך אגודת ישראל מוקצים שלושה נציגים לחסידות גור, נציג אחד לחסידות ויז'ניץ, נציג אחד לחסידות סלונים ושני נציגים לסיעת שלומי אמונים[12]. חסידי גור מחו על ששליטתם פחתה, לא איישו את המושבים שהוקצו להם והגישו תביעה בבית משפט נגד המהלך, אך פרשו באמצע הדיונים [13]. תחילה המשיך לשמש כיו"ר החינוך העצמאי אברהם יוסף לייזרזון מטעם חסידות גור. לייזרזון נפטר בשנת 2020, ומאז מתנהלים מגעים על איוש התפקיד.[14]

תקציב החינוך העצמאי

עריכה

כאשר הוקם החינוך העצמאי, נקבע כי הוא יתוקצב בחלקו על ידי המדינה ובחלקו מתרומות ושכר לימוד. בתחילת דרכו מומן על ידי המדינה בשיעור של 60%.[15] שיעור השתתפות המדינה עלה במשך השנים, אולם בשנת 1992 נקבע בתיקון לחוק יסודות התקציב כי החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני המזוהה עם מפלגת ש"ס, יקבלו תקצוב זהה לתקצוב החינוך הממלכתי בארץ[16], ולאור פסיקת בג"ץ נקבע בחוזר מנכ"ל משנת 2003 כי התקצוב המלא מותנה בכך שבית הספר עומד בתנאים של רישום אינטגרטיבי. זאת בשונה ממוסדות לא-רשמיים אחרים, המקבלים תקצוב מופחת[17]. מוסדות בלתי-רשמיים אחרים, בהם בתי ספר פרטיים ומוסדות לימוד חרדיים שאינם חלק משתי הרשתות האמורות, מתוקצבים בשיעורים שבין 55% ל-75% מתקציבם של מוסדות רשמיים.

מערך ההסעות של הרשת

עריכה

החינוך העצמאי מפעיל מערך הסעות לתלמידים המתגוררים במרחק מבית הספר. בשנת 2006 עצרה המדינה את תקציב ההסעות לתלמידי החינוך העצמאי, בסך של 40 מיליון ש"ח לשנה, לאחר שמשרד היועץ המשפטי לממשלה קבע כי כספים שהועברו למטרה זו לא הגיעו ליעדם המקורי והם נותבו תוך העדפת תלמידים במוסדות של החזרה בתשובה, שהמערך מנוהל ללא סדרי מנהל תקין ושהמערך מופלה לטובה לעומת תלמידי החינוך הממלכתי[18]. בעקבות הצורך במימון הסעות אלו הקימו מנהיגי הציבור החרדי הרב אלישיב והרב שטינמן את "קרן ההסעות", שמגייסת תרומות להשלמת התקציב החסר[19].בראשות הקרן עומד מרדכי קרליץ, קרן ההסעות מפעילה אף מערך של הכוונה ורישום של בוגרי בתי הספר לישיבות קטנות[20].

הסתבכות משפטית

עריכה

החינוך העצמאי עמד במוקד סערה משפטית כשהועלתה תלונות מצד מורים המועסקים ברשת, על כך שהרשת אינה ממלאה כלפיהם את חובותיה הסוציאליים על פי חוק וחוסר יכולת של משרד האוצר לפקח על הכספים המתוקצבים ע"י המדינה ב-2.5 מיליארד ש"ח מדי שנה[21].

משנת 2022 אושרו ע"י בית המשפט כשמונה תביעות ייצוגיות בנושאים שונים, בין היתר עלו הטענות: כי הרשת קיזזה כתרומה 2 אחוזים משכרם כתרומה[22], אי תשלום למורות על עבודתם בשעת תפילה[23] וחיוב מורות למלאות שעות בהתנדבות,[24] הפרשות חסרות לקרנות השתלמות ותוספת מעונות[25], תשלום למורות מחנכות כשכר של ממלאות מקום[26], אי תשלום למורות ממלאות מקום “תוספת פגרות חג וקיץ בחופשת לידה”, “שעת הנקה” ו”הפרשי הבראה”[27], הלנת שכר.[28]

סך כל התביעות הייצוגיות העומדות בפני בית המשפט עומדות על סך של 674 מיליון ש"ח[29]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא החינוך העצמאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ במסגרת האגף לחינוך חרדי
  2. ^   יאיר אטינגר, מהפכה ברשתות החינוך החרדי? תלוי את מי שואלים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2013
  3. ^ יתד השבוע שנת העולמות המלאים יתד נאמן, 11 בספטמבר 2015 עמוד 56
  4. ^ מנחם פרידמן, 'על הניסים' – פריחתו של 'עולם התורה' (הישיבות והכוללים) בישראל, עמ' 439, בתוך הספר: ישיבות ובתי מדרשות, עורך עמנואל אטקס, ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ז 2006.
  5. ^ "חוק החינוך הממלכתי" אושר, חרות, 13 באוגוסט 1953
  6. ^ צבי אשל, עצמאותו של החינוך האגודאי, הצופה, 12 ביוני 1953
  7. ^ חלופי גברי במרכז החינוך העצמאי, הצופה, 8 באוגוסט 1954
  8. ^ מחלוקת בין האדמו"רים מאגודת ישראל לרב שך על מינוי מנכ"ל החינוך העצמאי [22/01/1995 - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים], באתר ranaz.co.il
  9. ^ על חומותיך בני ברק, עמ'158-162, מאת הרב יצחק מאיר, הוצאת האגודה לחקר תולדות בני-ברק, תשנ"ג
  10. ^ ישראל כהן, ‏הרב צבי בוימל פרש, הרב אליעזר סורוצקין מונה למנכ"ל, באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2015
    אבי בלום, רוקדים, דוקרים ובוכים • טורו של אבי בלום, באתר בחדרי חרדים
  11. ^ יצחק לב ארי,כינוס גדולי התורה: ההחלטות באתר בחדרי חרדים
  12. ^ אלי כהן ועקיבא ווייס, הנספחים נחשפים: 'דגל' התחייבה ל-50% חסידים בחינוך העצמאי, באתר בחדרי חרדים, 3 באפריל 2016
  13. ^ פורום: בחדרי חרדים - גור ביקשו להעביר את פרשת החינוך העצמאי לדין תורה! – בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il
  14. ^ הקרב על היו"ר: גור דורשת, דגל מתעלמת, ליצמן פנה לראש הישיבה, באתר בחדרי חרדים
  15. ^ סכסוכי תקציב ב"חינוך העצמאי", הצופה, 11 בינואר 1954
  16. ^ אייל ברגר, "מממלכתיות לשוויון": מדיניות התקצוב של בתי ספר במעמד 'מוכר שאינו רשמי' בין השנים 1949-2007, ינואר 2013
  17. ^ "תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד", חוזר מנכ"ל משרד החינוך (התשס"ג)
  18. ^ שחר אילן‏, היועמ"ש עצר המימון של הסעות החינוך העצמאי, באתר וואלה‏, 26 במרץ 2006
  19. ^ יהודה הלוי, במהלך הכנס: גדולי ישראל בארה"ב פרצו בבכי, באתר בחדרי חרדים
  20. ^ יחיאל סבר, סיפוק רב מרישום מאות תלמידים מסיימי כיתות ח' בחינוך העצמאי לישיבות הקדושות, יתד נאמן 14 בפברואר 2017
  21. ^ שחר אילן, "על האוצר להפסיק לכסות את הגירעונות של החינוך העצמאי", ‏8 במאי 2024
  22. ^ חיים טוויל, 28 מיליון ש”ח: השופט אישר בקשה לתביעה ייצוגית נגד החינוך העצמאי, באתר חרדים10, ‏9 באוגוסט 2022
  23. ^ חיים טוויל, תביעת מיליונים נגד החינוך העצמאי: למה לא משלמים על תפילה?, באתר חרדים10, ‏13 באוקטובר 2021
  24. ^ חיים טוויל, החינוך העצמאי מקבל תקציב – ולא משלם למורים על זמן תפילה, באתר חרדים10, ‏15 בדצמבר 2022
  25. ^ חיים טוויל, שתי מורות חרדיות דורשות 151 מיליון שקלים מ’החינוך העצמאי’, באתר חרדים10, ‏9 בספטמבר 2021
  26. ^ חיים טוויל, בקשה מס’ 7 לאישור תובענה ייצוגית נגד ‘החינוך העצמאי’, באתר חרדים10, ‏25 בפברואר 2024
  27. ^ חיים טוויל, בקשה מס’ 7 לאישור תובענה ייצוגית נגד ‘החינוך העצמאי’, באתר חרדים10, ‏25 בפברואר 2024
  28. ^ חיים טוויל, הניצול המחפיר: בקשה 8 לאישור תובענה ייצוגית נגד החינוך העצמאי, באתר חרדים10, ‏12 במרץ 2024
  29. ^ שחר אילן, הבקשות לייצוגיות נגד החינוך העצמאי נערמות, באתר כלכליסט, ‏12 במרץ 2024