גונתר בורשטיין

קצין בצבא האוסטרו-הונגרי

גונתר בורשטייןגרמנית: Gunther Burstyn, נולד ב-6 ביולי 1879 בבאד אסוזה, שטיירמרק, האימפריה האוסטרו-הונגרית, התאבד ב-15 באפריל 1945 בקורנויבורג, אוסטריה תחתית, גרמניה הנאצית) היה ממציא, מהנדס וקצין בצבא האוסטרו-הונגרי.

גונתר בורשטיין
Gunther Burstyn
Gunther Burstyn.jpg
לידה 6 ביולי 1879
באד אסוזה, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
התאבד 15 באפריל 1945 (בגיל 65)
קורנויבורג, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות

האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית צבא אוסטרו-הונגריה

אוסטריהאוסטריה צבא אוסטריה
תקופת הפעילות 18951934 (כ־39 שנים)
דרגה Kuk Oberstleutnant.svg אוברסט-לויטננט
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייועריכה

בורשטיין נולד כגינתר אדולף בורשטיין (Günther Adolf Burstyn), אולם במהלך חייו שינה את שמו לגונתר (Gunther). בורשטיין נולד לחיים ויוליה (מבית הופמן) בורשטיין בבאד אוסזה שבאוסטריה. אביו של בורשטיין בא ממשפחה יהודית לבוב, אבל התנצר כקתולי [2] יחד עם בת זוגו ושינה את שמו לאדולף.[3] אמו של יוליה עסקה בעיתונות, ואביו היה מפקח על מערכת הרכבות המקומית.

שירות צבאיעריכה

השכלהעריכה

בורשטיין למד בגימנסיה ובסיום לימודיו עבר לבית ספר טכני לצוערים של הצבא האוסטרו-הונגרי אותו סיים ב-1899, ולאחריו שירת בחטיבת הרכבות והטלגרף ליד וינה. ב-1900 הועלה לדרגת לויטננט ושנתיים לאחר מכן הועבר לחיל הים וקיבל פיקוד על מבצר בפולה. בעת שירותו התנסה בשייט בסירת טורפדו, התנסות שנתנה לו השראה לתכנן כלי-רכב יבשתי דומה: רכב מהיר, ממוגן, ובעל כושר לשאת תותח.

המצאת הטנקעריכה

ב-1904 בורשטיין חזר ללמוד בפוליטכניון בווינה, ולאחר לימודיו הועלה לדרגת אובר-לויטננט ושירת במטה הכללי. בביקור בתערוכת המכוניות הראשונה בווינה ב-1905, בורשטיין התרשם ממכונית משוריינת של חברת דיימלר האוסטרית. בהשראתו ובהשראת סירת הטורפדו, החל לעצב רכב משוריין שנע באמצעות זחלים.

בשנת 1911, בעודו משרת כהאופטמן (סרן), בורשטיין ייצר ורשם פטנט על העיצוב הראשון של רכב לחימה חוצה-ארץ עם צריח אקדח מסתובב: הטנק. עיצוב זה נעשה על בסיס טרקטור חקלאי אמריקאי.[4] הוא כינה את הטנק שלו Motorgeschütz (בתרגום חופשי: "אקדח מנועי"). תכנון הטיוטה שלו, מתקדם יותר מכמה מתכנוני הטנקים של מלחמת העולם הראשונה, נדחה הן על ידי אוסטריה-הונגריה והן על ידי האימפריה הגרמנית ואף פעם לא הופק אב-טיפוס. מאוחר יותר הוא ביקש לרשום פטנט על העיצוב שלו, אך נאמר לו שהוא עלול להפר את הפטנטים הקיימים, ולכן הוא ביטל את כל התוכניות לעשות זאת.[5]

הרכב שתכנן היה באורך 3.5 מ', רוחבו 1.9 מ' וגובהו 1.9 מ'. הטנק היה חמוש בתותח קל מהיר (בקוטר 30–40 מ"מ) ובעל מהירות של 29 קמ"ש בדרכים סלולות ומהירות של 8 קמ"ש בתנאי שטח. הרכב היה מונע משאית. ניתן היה להרים ולהוריד את ארבעת גלגלי העזר; החלק האחורי יוכל לסייע במתיחה בעוד שהזוג הקדמי יכול לשמש להיגוי. הרכב נחזה כמשמש לתקיפת קני התותחים של האויב ותומך בהתקפות חי"ר, כמו גם לתקיפת עמדות ארטילריה של האויב.[5]

מלחמת העולם הראשונהעריכה

בפרוץ המלחמה שירת בגליציה וניהל שם את מערך הרכבות בהצלחה, ועוטר בארבעה עיטורים שונים של הקייזר. את המלחמה סיים בדרגת מיור, ועם התמוטטות הקיסרות עבר לשרת בצבא הרפובליקה האוסטרית. בשנת 1921 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט (סגן אלוף), שירת במוזיאון ההיסטורי של הצבא ואחר כך הועבר למשרד הביטחון. ב-1934 פרש בשל מחלת עיניים.

לאחר פרישתועריכה

בורשטיין עבר לקורנויבורג שעל יד וינה המשיך את תכנון טנקי המערכה גם לאחר סיום שירותו. הוא עסק בשיפור הצריח של הטנק ושיפור התותח שלו, וקידם את הטקטיקה של לוחמת השריון, ופרסם עבודות מחקר הרלוונטיות עד היום. פרסומיו זכו להערכה רבה בעיקר בקרב מפקדי השריון הגרמנים, ביניהם היינץ גודריאן.

בתחילת מלחמת העולם השנייה תמך בורשטיין במפלגה הנאצית, ועל אף שנחשב יהודי לפי חוקי נירנברג, הוענק לו תואר של ארי לשם כבוד. ב-31 במרץ 1941 הצליח בורשטיין להציג באופן אישי את חידושי הטנקים שלו בפני אדולף היטלר. על רעיונותיו וייעוצו הוענק לבורשטיין צלב ההצטיינות במלחמה דרגות ראשונה ושנייה עם חרבות.[6]

לקראת סוף המלחמה באפריל 1945, כשאשתו גוססת וכושר ראייתו הלך והתדרדר, בורשטיין התאבד בטרם קורנויבורג נפלה בידי הצבא האדום.

חיים אישייםעריכה

ב-1910 התחתן עם גבריאלה וואגנר ונולדו להם שני ילדים, אחד מהם נפל בקרבות החזית המזרחית.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אלי ריכנטל, גנרלים יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי וגורלם בימי הנאצים, תל אביב: הוצאת ספרים דקל, 2016, פרק 13: אוברסט-לויטננט גונתר בורשטיין.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גונתר בורשטיין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ https://www.armedconflicts.com/Burstyn-Gunther-t173219
  2. ^ https://www.globalsecurity.org/military/world/europe/history/burstyn-motorgeschutz.htm
  3. ^ Daniela Angetter, Ewald Angetter: Gunther Burstyn (1879–1945). Sein „Panzer“ – eine bahnbrechende Erfindung zur falschen Zeit am falschen Ort. (=Österreichisches biographisches Lexikon. Schriftenreihe Band 11) Verlag der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, Wien 2008, ISBN 978-3-7001-6530-9
  4. ^ See:
  5. ^ 1 2 The Burstyn Tank, Landships.com
  6. ^ "Burstyn, Günther". Austria-forum (בגרמנית). נבדק ב-14 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)