גלגוליו של מעיל

גלגוליו של מעיליידיש: אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל, מילולית: "מעיל מאריג כהה") הוא שיר ילדים מאת המשוררת היידית קדיה מולודובסקי.

ריקוד המבוסס על השיר, בכוריאוגרפיה של אלישבע גיל. שנות השישים, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
ריקוד המבוסס על השיר, בכוריאוגרפיה של אלישבע גיל. שנות השישים, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית

היסטוריה עריכה

השיר נדפס לראשונה ככל הנראה בקובץ שיריה של המשוררת "מעשֹהלעך" ('מעשיות'; התת-כותרת: היא "גייען שיכעלעך אַוועק וווּ די וועלט האָט נאָר אַן עק" – 'הולכות נעליים במקום שבו רק יש לעולם סוף), שהתפרסם בוורשה בהוצאת ארגון בתי הספר היהודיים בפולין (דער יידישער שול-אָרגאניזאציע אין פּולין) ב-1931. השיר התפרסם ביידיש גם בעיתון הילדים "גרינינקע ביימעלעך" ('העצים הירקרקים'), שיצא לאור בווילנה, בגיליון מחודש ספטמבר 1933.

השיר, בתרגומה לעברית של פנינה הלפרין[1] ומלווה באיוריו של נחום גוטמן, התפרסם ב-9 בפברואר 1934 במוסף לילדים של העיתון "דבר" בשם "יקטן".[2] תרגום נוסף, מאת שמשון מלצר, התפרסם במרץ 1937 ב"דבר לילדים" בשם "יגיל והמעיל".

השיר התפרסם בתרגומו של נתן אלתרמן, בשם "גלגוליו של מעיל", ופורסם בספר פתחו את השער: שירי ילדים (איירה: תרצה טנאי; הקיבוץ המאוחד, תש"ו 1945).

השיר מתאר את קורותיו של מעיל שנתפר במיוחד לילד, ולאחר שהילד גדל, המעיל עובר לילדים אחרים. במהלך גלגוליו הרבים, מתבלה המעיל ומאבד אט-אט חלקים ממנו, עד שלבסוף מתפורר לגמרי.

בתים ראשונים - מקור ותרגומים עריכה

אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל -
קדיה מולודובסקי


בײַ אַ שנײַדער אין קאָמאָרע,
פול מיט קינדער, קײן עין הרע,
קינדער פּיצעלעך װי מאָן
שטײט אַ װיגל אױבן-אָן.

איצטער הײבט זיך אָן די מעשׂה,
נישט פֿון ציגעלעך קײן װײַסע
נאָר אַ מעשׂה פֿון אַ מאַנטל
פֿון אַ טונקעלן געװאַנטל.

האָט מען אױפֿגענײט אַ מאַנטל
פֿון אַ טונקעלן געװאַנטל
פֿאַרן עלטסטן בחור שמואל
ער זאָל קענען גײן אין שול.

גײט אים שמואליק יאָרן דרײַ
איז דער מאַנטל שפּאָגל נײַ,
גײט אים שמואליק נאָך אַ יאָר
איז דער מאַנטל שענער גאָר.

אײן מאָל שמואליק טוט אים אָן
איז דער מאַנטל קורץ אין סטאָן.
װערט אַ טומל אין קאָמאָרע׃

נאַ דיר גאָר אַ נײַע צרה!
שמואליק טוט דעם מאַנטל אָן
איז דער מאַנטל קורץ אין סטאָן.

נו, איז מילא
טוט שױן אָן דעם מאַנטל בײלע.
 

יקטן -
פנינה הלפרין


שמעו נא מעשה בבגד,
בגד פלא, בגד עור;
בידי החיט עצמו נתפר הוא
לשמואל בנו הבכור.

לבשו שמואל כסדר
שלוש שנים, והוא בסדר.
וילבשנו עוד שנה,
והמעיל כבראשונה

אבל אהה! נפל דבר,
מעיל העור הנה קצר.
בבית מהומה, שאון,
- אך זו צרה, אך זה אסון;

ואמרו באין ברירה:
יהי המעיל לבת, דבורה.

לבשה אותו דבורה כסדר
שלוש שנים והוא בסדר.
לבשתו עוד שנה
והוא יפה כבראשונה.
 

גלגוליו של מעיל -
נתן אלתרמן


החיט עוסק בחיט
וילדים לו מלוא הבית
חיל רב, ברוך השם,
ותינוק בחיק האם.

כאן המעשה נפתח -
לא בגדי לבן וצח.
מעשה במעיל של חורף
בעל סדק צר מערף.

הוי תפרו מעיל של חורף
בעל סדק צר מערף,
לבחור גדליהו גוץ
שיהיה לו חם בחוץ.

רץ גדליהו בו שנתיים,
והמעיל - זהב פרווים !
עוד שנה - המעיל כאילו
עוד יותר יפה אפילו.

אך גדל גדליהו קטן,
והמעיל לוחץ במותן.
קם יריד בבית ! מה פה?
איזו מין צרה צרורה פה?!
קצת גדל גדליהו קטן,
והמעיל לוחץ במותן!

מה עושים? חסל! אין עזר!
רץ במעיל שמריהו לייזר.

יגיל והמעיל -
שמשון מלצר


בחדר של אחד חיט,
שטף דוקא בו לא מעט,
כמו פרג, קטן-קט-קט -
העריסה שם תתנודד.

עכשיו תתחיל המעשיה.
לא מעשה אודות גדיה,
רק מעשה במעיל אפור,
מבד כהה-עכור תפור.

ואת המעיל תפרו תפר
מבד דהה-כהה כאפר
בשביל שמואל, שהוא הבכור,
ושילך לבית הספר.

שלש שנים אותו לבש-
והמעיל כליל חדש;
ועוד שנה אחת הוסיף-
והמעיל עוד ייף וייף.

אך פעם בא ללבוש המעיל-
אבוי! - וצר הוא מהכיל...
וכל הבית אז רעש:
הנה לך אסון חדש!
לובש שמואל את המעיל-
אבוי - וצר הוא מהכיל.

אם צר המעיל בשביל שמואל-
בכן, תלבש אותו יעל!
 

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גלגוליו של מעיל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ המשוררת פנינה הלפרין (1886-1980), ילידת ורשה, הוכשרה בפולין להיות גננת. נישאה ליחיאל היילפרין (1880-1942). בתם מירי דור הייתה סופרת. בניהם היו המשורר יונתן רטוש והבלשנים פרופ' צבי רין ופרופ' עוזי אורנן.
  2. ^ פנינה הלפרין, יקטן, דבר, 9 בפברואר 1934