אלישבע גיל
אלישבע גיל (1936–2016) הייתה כוריאוגרפית, במאית, מורה לתנועה ולמחול ומטפלת בתנועה ישראלית. יצרה עשרות כוריאוגרפיות, שהוצגו במספר רב של קיבוצים ומוסדות בישראל ובארצות הברית[1].
קורות חיים עריכה
אלישבע גיל נולדה ב-25 בנובמבר 1936 באמסטרדם, למשפה זעיר-בורגנית. כשהייתה בת שש החל הכיבוש הנאצי בהולנד, ובשנת 1942 נשלחה גיל למשפחת אומנה הולנדית, שהסתירה אותה עד לתום המלחמה בביתה בעיירה דוונטר במזרח הולנד[2]. לפי גיל, תנאי הבדידות בהם שהתה גרמו להתהוות של כוחות יצירתיים, אותם תיעלה בהמשך חייה[3]. בעת שהותה במחבוא, נהגה גיל לספר לעצמה סיפורים דרך ידיה, כאשר יד ימין יצגה את כוחות הטוב ויד שמאל את הרוע. בשנת 1945 חזרה גיל לחיק משפחתה. בינואר 1946 נפטר אביה ממחלה, ובאוגוסט 1947 עלתה גיל לישראל עם משפחתה בעלייה בלתי לגאלית. המשפחה עברה בקיבוצים בית קשת ובית השיטה[2], ועם הפילוג בקיבוץ המאוחד עברו לאיילת השחר[4].
בשנת 1952, בגיל 15, יצרה גיל עבור קבוצת נוער אותה הדריכה את הכוריאוגרפיה "ריקוד רועים", אותו תיארה כ-"מחול נאיבי המבוסס על מוטיבים עממיים ישראלים, שמח וקליל". הריקוד זכה להצלחה, כאשר הילדים הופיעו עמו מספר פעמים בקיבוץ ובכנסים מחוצה לו[5]. את הריקוד יצרה גיל ללא כל הכשרה מוקדמת במוזיקה או במחול, כאשר את מניעה היא תיארה כ-"כוח לא מוסבר, תשוקה ליצירה ורצון לתת ביטוי לתכנים החבויים בנפשי"[2]. לאחר מכן, יצרה גיל עבור ילדי הקיבוץ את המחולות "ריקוד הפרחים", "חלום ליל קיץ", "תמונה של דגה" "חד גדיא" ועוד[5]. כאשר הייתה בכיתה י"א יצרה גיל את המחול "המהפכה התעשייתית", בעת שכיתתה סיימה ללמוד את הנושא. במחול הייתה במה הבנויה משתי קומות, כאשר הקומה העליונה סימנה את בני הבורגנות, והתחתונה את בני מעמד הפועלים; תוך כדי המחול מתחוללת המהפכה, המעמד השליט פינה את מקומו ובסיום רקדו הפועלים על שתי הבמות. שנה לאחר מכן יצרה גיל את המחול "איילת השחר"[6]. בשנת 1955 התגייסה אלישבע גיל לחיל הצנחנים כאלחוטאית, והשתתפה יחד עם אריאל שרון בקרב המיתלה[7].
לאחר שחרורה מן הצבא נישאה גיל ליגאל ועברה עמו לקיבוץ גונן. בעת חגיגות העשור למדינת ישראל יצרה גיל עבור הקיבוץ את המופע "אלי עשור", בו השתתפו מאות מחברי הקיבוץ[8]. בין השנים 1959–1961 למדה גיל במימון הקיבוץ חינוך גופני בסמינר הקיבוצים, והושפעה בעיקר מגישת המורות יהודית בינטר ולוטה קריסטלר. לאחר מכן החלה גיל ללמד את ילדי גונן, והשתלמה אצל גרטרוד קראוס, אריה כלב, עמוץ חץ, נעמי בהט, תרצה ספיר ועוד[2]. כמו כן לימדה גיל קבוצות של מבוגרים בגונן, וכן ילדים בכפר בלום ונאות מרדכי[9]. בשנת 1960 יצרה גיל את המחול "גלגוליו של מעיל", בהשראת השיר בעל אותו השם של קדיה מולודובסקי. המחול נצמד לעלילת השיר ומתאר באמצעים שונים את הוויית השטעטל. הריקוד בוצע בשנות השישים עשרות פעמים בידי חברי גונן, בין היתר בגליל, במרכז, בהיכל התרבות בתוכנית "קליידוסקופ"[10], במועצת החינוך של התנועה הקיבוצית, ובכנס להקות מחול[11][12].
ב-1962 יצרה גיל את המחול "ריקוד החתונה לפי פיטר ברויגל". הריקוד מתחיל בהקרנת שקופית של הציור חתונה כפרית של פיטר ברויגל האב, ועם העלמות השקופית ניצבים על הבמה 30 משתתפים קפואים, בדיוק לפי ההעמדה בציור שהוקרן, אשר מתחילים בריקוד המתאר את הווי האיכרים[9]. הריקוד עלה עשרות פעמים בקיבוצי האזור, בפרט בחתונות ואירועים שונים[13].
ב־1966 שיתפה גיל פעולה עם עמוס אטינגר באירוע לציון חמישים שנה להתיישבות היהודית בגליל[2].
בשנת 1968 יצרה גיל את הריקוד "כובע טמבל" שעלה בכנס מחולות העם בדליה[14], על בסיס מוטיבים מריקוד אחר של גיל, בעל אותו שם ורעיון, שהוצג בלהבות הבשן. לפי שולמית בת-דורי, חברת קיבוץ משמר העמק, הריקוד זכה לעיון מיוחד בעיתונות, וצוין כ’מסמר הערב׳ כ׳דרך לסגנון חדש ומתגבש במחול הישראלי׳[2].
בשנת 1969 יצאה אלישבע גיל ללימודים בניו יורק, והסתייעה במלגה שהעניקה לה חסיה לוי-אגרון, מטעם המועצה הציבורית לתרבות ואמנות. שם, למדה גיל בבית ספרם של הכוריאוגרפים מורי לואיס(אנ'), אלווין ניקולאיס(אנ') וקרולין קרלסון(אנ'), וכן קורס בכתב מחול לפי שיטת לאבאן[2]. כמו כן לקחה גיל קורס בתרפיה בתנועה לפי שיטת מריאן צ'ייס, בתקופה בה התחום רק החל להתפתח בארצות הברית[4]. בשהותה בניו יורק העלתה גיל יחד עם המלחין מנחם צור את ההצגה "My Jerusalem", שהוצגה בתיאטרון הילדים היהודי בניו יורק[15].
בשנת 1971 חזרה גיל לישראל ועבדה במשך עשור כמורה לתנועה בבית הספר האזורי בכפר בלום, והפכה את לימודי התנועה לחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים בבית הספר, ובמקביל לימדה מחול ותנועה לשחקנים באולפן המחול תל חי[4]. בשנות השמונים לימדה גיל תנועה למורים במכללת אורנים[16]. בשנים 1989–1991 לימדה גיל בסמינר הקיבוצים[4]. בשנת 1984 נבחרה גיל למזכירת גונן[17].
בשנת 1978 החלה גיל לעסוק באופן מקצועי בטיפול בתנועה ובמחול, במסגרת "התחנה להדרכת הילד והמשפחה" ובכיתות חינוך מיוחד בבית הספר בכפר בלום. בשנת 1986 החלה גיל לעבוד בקביעות בתחנה, שהפכה לתחנה במסגרת מועצה אזורית גליל עליון ושינתה שמה למיט"ב, תחת הדרכת הפסיכולוג היונגיאני ניסן צור, עמו העבירה מספר רב של סדנאות[4][18]. בשנים 1989–1991 למדה גיל תואר שני בתרפיה בתנועה בשלוחת אוניברסיטת לזלי(Lesley University) בישראל[19]. בשנת 1994 עזבה גיל את גונן ועברה להתגורר עם בן זוגה דודיק רוטנברג בראש פינה[2]. החל משנת 1996 הנחתה גיל סדנאות למטפלים בנושא "תנועה אותנטית"[20].
קישורים חיצוניים עריכה
- ארכיון אלישבע גיל, בספרייה הלאומית
- מידע על אלישבע גיל בקטלוג הספרייה הלאומית
אלישבע גיל - לזכרה, סרטון בערוץ "קיבוץ גונן", באתר יוטיוב, 12 בספטמבר 2018, הוקרן בדצמבר 2016
הערות שוליים עריכה
- ^ כוריאוגרפיה - יצירות, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 איצי ברתנא, הידיים מספרות והגוף רוקד: אלישבע גיל – אמנית מחול בקיבוץ, מחול עכשיו 30, חבצלת מוסדות חינוך ותרבות של השומר הצעיר, 2016, עמ' 26 - 29
- ^ תולדות חיים - אלישבע גיל, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 3 4 5 תולדות חיים - אלישבע גיל, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 איורים - תיעוד יצירות - 1952-1957, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ איילת השחר, אלבום קרדיטציה - מס' 1 - 1952-1979, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ קטעי עיתונות - הצניחה במיתלה, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ אלי עשור, אלבום קרדיטציה - מס' 1 - 1952-1979, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 קטע עיתונות - 'ריקוד החתונה לפי פיטר ברויגל', ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ אבן, ברזילי, ישעיהו ופרופ' מוריס לוי יופיעו ב"קליידוסקופ", מעריב, 24 בינואר 1969
- ^ גלגוליו של מעיל, אלבום קרדיטציה - מס' 1 - 1952-1979, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ תצלומים - 'גלגוליו של מעיל' - 1 מתוך 2, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ תצלומים - 'ריקוד החתונה לפי פיטר ברויגל' - 1 מתוך 2, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
הופעה לחתונה - על פי תמונת החתונה של פיטר ברויגל. הכירוגפית אלישבע גיל, ארכיון גונן, הספרייה הלאומית
כינוס בימות חובבים, דבר, 25 במאי 1967 - ^ תצלומים - 1968 - 2 מתוך 3, ארכיון כנס מחולות דליה, הספרייה הלאומית
- ^ מודעה - 'My Jerusalem', ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ סילבוס - קורס תנועה למורים, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
מערכי שיעור - אורנים - 1986-1988, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית - ^ לאה ענבל, דודיק חוזר לאספסת, כותרת ראשית, 4 ביולי 1984
- ^ טיפול בתנועה - ניסן צור, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ לימודים - תואר שני - Lesley College, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית
- ^ תנועה אותנטית, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית