פתחו את השער

ספר ילדים מאת קדיה מולודובסקי

פתחו את השער: שירי ילדים - הוא אחד מספרי הילדים הידועים של המשוררת היהודייה קדיה מולודובסקי, שחיברה אותם במקור ביידיש. הספר מהווה לקט משיריה הידועים ביותר של המשוררת, שתורגמו לעברית על ידי נתן אלתרמן, לאה גולדברג, פניה ברגשטין, אברהם לוינסון, ויצא לראשונה בשנת 1945 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. איורי הספר נעשו על ידי תרצה.

פתחו את השער
מידע כללי
מאת קדיה מולודובסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מעטפת הספר בהוצאתו הראשונה, 1945. איורים: תרצה טנאי

הספר זכה להצלחה רבה, יצא במהדורות שונות ואיורים שונים, והוא אחד מספרי הילדים הפופולריים. כותר הספר נלקח משמו של השיר הראשון בלקט. בנוסף, כולל הספר את שירי הילדים: "הילדה איילת", "מעשה בחבית" "גלגוליו של מעיל", ועוד[1].

על הספר עריכה

קדיה מולודובסקי שימשה כגננת עברית ברוסיה עד שנת 1935, אז היגרה לניו יורק. את שיריה היא כתבה ביידיש על ועבור ילדי הגן ברוסיה, שחיו בתנאי מצוקה[2].

אחד משיריה (גלגוליו של מעיל) מספר על מעיל גדל מידות שנתפר על ידי חייט עני לבנו הבכור, גדליהו גוץ, ואשר עבר בירושה לכל האחים והאחיות לפי סדר לידתם במהלך השנים, עד אשר התבלה לחלוטין ונעלם עת לבש אותו צעיר הבנים השובב, פרץ. השיר מדבר אמנם על תנאים של עוני וחוסר יכולת לספק בגדים חדשים לילדים, אך נכתב בהומור ומשדר שמחת חיים.

שיר אחר מספר על הילדה איילת, שעל אף גילה הצעיר מוטלים עליה תפקידים רבים של עזרה להוריה בבית, אך כבר במטלה הראשונה שהיא עוסקת בה, היא משחקת עם הכפתורים שהיא אמורה לתפור ומפליגה בדמיונה איתם למחוזות רחוקים. בשיר "מעשה בחבית" מתחבאה ילדה קטנה בתוך חבית מזעמו של אביה, אותה היא הופכת לארמון חלומותיה[3].

הספר מכיל שירים נוספים שחושפים ילדות ללא צעצועים, ללא פינוק של הורים, העסוקים בתלאות החיים, ועם זאת, אלו שירים מלאי דמיון והומור כי "קדיה יודעת להלביש מחלצות אהבה בתוך פרבר עוני"[3].

תרגומי השירים לעברית עריכה

בתים ראשונים מהשיר "גלגוליו של מעיל" בתרגומו של נתן אלתרמן
מאת קדיה מולודובסקי

הַחַיָּט עוֹסֵק בְּחַיִט
וִילָדִים לוֹ מְלֹא הַבַּיִת
חַיִל רַב, בָּרוּךְ הַשֵּׁם,
וְתִינוֹק בְּחֵיק הָאֵם.

כָּאן הַמַּעֲשֶׂה נִפְתָּח
לֹא בִּגְדִּי לָבָן וְצַח.
מַעֲשֵׂה בִּמְעִיל שֶׁל חֹרֶף
בַּעַל סֶדֶק צַר מֵעֹרֶף.

הוֹי תָּפְרוּ מְעִיל שֶׁל חֹרֶף
בַּעַל סֶדֶק צַר מֵעֹרֶף,
לַבָּחוּר גְּדַלְיָהוּ גּוּץ
שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַם בַּחוּץ.

תרגומי השירים הראשונים של קדיה מולודובסקי הופיעו בארץ בשנת 1934 בעיתון דבר. פנינה היילפרין[4], רבקה דוידית ושמשון מלצר היו בין המתרגמים. שמות הגיבורים של השירים עוברתו מהמקור היידי לשמות: יקטן, "יגיל והמעיל" וכדומה, כדי לקרב אותם לילדי הארץ.

בשנת 1945 הוציא הקיבוץ המאוחד, ביוזמתו של הפעיל התרבותי, זאב יוסיפון (יוסקוביץ), את הספר "פתחו את השער" המכיל את מבחר שיריה של קדיה מולודובסקי בתרגומם של טובי המשוררים בארץ: נתן אלתרמן, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ואברהם לוינסון. הספר עוטר באיוריה המיוחדים של תרצה טנאי וכלל גם את מאמרו של יעקב פיכמן על המשוררת ושיריה[1].

בין השירים שנכללו בספר: "פתחו את השער" ו"נעליים" בתרגומה של פניה ברגשטיין; "הילדה איילת", "סנדליים", "גלגוליו של מעיל", "המכתב", "הקטטה" ועוד, בתרגומו של נתן אלתרמן; "מעשה בחבית", "מעשה בגיגית" ועוד - בתרגומה של לאה גולדברג; "כף אורז", "אצל איש עני ואביון" בתרגומו של אברהם לוינסון.

בראיון שנתנה קדיה מולודובסקי, שיבחה המשוררת את הוצאת הספר הנאה, וסיפרה ש"היום המאושר ביותר בחיי היה כשקיבלתי מארץ ישראל את ספר שיריי 'פתחו את השער' "[2]

הבית הפותח את השיר: "פתחו את השער" לקדיה מולודובסקי, במקור ביידיש ובתרגומה לעברית של פניה ברגשטין:

”עפֿנט דעם טויער, עפֿנט אים ברייט,
עס וועט דאָ דורכגיין אַ גאָלדענע קייט:
דער טאַטע,
די מאַמע,
דער ברודער,
די שוועסטער,
חתן–כּלה אין מיטן
אויף אַ גאָלדענעם שליטן.”

”פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,
עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב:
אַבָּא
וְאִמָּא,
וְאָח
וְאָחוֹת
וְחָתָן וְכַלָּה
בְּמִרְכֶּבֶת קַלָּה.”

ייחודו של הספר עריכה

הוצאת ספר של שירי ילדים המתורגמים מיידיש, כשההווי שלהם מבוסס על מציאות גלותית, הייתה פעולה יוצאת דופן בישראל של שנות הארבעים. התרבות הארץ ישראלית, ובמיוחד זו הקיבוצית, טרחה להדגיש את קווי האפיון של ילדות חופשית ומשוחררת בארץ ישראל. אין בספר כל זיקה לציונות והשמות לקוחים מאוצר השמות שנהגו לתת בגולה: גדליהו, לייזר, ביילה, וכדומה. ואכן, בתרגומים הראשונים של השירים נהגו לשנות את השמות לכאלו שיש להם נופך עברי[5].

הוצאת הספר מהווה "דוגמה מעניינת לתהליך מתן תו ההכשר לדגם הדומסטי הגלותי והכנסתו לתרבות הארץ ישראלית, כל שכן לתרבות הקיבוצית, שקודם לכן השקיעה מאמצים רבים לקעקע את דגם הבית והילדות הגלותי", מסבירה מיכל חכם[5]. במסגרת תחילת עידן הפיוס עם הגולה, לא מסתירים השירים את ההווי הגלותי של חיים ללא צעצועים, בגדים שעוברים בירושה מאח לאחותו, או שמות גלותיים. ככל שחולפות השנים חוזרים התרגומים להיות נאמנים למקור שכתבה קדיה מולודובסקי.

מהדורות והפקות נוספות של הספר עריכה

לאור הצלחתו של הספר הוציא הקיבוץ המאוחד במהלך השנים מהדורות רבות של הספר. החל מהמהדורה ה-17, תשנ"ה, החל לצאת הספר באיוריו הצבעוניים של מושיק לין. בנוסף, יצאו עשרות גרסאות מוקלטות של שירי הספר[6].

קיימת גם הצגה לילדים בני 3 - 8 המבוססת על הספר[7].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 עינת אמיתי, יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוץ
  2. ^ 1 2 א. כנרתי, "היה הייתה גננת; שיחה עם המשוררת קדיה מולודובסקי", מעריב, 11 במרץ 1949
  3. ^ 1 2 שרה גלוזמן, "פתחו את השער", דבר, 14 ביוני 1946
  4. ^ פנינה היילפרין היא רעייתו של יחיאל היילפרין ואמם של יונתן רטוש ועוזי אורנן
  5. ^ 1 2 מיכל חכם, "הבית שבגולה והגולה שבבית", גלויות ישראליות: מולדת וגלות בשיח הישראלי, בעריכת עופר שיף, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב, 2015, עמ' 83 - 121
  6. ^ ראו למעלה בקישורים חיצוניים את פרסום הספר בספרייה הלאומית
  7. ^ ראו למעלה, קישורים חיצוניים