גלים (יהודה)
גלים הייתה עיר מקראית בהר יהודה. היא מוזכרת בקבוצה 9 של רשימת ערי יהודה, במסגרת תיאור נחלת שבט יהודה. הקבוצה נשמטה מנוסח המסורה ושרדה רק בתרגום השבעים, בספר יהושע, פרק ט"ו, אחרי פסוק נ"ט. במחקר מקובל להתייחס לנוסח החסר כאל פסוק 59ג, בו נמנות הערים הבאות:
אפרתה, תקוע, עיטם, פעור, בית לחם, שרש\צבה(?), כרם, גלים, ביתר, מנחת. השם הסתום "טטם" הוא אולי שיבוש מנטופה.
זיהוי עריכה
הופעתה של גלים מיהודה במקרא היא יחידאית, ומיקומה ידוע מתוכו רק באופן כללי מאד: בתחומי הערים המזוהות שבקבוצה, שכולן דרומית לירושלים.
רשימת ערי יהודה בה נזכרת גלים מתוארכת במחקר לחציה השני של תקופת המלוכה[1]. היא ערוכה בסדר גאוגרפי לא חמור, ונחלקו הדעות אם שיקפה חלוקה מנהלית של ממלכת יהודה, ובאיזה שלב: בימי חזקיהו טרם מסע סנחריב, או סביב ימי יאשיהו בשלהי התקופה[2]. מכלל המחקר ומסקר הר יהודה כולו עולה כי תארוך לימי חזקיהו אפשרי, אך יש עדיפות לתארוך לימי יאשיהו[3]. גלים התקיימה, איפוא, בתקופה של ימי חזקיהו או יאשיהו.
יישוב בשם גלים נזכר גם כעירו של פלטי(אל) בן ליש, בעלה השני של מיכל בת שאול[4]. אולם יישוב זה נמצא בבנימין, מצפון לבחורים, כפי שעולה מהתיאור המקראי של לקיחת מיכל מפלטיאל על ידי איש בשת ואבנר[5]. איש בשת לוקח את מיכל מפלטיאל (דהיינו, מהעיר גלים), אל דוד בחברון, ואז מסופר: "וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ הָלוֹךְ וּבָכֹה אַחֲרֶיהָ עַד בַּחֻרִים"; כלומר, גלים זו נמצאת צפונית לבחורים. ואילו בחורים עצמה נמצאת צפונית לירושלים, עובדה המוכחת מתיאור מסע בריחתו של דוד מאבשלום[6]: דוד מתחיל את מסעו מירושלים צפונה, ומגיע עד בחורים שם יוצא ומקלל אותו שמעי בן גרא. מכל זה יוצא שגלים זו היא עיר בבנימין, צפונה מירושלים ולא קרובה אליה ביותר, ולפיכך אינה יכולה להיות זהה עם גלים שבקבוצה 9 של רשימת ערי יהודה.
בתחום המוגדר על ידי הערים המזוהות בקבוצה 9, היישוב הבולט שעשוי לשמר את שמה של גלים הוא בית ג'אלה. ההצעה שעלתה לפיה הוא משמר את שמה של גילה מקבוצה 5 של ערי יהודה, בדרום ההר, אינה אפשרית, שכן בית ג'אלה נמצאת בצפון הר יהודה. לפיכך יש להניח כי גלים אכן שכנה בסביבות בית ג'אלה. במחקר לא הועלתה הצעה לזיהוי האתר הקדום, והאזור כולו טרם נסקר בסקר פרטני. האתר שנחשף בשכונת גילה יכול היה להיות מועמד לזיהוי, אלא שהיישוב עצמו הוא רק משלב 1 של תקופת הברזל; נתגלה אמנם ממצא מתקופת הברזל 2ג-ד, זמנה של רשימת ערי יהודה, אלא שהוא כלל מגדל שמירה בלבד.[7]
הערות שוליים עריכה
- ^ אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925}, עמ' 100-117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267-288.
- ^ נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17–71.
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 74-92, 4: 21-25.
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק מ"ד
- ^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוקים י"ג–ט"ז
- ^ ספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוק ל' עד פרק ט"ז, פסוק ה'
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 19.