גלריה חנינא

גלריה לאמנות בתל אביב-יפו

גלריה חנינא מקום לאמנות עכשווית היא גלריה שיתופית תל אביבית, המציגה תערוכות ומקיימת פעילות תרבותית נוספת.[1] במקום מציגים אמנים ישראלים ותיקים לצד מתחילים.

גלריה חנינא, מקום לאמנות עכשווית
מידע כללי
סוג גלריה שיתופית לאמנות
כתובת שביל המרץ 5, קומה 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים עמותה רשומה ללא מטרות רווח
מייסדים יונתן הירשפלד, יקיר שגב עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–2008
תאריך פתיחה רשמי 2008
קואורדינטות 32°03′03″N 34°46′22″E / 32.050849577984°N 34.772886930625°E / 32.050849577984; 34.772886930625
www.hanina.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

הגלריה הוקמה ב־2008 ביוזמת האמנים יונתן הירשפלד ויקיר שגב.[2] תחילה פעלה ברחוב חנינא 25 ביפו. לאחר מכן עברה לקריית המלאכה בדרום תל אביב, והחלה לפעול כגלריה שיתופית וכמלכ"ר.

חנינא פועלת לקידום שיח תרבותי והשמעת מגוון קולות בעולם האמנות הישראלי. בגלריה נערכות תערוכות וכן ערבי לימוד, קריאה והרצאות, הופעות מוזיקה, הקרנות סרטים ועבודות וידאו ואף ציורי מודל.[3] גלריה חנינא גם משתפת פעולה עם אוצרים אורחים ומאפשרת ליוצרים לפעול בה באופן חופשי.

אמני חנינא: ענבר פרים, שיראל ספרא, שירה ריימן, יקיר שגב, ורד אהרונביץ, ענבל מארי כהן, ראומה חיות, מיכאל יגודין, רועי קורן, ציקי אייזנברג, שירה גפשטיין-מושקוביץ, נטע בכרך, אוסקר אבוש.

אמני חנינא בעבר: שירה טבצ׳ניק, יפעת גלעדי, רעות אסימיני, נעה היינה, גלי גרינשפן, יונתן אופק, צוקי גרביאן, עדי בן חורין, קרן אלה גפן, מוראג רובננקו, אלמה מכנס קז, אמיר פולק, דן אלון, לירון טור-כספא, יונתן הירשפלד, רון וינטר.

האמנים והאמניות חברי הגלריה והעמותה מתגוררים ועובדים בכל רחבי הארץ. הם מקדישים מזמנם לפעילות הגלריה כנתינה שלא למטרות רווח. הם מעידים על עצמם שהם עובדים "במודל פעולה ייחודי, שאינו נסמך על היגיון כלכלי".[4] נקודת המוצא שלהם היא ש"נתינה היא לא הפריווילגיה של החזקים שיש להם עודף - היא חובה אזרחית. גלריה חנינא ודומות לה חיוניות לקידומו של שיח אמנותי פלורליסטי ורחב".[5]

החברים משלמים סכום מסוים אחת לחודש שמכסה את הוצאות הגלריה, ופעם בשנה נערכת תערוכת מכירה, שאליה מוזמנים אמנים שממכירותיהם הם גובים 30%.[2]

בספטמבר 2022 השיקה הגלריה את הספר הרטרוספקטיבי ״עשר השנים הראשונות 2018-2009״, הסוקר את פעילותה של הגלריה וקבוצת ״חנינא״ ואת האמנות הישראלית בתקופה זו.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גלריה חנינא בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אתר גלריה חנינא
  2. ^ 1 2 רעות ברנע, 7 גלריות שיתופיות, באתר כלכליסט, ‏2012-02-05
  3. ^ גלריה חנינא, באתר גלריות
  4. ^ הדרי צאלה קוטלר (2019-09-13). "הגלריה שאינה נסמכת על היגיון כלכלי". גלובס. נבדק ב-2022-03-18.
  5. ^ "הגלריות של תל אביב: האלטרנטיבה של חנינא". הארץ. נבדק ב-2022-03-18.