קריית המלאכה
קריית המלאכה היא מתחם רחובות בדרום תל אביב, התחום בין הרחובות בר יוחאי מצפון, שוקן ממערב, שדרות הר ציון ממזרח ודרך קיבוץ גלויות מדרום.
 | |
| מבט מרחוב העמל אל שביל המרץ | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
תל אביב-יפו  |
| תאריך ייסוד |
1964 |
| קואורדינטות | 32°03′06″N 34°46′23″E / 32.051781183322°N 34.773116945521°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   קריית המלאכה | |
  | |
קירות הבניינים בקריית המלאכה רוויים ביצירות גרפיטי רבות המתעדכנות תדיר. לב הקריה מוגדר "מרקם בנוי לשימור"[1]. במתחם נערכים סיורי אמנות, ארכיטקטורה והיסטוריה[2][3][4].
היסטוריה עריכה
קריית המלאכה נחנכה בשנים 1964-1965[5][6] כאזור מלאכה ותעשייה זעירה חדשני לזמנו, על ידי "החברה לשיקום המלאכה בתל אביב יפו" (חברה משותפת לממשלת ישראל, עיריית תל אביב, חברת כלל והתאחדות בעלי המלאכה). המתחם הוקם על אדמות שהשתייכו לפני קום המדינה לכפר אבו כביר[7].
שמות הרחובות בקרית המלאכה הולמים את ייעודה המקורי: התנופה, העמל, המרץ, המפעל[7]. המתחם תוכנן על ידי משרד האדריכלים יצחק רפופורט-אשר גליברמן-צבי פרנקל, הוא כולל 12 בניינים מאורכים בסגנון ברוטליסטי חף מקישוטים, מלבד רפפות אנכיות ואופקיות המצלות על החלונות ועל חדרי המדרגות. המבנים בני ארבע קומות, ניצבים במקביל לרחובות הר ציון, התנופה, המפעל, המרץ.
מטרת הקמת הקריה הייתה הוצאת מפעלים מזהמים ורועשים מאזורי המגורים והמסחר בעיר, על ידי עידוד בעליהם להשתכן במבנים המותאמים לצורכי התעשייה. חדשנות המתחם באה לידי ביטוי בחללי העבודה המרווחים, שטחי אחסון מתחת לקומת העמודים, החניון התת-קרקעי, מעליות המשא מהחניון ומקומת העמודים אל בתי העסק, רשת הכבישים הפנימים המאפשרת פריקה וטעינה של סחורות באמצעות מעליות ומנופים מכל הקומות, החיבור לקווי טלפון, שירותי הניקיון והתחזוקה, והכללת סניף בנק ומסעדות במתחם[7][8][9][10].
בשנת 1966 רוכשי בתי המלאכה במתחם התלוננו על עלויות התחזוקה והניהול הגבוהות, ועל עלויות הובלה הנובעות מריחוק המתחם מאזורי המסחר[11][12].
בשיא פעילות פעלו במתחם כ–420 עסקים. במשך השנים המבנים הוזנחו והתיישנו ובעלי עסקים רבים עזבו. כ-200 בתי מלאכה לשעבר משמשים החל משנות ה-2000 כגלריות לאמנות ואולפני הקלטות, חדרי חזרות וסטודיות של אמנים מתחומים שונים - ציור, פיסול, מוזיקה, צילום, ריקוד, מיצב ועוד. קריית המלאכה ידועה גם כאיזור רווי בגרפיטי ואמנות רחוב.[13]
בין מוסדות האמנות השוכנים במתחם:
- בית בנימיני - בית ספר וחלל תצוגה לאמנות הקרמיקה
- גלריית מקום לאמנות
- תא תרבות קריית המלאכה - מרכז פעילויות תרבות ואמנות של עיריית תל אביב-יפו[14][15]
- המרץ 2 תיאטרון ותרבות אלטרנטיבית[16]
- גלריה חנינא - גלריה שיתופית המציגה תערוכות ומקיימת פעילויות תרבות
-
בנייני קריית המלאכה בשדרות הר ציון -
שביל המרץ -
גרפיטי מתחת למיצג סירות הצלה בגלריה RawArt -
גרפיטי -
תא תרבות קריית המלאכה -
סטודיו בקריית המלאכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מהסלאמס למלאכה לקרית המלאכה - חלק ראשון, דבר, 27 באוגוסט 1969, חלק שני, דבר, 27 באוגוסט 1969
- עידו ששון, דני רכט, קריית המלאכה, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה" (כולל שרטוט המתחם בעת תכנונו וצילומים היסטוריים)
- אירית כהן, שווה ביקור: אמנות ועיצוב בקריית המלאכה בתל אביב, באתר "את", 13 באוקטובר 2016
קרית המלאכה, נובמבר 2019, בביצוע תמרה לילך מזומן, סרטון באתר יוטיוב - יצירת גרפיטי- ניצן צבי כהן ויונתן בלום, הקסם של בעלי המלאכה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 במאי 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ קרת המלאכה אישור מדיניות, עיריית תל אביב-יפו, 13/05/2020
- ^ מודרך בכרך - קרית המלאכה, באתר בית ליבלינג
- ^ קרית המלאכה - בתנופה ובמרץ, "בתים מבפנים"
- ^ סטודיו פתוח בקריית המלאכה, אירועי אוהבים אמנות עושים אמנות 2022, עיריית תל אביב-יפו
- ^ הבניין הראשון בקריית המלאכה בת"א ייחנך בשבוע הבא, חרות, 2 בינואר 1964
- ^ קרית המלאכה בגבעת הרצל, חרות, 29 באוקטובר 1965
- ^ 1 2 3
אסתר זנדבר, הקסם האורבני של קרית המלאכה, רגע לפני שתיהפך למתחם מלוקק לתיירים, באתר הארץ, 8 ביוני 2016
- ^ הצעות להתחדשות עירונית בקרית המלאכה בתל אביב, 5 ביוני 2017, אתר "אורבנולוגיה" אתר המעבדה לעיצוב עירוני בראשות פרופ' טלי חתוקה
- ^ קרית המלאכה בתל אביב, מעריב, 18 בדצמבר 1975
- ^ קרית המלאכה בתל־אביב, הַבֹּקֶר, 22 בדצמבר 1964
- ^ מצבה הכושל של קרית־המלאכה , מעריב, 8 בנובמבר 1966
- ^ גילוי דעת, מעריב, 25 באוקטובר 1966
- ^ איל שפירא, הרפתקאות בצבעים: יצאנו לשיטוט סהרורי ב"שביל הגרפיטי", באתר וואלה!, 27 ביולי 2023
- ^ דף הפייסבוק של תא תרבות קריית המלאכה
- ^ יובל סער, ת״א תרבות: ״כמו חצר פנימית של בניין מגורים גדול״, 9 במרץ 2022, באתר פורטפוליו
- ^ המרץ 2
