פתיחת התפריט הראשי

גמר מונדיאל 1934 התקיים באצטדיון נאציונלה PNF ברומא, בירת איטליה, ב-10 ביוני 1934, ובו נקבע שאלופת העולם לשנת 1934 היא נבחרת איטליה, שניצחה את נבחרת צ'כוסלובקיה בתוצאה 1-2 לאחר הארכה. היה זה גמר המונדיאל השני בהיסטוריה, והראשון אי פעם שהגיע להכרעה בהארכה. כמו בטורניר הקודם, גם הפעם ניצחה הנבחרת המארחת בגמר וזכתה בטורניר. בניגוד לטורניר המונדיאל הראשון, שם הגיעו לגמר שתי נבחרות מדרום אמריקה, אל גמר הטורניר השני הגיעו שתי נבחרות מיבשת אירופה. יתרה מכך, כל שמונה הנבחרות שהתמודדו ברבע הגמר היו נבחרות אירופיות.

גמר מונדיאל 1934
Roma Stadio Nazionale PNF 1930s.jpg
אצטדיון נאציונלה PNF בו נערך המשחק
אירוע מונדיאל 1934
לאחר הארכה
תאריך 10 ביוני 1934
מיקום אצטדיון נאציונלה PNF, רומא, איטליה
שופט איוואן אקלינד (שוודיה)
צופים 55,000
FIFA.com

השער הראשון במשחק נכבש רק בדקה ה-71, כשאנטונין פוץ' העלה את צ'כוסלובקיה ליתרון. עשר דקות אחר כך הצליחה איטליה להשוות משערו של ריימונדו אורסי, אחד משלושה ארגנטינאים מתאזרחים שפתחו בהרכב האיטלקי. המשחק עבר להכרעה בהארכה, וחמש דקות מפתיחתה כבש אנג'לו סקיאביו את שער הניצחון, שהקנה לאיטלקים את תואר אליפות העולם הראשון בתולדותיה.

תוכן עניינים

רקעעריכה

איטליה אירחה את טורניר הגמר השני בהיסטוריה של גביע העולם, תחת שלטונו של בניטו מוסוליני. כפי שעשה אדולף היטלר שנתיים אחר כך באולימפיאדת ברלין, השתמש מוסוליני בטורניר כאמצעי תעמולה איטלקית.

אל הטורניר הגיעו 12 נבחרות מיבשת אירופה, אליהן הצטרפו מצרים, ארצות הברית, ברזיל ששלחה סגל חסר, מחוזק בכוכבים כלאונידאס דה סילבה, וארגנטינה ששלחה סגל חובבני. אורוגוואי, שאירחה את המונדיאל הקודם בו איטליה סירבה להשתתף, בחרה שלא להגיע לטורניר. גם אנגליה בחרה שלא להגיע, בפעם השנייה ברציפות.

הדרך אל הגמרעריכה

טורניר מונדיאל 1934 התנהל בשיטת נוקאאוט לכל אורכו. 16 הנבחרות המשתתפות החלו את דרכן בשלב שמינית הגמר.

איטליה שלב צ'כוסלובקיה
יריבה תוצאה יריבה תוצאה
  ארצות הברית 1 - 7 שמינית הגמר   רומניה 1 - 2
  ספרד 1 - 1 (חוזר: 0 - 1) רבע הגמר   שווייץ 2 - 3
  אוסטריה 0 - 1 חצי הגמר   גרמניה הנאצית 1 - 3

איטליה פתחה את הטורניר הביתי בניצחון 7-1 מרשים על ארצות הברית, עם שלושער של אנג'לו סקיאביו. במשחק המקביל, חזרה צ'כוסלובקיה מפיגור 1-0 בהפסקה מול רומניה לניצחון 2-1 בסיום, כשאת שער הניצחון כובש אולדז'יך ניידלי.

בשלב רבע הגמר פגשה איטליה את ספרד. לואיס רגיירו העלה את ספרד ליתרון, אך ג'ובאני פרארי השווה את התוצאה דקה להפסקה. התוצאה נשמרה עד לסיום, והנבחרות התייצבו למשחק חוזר יום אחר כך, אותו הכריע ג'וזפה מאצה עם שער ניצחון כבר בדקה ה-11, שקבע 1-0 לאיטליה. צ'כוסלובקיה פגשה ברבע הגמר את שווייץ, ושוב מצאה עצמה בפיגור בתוך המחצית הראשונה. הצ'כוסלובקים הצליחו להשוות עוד טרם המחצית, ועם פתיחת המחצית השנייה השלימו מהפך ועלו ליתרון 2-1. 12 דקות בלבד לסיום שווייץ מצאה את השוויון, אך כעבור ארבע דקות שוב כבש ניידלי שער ניצחון עבור נבחרתו, 3-2 לצ'כוסלובקיה שממשיכה לחצי הגמר.

בחצי הגמר פגשה איטליה את אוסטריה, שנחשבה לנבחרת חזקה מאוד באותה תקופה וליריבה ראויה לאיטלקים. בדקה ה-19 של ההתמודדות כבש אנריקה גאיטה, מתאזרח ארגנטינאי, את שער הניצחון עבור איטליה, שהעפילה לגמר לראשונה בתולדותיה. בחצי הגמר המקביל כבש ניידלי שלושער שהעלה את נבחרתו לגמר הראשון בתולדותיה לאחר ניצחון 3-1 על גרמניה. ניידלי העלה את מאזנו האישי לחמישה שערים, שהספיקו לו לתואר מלך השערים של הטורניר.

שופט המשחקעריכה

איוואן אקלינד השוודי נבחר לשופט המשחק. עוזרי השופט, לואיס בארט הבלגי ומיחאלי איוואנצ'יץ' ההונגרי, נבחרו לשמש קוונים במשחק.

אקלינד שפט בשלב שמינית הגמר את ניצחונה של שווייץ 3-2 על הולנד. הוא שפט את איטליה בניצחונה על אוסטריה 1-0 בשלב חצי הגמר. ביקורת רבה נמתחה על הופעתו במשחק הגמר, שעיקרה הייתה חד צדדיות לטובת האיטלקים במשחק.

בארט שפט את משחקה רבע הגמר בין איטליה לספרד שהסתיים בשוויון 1-1 ובמשחק חוזר. וכן בניצחון המארחת צרפת 3-1 על בלגיה בשמינית הגמר. איוואנצ'יץ' לא ניהל אף משחק כשופט ראשי בטורניר.

מהלך המשחקעריכה

המשחק ברומא נפתח בחום כבד של מעל ל-40 מעלות צלזיוס. איטליה עלתה למשחק עם שלושה מתאזרחים ממוצא ארגנטינאי - ריימונדו אורסי, אנריקה גאיטה ולואיס מונטי. האיטלקים פתחו חזק את ההתמודדות, ושלטו במחצית הראשונה ללא עוררין. השוער והקפטן של צ'כוסלובקיה, פרנטישק פלניצ'קה, הפגין יכולת גבוהה ומנע שערים מג'וזפה מאצה ומג'ובאני פרארי בהצלות מרשימות. ההזדמנות הגדולה ביותר במחצית הראשונה הייתה של אנג'לו סקיאביו, שהחמיץ מול שער ריק כשבעט את הכדור גבוה מדי.

המחצית השנייה נפתחה כמו הראשונה, בלחץ איטלקי. אמנם, תחת החום הכבד והתסכול מחוסר התכליתיות מול השער, החלה איטליה לאבד את השליטה במשחק. בדקה ה-71, פחות מעשרים דקות לסיום, הצליחה צ'כוסלובקיה להדהים את יושבי האצטדיון ולעלות ליתרון. אנטונין פוץ', שהתאושש מפגיעה גסה של אטיליו פראריס עשר דקות קודם לכן, קיבל מסירה משטפן צ'מבאל, עבר את ארלדו מונצליו והכניע את השוער ג'אנפיירו קומבי. לאחר השער, שררה דממה באצטדיון ברומא.

בדקות שלאחר השער, יכלה צ'כוסלובקיה להכריע סופית את המשחק, אך ז'ירי סובוטקה ופרנטישק סבובודה החמיצו ממצבים קורצים. בדקה ה-81, לאחר סדרת ההחמצות של צ'כוסלובקיה, הצליחה איטליה לחזור למשחק. אורסי פרץ באגף שמאל ושלח כדור לרחבה, אותו הצליח לדיסלב ז'נישק להרחיק. על הכדור החוזר השתלט שוב אורסי, שהפעם הכניע את השוער וקבע שוויון 1-1.

לאחר השער האיטלקי, נסוגו הצ'כוסלובקים להגנה, ושמרו על התוצאה עד לסיום הזמן החוקי. המשחק עבר להכרעה בהארכה, וכבר לאחר חמש דקות מפתיחתה השיגה איטליה את שער הניצחון. הגבהה של גאיטה מצאה את אנג'לו סקיאביו, שהכניע את השוער וקבע 2-1 לאיטליה. התוצאה נשמרה עד לסיום, ואיטליה חגגה במגרשה הביתי את הזכייה הראשונה בתולדותיה בגביע העולם.


10 ביוני 1934 ממלכת איטליה  איטליה 2 - 1ה   צ'כוסלובקיה אצטדיון נאציונלה PNF, רומא, איטליה
צופים: 55,000
שופט: שוודיה  איוואן אקלינד
ריימונדו אורסי   81'
אנג'לו סקיאביו   95'
(סיקור) אנטונין פוץ'   71'
 
 
 
 
איטליה
 
 
 
 
צ'כוסלובקיה
איטליה:
שוער ג'אנפיירו קומבי (קפטן)
בלם ארלדו מונצליו
בלם לואיג'י אלמנדי
קשר אחורי אטיליו פראריס
קשר אחורי לואיס מונטי
קשר אחורי לואיג'י ברטוליני
קיצוני ימני אנריקה גאיטה
קשר התקפי ג'וזפה מאצה
קשר התקפי ג'ובאני פרארי
קיצוני שמאלי ריימונדו אורסי   81'
חלוץ מרכזי אנג'לו סקיאביו   95'
מאמן:
ממלכת איטליה  ויטוריו פוצו
 
צ'כוסלובקיה:
שוער פרנטישק פלניצ'קה (קפטן)
בלם יוזף צ'טיז'וקי
בלם לדיסלב ז'נישק
קשר אחורי רודולף קרצ'יל
קשר אחורי שטפן צ'מבאל
קשר אחורי יוזף קושטאלק
קיצוני ימני אנטונין פוץ'   71'
קשר התקפי אולדז'יך ניידלי
קשר התקפי פרנטישק סבובודה
קיצוני שמאלי פרנטישק יונק
חלוץ מרכזי ז'ירי סובוטקה
מאמן:
צ'כוסלובקיה  קארל פטרו

שופט: שוודיה  איוואן אקלינד
קוונים: בלגיה  לואיס בארט, הונגריה  מיחאלי איוואנצ'יץ'

קישורים חיצונייםעריכה