פתיחת התפריט הראשי

גמר מונדיאל 1990

גמר מונדיאל 1990 התקיים בסטאדיו אולימפיקו ברומא, איטליה ב-8 ביולי 1990, ובו נקבע שאלופת העולם לשנת 1990 היא נבחרת גרמניה המערבית, שניצחה את אלופת העולם המכהנת, ארגנטינה, בתוצאה 0-1, משער בבעיטת עונשין של אנדראס ברמה בדקות הסיום של המשחק. לגרמניה הייתה זו הזכייה השלישית בתולדותיה בגביע העולם.

גמר מונדיאל 1990
L'Olimpico - panoramio.jpg
הסטאדיו אולימפיקו בו נערך משחק הגמר
אירוע מונדיאל 1990
תאריך 8 ביולי 1990
מיקום סטאדיו אולימפיקו, רומא, איטליה
שופט אדגרדו קודסאל (מקסיקו)
צופים 73,603
FIFA.com

שתי הנבחרות נפגשו במשחק גמר המונדיאל הקודם, גמר מונדיאל 1986, בו ניצחה ארגנטינה בתוצאה 3-2. בכך, בפעם הראשונה בהיסטוריה, שתי נבחרות נפגשו יותר מפעם אחת בגמר גביע העולם, הישג ששוחזר טורניר אחד מאוחר יותר, כשנבחרות ברזיל ואיטליה נפגשו בגמר מונדיאל 1994. בפעם היחידה בהיסטוריה עד כה, שתי נבחרות שיחקו אחת מול השנייה בשני גמרים רצופים. הנבחרות נפגשו בפעם השלישית בגמר מונדיאל 2014, בו ניצחה גרמניה בתוצאה 1-0, והיו ליחידות שנפגשות שלוש פעמים במשחק הגמר.

במשחק זה נקבעו מספר תקדימים נוספים. היה זה משחק הגמר הדל ביותר בשערים עד אז, עם שער אחד בלבד. בכך שארגנטינה לא הצליחה לכבוש, נקבע שלראשונה במשחק הגמר, אחת הנבחרות לא כובשת שער במשחק. מגן נבחרת ארגנטינה, פדרו מונסון, היה לשחקן הראשון בהיסטוריית משחקי הגמר שהורחק, לאחר שספג כרטיס אדום ישיר בעקבות עבירה על חלוץ נבחרת גרמניה, יורגן קלינסמן, בדקה ה-65. הופעתה השישית של נבחרת גרמניה במשחק הגמר, הציב אותה בראש טבלת הנבחרות המופיעות בגמר. היא עדיין מחזיקה בשיא זה, עם 8 הופעות. כמו כן, הייתה זו הופעתה השלישית ברציפות בגמר, הישג ששוחזר על ידי ברזיל, שהשתתפה במשחק הגמר ב-1994, 1998 ו-2002.

בהופעותיה הקודמות של גרמניה במשחקי הגמר, היא ניצחה פעמיים (1954, 1974) והפסידה שלוש פעמים (1966, 1982, 1986). לארגנטינה הייתה זו ההופעה הרביעית במשחק הגמר. קדמו לה שני ניצחונות (1978, 1986) והפסד אחד (1930).

תוכן עניינים

רקעעריכה

מפגשים קודמיםעריכה

משחק זה היה המפגש הרביעי בין הנבחרות בגביע העולם. קדמו לו המפגשים הבאים:

  • בית א' במונדיאל 1958, גרמניה המערבית גברה על ארגנטינה בתוצאה 1-3[1].
  • בית ב' במונדיאל 1966, המשחק בין ארגנטינה וגרמניה המערבית הסתיים בשוויון 0-0[2].
  • גמר מונדיאל 1986, ארגנטינה גברה על גרמניה המערבית בתוצאה 3-2 וזכתה בגביע העולם[3].

הדרך אל הגמרעריכה

גרמניה המערבית שלב ארגנטינה
יריבה תוצאה שלב הבתים יריבה תוצאה
  יוגוסלביה 1 - 4 משחק ראשון   קמרון 1 - 0
  איחוד האמירויות הערביות 1 - 5 משחק שני   ברית המועצות 0 - 2
  קולומביה 1 - 1 משחק שלישי   רומניה 1 - 1
טבלת בית ד'
נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
גרמניה המערבית  גרמניה המערבית 5 3 2 1 0 10 3 7
יוגוסלביה  יוגוסלביה 4 3 2 0 1 6 5 1
קולומביה  קולומביה 3 3 1 1 1 3 2 1
איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות 0 3 0 0 3 2 11 -9
טבלות סופיות טבלת בית ב'
נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קמרון  קמרון 4 3 2 0 1 3 5 -2
רומניה  רומניה 3 3 1 1 1 4 3 1
ארגנטינה  ארגנטינה 3 3 1 1 1 3 2 1
ברית המועצות  ברית המועצות 2 3 1 0 2 4 4 0
יריבה תוצאה שלבי הנוקאאוט יריבה תוצאה
  הולנד 1 - 2 שמינית הגמר   ברזיל 0 – 1
  צ'כוסלובקיה 0 - 1 רבע הגמר   יוגוסלביה 0 - 0 (2 - 3 פ)
  אנגליה 1 - 1 (3 - 4 פ) חצי הגמר   איטליה 1 - 1 (3 - 4 פ)

שופט המשחקעריכה

אדגרדו קודסאל ממקסיקו נבחר לשופט המשחק יחד עם עוזרי השופט, ארמנדו פרז הויוס מקולומביה ומיכאל ליסטקביץ מפולין, שנבחרו לשמש כקוונים במשחק.

קודסאל, שהיגר למקסיקו עם משפחתו מאורוגוואי, היה לשופט המקסיקני היחיד בהיסטוריה ששפט משחק גמר מונדיאל. אביו, חוסה מריה קודסאל, תחת אזרחות אורוגוואי, גם הוא שפט בטורניר מונדיאל, בשנת 1966.

במהלך הטורניר, קודסאל שפט בשני משחקים נוספים. המשחקים ששפט היו המשחק מבית א' בין איטליה וארצות הברית (0-1) והמשחק ברבע הגמר בין אנגליה וקמרון (2-3 בהארכה). במהלך משחק זה, שרק קודסאל לשלוש בעיטות עונשין, וזכה למחמאות על שליטתו במשחק.

במשחק הגמר, ספג השופט ביקורות רבות, בעיקר מהצד הארגנטינאי. החלטתו להעניק כדור עונשין שנוי במחלוקת לגרמניה שלבסוף הכריע את המשחק, בנוסף על הרחקת שני שחקנים מנבחרת ארגנטינה, והעובדה שלא שרק לכדור עונשין לזכות ארגנטינה, עוררו כנגדו זעם רב. על אף פרישתו זמן קצר לאחר הטורניר, כרזות בגנותו נתלו על ידי אוהדי ארגנטינה במשחקי הנבחרת במונדיאל 1994.

מהלך המשחקעריכה

בעקבות משחק חצי הגמר מול איטליה, ארגנטינה הגיעה למשחק ללא ארבעה משחקניה - ריקרדו ג'וסטי הורחק במשחק, חוליו אולרטיקואצ'אה, סרחיו בטיסטה וקלאודיו קאניג'ה ספגו כרטיסים צהובים שמנעו את השתתפותם. ג'וסטי, אולרטיקואצ'אה ובטיסטה היו בהרכב הפותח של הנבחרת בגמר המונדיאל הקודם.

המשחק עצמו התאפיין במשחק הגנתי ומבוקר, במיוחד מצד ארגנטינה, שמיעטה להתקיף, וסיימה את המשחק עם בעיטה אחת בלבד לכיוון השער. ניכר היה שארגנטינה רוצה להביא את המשחק להכרעה בבעיטות עונשין, לאחר שאת שלבי רבע הגמר וחצי הגמר הכריעה בדו-קרב כזה.

המחצית הראשונה הסתיימה בשוויון 0-0, ללא מצבים מיוחדים מצד שתי הנבחרות.

כרבע שעה מפתיחת המחצית השנייה, שחקנה המחליף של ארגנטינה, גבריאל קלדרון תוקל על ידי לותר מתאוס. בהחלטה שנויה במחלוקת, החליט השופט קודסאל שלא לשרוק לכדור עונשין לזכות ארגנטינה.

בדקה ה-65 הכשיל פדרו מונסון הארגנטינאי את חלוץ גרמניה יורגן קלינסמן, כשגלש לעברו כשרגלו מוגבהת מעל הקרקע. בגלל הגבהת הרגל, החליט השופט לשלוף לו את הכרטיס האדום הישיר, ובכך להפוך את מונסון למורחק הראשון בתולדות משחקי גמר המונדיאל.

בדקה ה-83, נכנס מגן ארגנטינה רוברטו סנסיני לתיקול מול חלוץ גרמניה, רודי פלר. על אף שלא נראה בבירור אם אכן הייתה עבירה, השופט המקסיקני החליט לשרוק לכדור עונשין מ-11 מטר לזכות גרמניה. לאחר שתי דקות של ויכוחים מצד שחקני ארגנטינה, ולרקע תנועות המחאה של מאמן הנבחרת קרלוס בילארדו, בוצעה הבעיטה על ידי המגן השמאלי של גרמניה, אנדראס ברמה. ברמה בעט כדור שטוח לצד שמאל. שוער ארגנטינה, סרחיו גויקוצ'אה אמנם זינק לכיוון הבעיטה, אך לא הצליח לעצור, וגרמניה עלתה ליתרון ראשון במשחק.

שתי דקות אחר כך, שחקן גרמניה יורגן קולר אחז בכדור לפני ביצוע כדור חוץ על מנת לבזבז זמן. גוסטבו דסוטי הארגנטינאי תקף אותו במכה לכיוון הצוואר כדי להוציא ממנו את הכדור, וספג מהשופט כרטיס אדום, שהשאיר את נבחרתו ב-9 שחקנים.

המשחק הסתיים בתוצאה 1-0, וקפטן הנבחרת לותר מתאוס, שאף זכה בתואר השחקן המצטיין בטורניר, הניף את הגביע השלישי בתולדות גרמניה.


8 ביולי 1990   גרמניה המערבית 1 - 0   ארגנטינה סטאדיו אולימפיקו, רומא, איטליה
צופים: 73,603
שופט: מקסיקו  אדגרדו קודסאל
אנדראס ברמה   85' (פ) (סיקור)
 
 
 
 
 
 
 
 
גרמניה המערבית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארגנטינה
גרמניה המערבית:
שוער 1 בודו אילגנר
בלם אחורי 5 קלאוס אאוגנטאלר
בלם 6 גידו בוכוואלד
בלם 4 יורגן קולר
קיצוני ימני 14 תומאס ברטולד   73'
קיצוני שמאלי 3 אנדראס ברמה   85'
קשר אחורי 10 לותר מתאוס (קפטן)
קשר מרכזי 8 תומאס הסלר
קשר מרכזי 7 פייר ליטבארסקי
חלוץ 9 רודי פלר   52'
חלוץ 18 יורגן קלינסמן
מחליפים:
12 ריימונד אאומן
2 שטפן רויטר   73'
15 אובה ביין
20 אולף תון
13 קרלהיינץ רידלה
מאמן:
פרנץ בקנבאואר
 
ארגנטינה:
שוער 1 סרחיו גויקוצ'אה
בלם אחורי 20 חואן סימון
בלם 18 חוסה סריסואלה
בלם 19 אוסקר רוג'רי   46'
קיצוני ימני 4 חוסה בסואלדו
קיצוני שמאלי 17 רוברטו סנסיני
קשר אחורי 13 נסטור לורנסו
קשר מרכזי 21 פדרו טרוגליו   84'
קשר התקפי 10 דייגו מראדונה (קפטן)   87'
חלוץ אחורי 7 חורחה בורוצ'גה   53'
חלוץ 9 גוסטבו דסוטי     5', 87'
מחליפים:
2 פביאן קנסלריץ'
5 אדגרדו באוסה
15 פדרו מונסון   46'   65'
6 גבריאל קלדרון   53'
3 אבל באלבו
מאמן:
קרלוס בילארדו

שופט: מקסיקו  אדגרדו קודסאל
קוונים: קולומביה  ארמנדו פרז הויוס, פולין  מיכאל ליסטקביץ

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה