פתיחת התפריט הראשי

פטרישה ניל

שחקנית אמריקאית

פטרישה ניל (אנגלית: Patricia Neal; ‏20 בינואר 1926 - 8 באוגוסט 2010) הייתה שחקנית אמריקנית זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, פרס גלובוס הזהב ופרס טוני.

פטרישה ניל
Patricia Neal
Patricia Neal 1952.JPG
לידה 20 בינואר 1926
פקארד, קנטקי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוגוסט 2010 (בגיל 84)
אדרגטאון, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
עיסוק שחקנית, שחקנית טלוויזיה, שחקנית קולנוע, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת נורת'ווסטרן, בית הספר לתקשורת של אוניברסיטת נורת'ווסטרן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג רואלד דאל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lucy Dahl, Ophelia Dahl, Tessa Dahl עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פטרישה ניל עם בעלה, רואלד דאל
פטרישה ניל

ביוגרפיהעריכה

נולדה כפטסי לואיז ניל, בפאקרד, קנטקי וגדלה בנוקסוויל, טנסי. היא למדה משחק באוניברסיטה באילינוי, שבין חבריה לכיתה נמנה צ'רלטון הסטון, והחלה להופיע בברודוויי. היא אף זכתה בפרס טוני על ההצגה "צד אחר של היער" ב- 1947, כשחקנית המשנה הטובה ביותר בדרמה, בטקס פרסי הטוני הראשון. את הופעת הבכורה הקולנועית שלה ערכה בקומדיה "ג'ון אוהב את מרי" (1949), בו כיכב רונלד רייגן בתפקיד הראשי. באותה שנה כיכבה בסרט "כמעיין המתגבר", לצד גרי קופר. עובדת היותו מבוגר מניל ב-25 שנה והיותו נשוי, לא הפריעה לשניים לנהל מערכת יחסים. בהמשך ניל נכנסה להריון מקופר, אך נאלצה לבצע הפלה כשהבינה כי אשתו של קופר לא תעזוב אותו. ההפלה גרמה לה רגשות אשמה במשך שנים רבות.

היא כיכבה בסרטים כדוגמת "נקודת המפנה" על פי ספרו של ארנסט המינגוויי, אותו ביים מייקל קורטיז, "היום בו עמדה האדמה מלכת" שביים רוברט וייז ו"Operation Pacific" לצד ג'ון ויין. באותם ימים (1952) סבלה ניל מהתמוטטות עצבים, לקראת סיום מערכת היחסים בינה לבין קופר.

ניל פגשה את הסופר הבריטי רואלד דאל בארוחת ערב שאירחה המחזאית ליליאן הלמן ב-1951. הם התחתנו ביולי 1953 ונולדו להם חמישה ילדים, כשהבכורה נפטרה מחצבת בגיל שבע.

ב-1967, ניל כיכבה בדרמה "פנים בהמון" שביים איליה קאזאן, ובתפקיד משני בסרטים "ארוחת בוקר בטיפאני" ו"האד", עליו זכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

ב-1959 שבה לברודוויי לתפקיד האם ב"בעל הנס", בו כיכבה גם אן בנקרופט. בפברואר 1965 פורסם בטעות בשבועון "Variety" כי פטרישה ניל נפטרה משבץ מוחי כפול, אולם האמת הייתה שהיא הייתה בקומה במשך 21 יום, כשבאוגוסט אותה שנה נולדה לה ילדה החמישי, שהייתה בת בריאה. בתום שלושים שנות נישואים התגרשה ניל מבעלה בנובמבר 1983.

ניל סירבה לתפקיד של "גברת רובינסון" ב"הבוגר", כי חשבה שהתפקיד בא זמן קצר מדי לאחר האירוע המוחי שעברה. היא שבה אל המסך הגדול בדרמה "הנושא היה שושנים" (1968), עליו קיבלה מועמדות לפרס האוסקר. ב-1971 הופיעה בסרט טלוויזיה בשם "The Homecoming: A Christmas Story", שהיה פיילוט לסדרה "משפחת וולטונס". למרות שזכתה על תפקידה בסרט בפרס גלובוס הזהב, היא לא הוזמנה לככב בסדרת הטלוויזיה.

ב-1981 גילמה אותה השחקנית גלנדה ג'קסון בסרט הטלוויזיה על חייה "The Patricia Neal Story". בין תפקידיה המאוחרים נמנים "סיפורה של רוח רפאים", בו כיכבה לצד צוות שחקנים מרשים כפרד אסטר, מלווין דאגלס וג'ון האוסמן, בסרט הטלוויזיה "במערב אין כל חדש", גרסה מחודשת לסרט זוכה פרס האוסקר, עליו קיבלה מועמדות לפרס אמי, סרט הטלוויזיה "היידי בת ההרים" ובסרט המתח של רוברט אלטמן "מי רצח את קוקי?".

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פטרישה ניל בוויקישיתוף