פתיחת התפריט הראשי

דבורה ברטונוב

רקדנית, כוריאוגרפית וחוקרת מחול ישראלית, כלת פרס ישראל למחול (1991)
דבורה ברטונוב בביתה (2004)
דבורה ברטונוב בזמן הקלטה-חזרה (כנראה 1951)
לוחית זיכרון על בית ברטונוב ברחוב דב הוז 30 בתל אביב

דבורה בֶּרטונוב (12 במרץ 1915 - 19 באפריל 2010) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית וחוקרת מחול ישראלית, כלת פרס ישראל למחול (1991).

ביוגרפיהעריכה

נולדה ברוסיה, בת למרים ולשחקן יהושע ברטונוב, ממייסדי תיאטרון "הבימה", הייתה אחותו של השחקן שלמה ברטונוב ודודתו של אייל ברטונוב. הייתה נשואה לעמנואל בן גריון, בנו של הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. בנם היה עידוא בן-גוריון.

בילדותה למדה בלט בבית הספר של "תיאטרון בולשוי" במוסקבה ואף הופיעה במסגרתו. עלתה לארץ ישראל עם משפחתה בשנת 1928, ערכה הופעת יחיד עוד כנערה ובגיל 16 הופיעה בסלון של אלברט איינשטיין בגרמניה. היא השתלמה במחול מודרני ובריקוד קלאסי בברלין ובאנגליה וערכה מסע הופעות בארצות הברית. בניו יורק השתתפה בהצגה "הדיבוק" וזכורה במיוחד בביצוע הסולו שלה ל"ריקוד הקבצנים" בהצגה זו. לאחר מכן הופיעה במשך יותר מעשרים שנה על הבמות החשובות בעולם כרקדנית וכתבה יצירות מחול.

באמצע שנות ה-60 עברו בני הזוג לחולון, סמוך לביתו של אביה, יהושע, וברטונוב הקימה בביתה סטודיו למחול. ב-1970 פרשה מהבמה והתרכזה בלימוד מחול בסטודיו שלה ובשיעורים והרצאות ברחבי הארץ, בכתיבת ספרים ובמחקרים עליהם שקדה במשך השנים, על אפיוניו של המחול הישראלי והבינלאומי וכן חקרה את הריקודים באפריקה. באמצע שנות ה-80, בגיל 70, חזרה להופיע במופע יחיד. גם בהיותה בגיל מתקדם הקפידה לערוך סדרות תרגילים בריקוד וטענה כי "אם אי-אפשר לעשות תנועות גדולות, אז עושים תנועות קטנות, אבל לעשות חייבים".

תולדות חייה, שידעו הצלחות אמנותיות וגם עצב ואובדן, מתוארים בסרט התיעודי "שלכת" בבימויים של נואית ודן גבע ובספרה האוטוביוגרפי, "מאחורי הקלעים של הנפש" (2005).

נפטרה בתל אביב בגיל 95, ונקברה בבית העלמין הדרום בחולון.

בעיר חולון נקרא על שמה רחוב.

ספריהעריכה

  • (The Intensity Factor - an essay. Alityros books, (1969
  • ריקוד אלי אדמה: מסע לימוד בגאנה, תל אביב: דבר, תשכ"ד.
    • ריקוד אלי אדמה: מסע-לימוד בגאנה; ערך: שלמה ברטונוב, תל אביב: רשפים; בית דבורה ועמנואל/חולון, תשמ"ה 1985.
  • ריקוד אלי אופקים: מסע בהודו, תל אביב: רשפים, תשל"ג.
  • מבין הקלעים: קובץ מאמרים ורשימות על אודות אמנויות הבמה: מוקדש לזכרו של שלמה ברטונוב, חולון: דבורה ברטונוב, 1979.[1]
  • ריקוד על פי צו הרוח: בין פארפסיכולוגיה ואמנות: חוויה וניתוחה, תל אביב: רשפים, תשמ"א 1981.
  • מסע אל עולם הריקוד: על הריקוד כאמנות וכביטוי לאדם ולעם: בעקבות הרצאות באוניברסיטת חיפה, תל אביב: רשפים, תשמ"ג 1982.

אוטוביוגרפיה:

פרסים והוקרהעריכה

  • 1936 - מקום ראשון בתחרות המחול הבינלאומית בפריז.
  • 1991 – פרס ישראל לאמנות המחול, על מפעל חייה.
  • 1992 – פרס אמ"י (איגוד אמני ישראל).
  • 1994 (תשנ"ד) – תואר יקירת העיר חולון.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דבורה ברטונוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סקירה קצרה: תיאטרון, מעריב, טור 3, 24 באוגוסט 1979.