דבר שאינו מסוים

מונח תלמודי המתאר דבר שאין לו שום הגדרה ברורה כגון כמות או סימן מיוחד

דבר שאינו מסוים הוא מונח תלמודי המתאר דבר שאין לו שום הגדרה ברורה כגון כמות או סימן מיוחד.

דיניו

עריכה

קניין

עריכה

בדיני קניין, במקרה שאדם אמר "כל קרקעותי אני מוכר לך חוץ מקצת מהם" בלי לפרש חוץ ממה, או "אני מוכר לך קרקע מקרקעותי", ולא פירש איזה מהם. בשולחן ערוך נפסק שהמקנה לחברו דבר שאינו מסוים, ואין מינו ידוע - לא קנה[1]. עם זאת כשעשו קניין סודר בבית דין חשוב מועיל ככל אסמכתא[2].

השולחן ערוך מביא מקרה שקניין כזה מועיל "אם אמר לו: חלק כך וכך בשדה פלונית, הואיל וסיים השדה, אף על פי שלא סיים החלק, נוטל אותו חלק מהפחות שבאותה שדה", כיוון שהמוכר יכול להקצות את הקרקע הפחותה כרצונו והמוציא מחברו עליו הראיה.

שבועה

עריכה

לגבי שבועה מבואר בתלמוד שבמקרה ש"אמר לו בית מלא מסרתי לך, וכיס מלא מסרתי לך, וזה אומר מה שהנחת אתה נוטל". הדין הוא שלא נשבעים על דבר שאינו מסוים במידה, במשקל ובמנין[3]. המכילתא[4] לומד דין זה מ”כֶּסֶף אוֹ כֵלִים” מה כסף שדרכו להימנות, אף כלים שדרכם להימנות, להוציא דבר שאינו מסוים שאי אפשר למנותו. התוספות[5] לומד דין זה מ"כי הוא זה", דווקא מסוים.

תשלומי כפל

עריכה

נידון דבר שאינו מסוים לגבי תשלומי כפל בגנבה הוא לפי רש"י דבר שאין לנגנב סימן בו, לעומתו לדעת התוספות הפרוש הוא שהנגנב טען טענה לא ברורה כגון "בית מלא מסרתי לך" ולא ברור מה הכיל הבית, לדעת הרשב"א[6] מדובר על דבר שאינו שלם. התלמוד בבלי במסכת בבא קמא ממעט מ"שַׂלְמָה" דבר שאינו מסוים, שעליו לא משלמים תשלומי כפל[7]. הרמב"ם השמיט דין זה, כיוון שלשיטתו "שַׂלְמָה" נצרכת לגופה, שגם גונב שלמה חייב בכפל[8].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה