פארק הציפורים הלאומי של דג'ודג'צרפתית: Parc national des oiseaux du Djoudj) הוא פארק לאומי בצפון-מערב סנגל השוכן על הגדה הדרום-מזרחית של נהר סנגל ובתחומי הדלתה שלו, כ-60 ק"מ צפונית-מערבית לעיר סן-לואי. הפארק שוכן לאורך נתיבי נדידת הציפורים באפריקה המערבית ונחשב לאזור קינון חשוב ולביתם של כשלושה מיליון עופות ימיים. בשנת 1981 הוכר המקום כאתר מורשת עולמית.

דג'ודג'
Parc national des oiseaux du Djoudj
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1981, לפי קריטריונים 7, 10
שטח האתר 160 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות אתר מורשת עולמית בסיכון 1984-1988; 2000-2006
מידע כללי
תאריך הקמה 14 באפריל 1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 160 קילומטר רבוע
מיקום
מדינה סנגלסנגל סנגל
מיקום סן-לואי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 16°23′00″N 16°15′00″W / 16.38333°N 16.25°W / 16.38333; -16.25
דלתת נהר סנגל מהחלל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאוגרפיה עריכה

הפארק הוקם ב-14 באפריל 1971 במקום בו שכנה שמורת טבע שהוכרזה ב-1962, והורחב ב-1975 לשטחו הנוכחי המשתרע על פני 16,000 הקטאר. הפארק שוכן באגן רחב ידיים בגבהים הנעים בין גובה פני הים ל-20 מטר, בין ערוץ הנהר העיקרי בצפון לבין ערוצי דג'ודג' באיו (Djoudj bayou) וגורום (Gorom) מדרום. בתחומי הפארק ערוצי מים, בריכות ואגמים רבים וכן אגם גדול המכסה כרבע משטחו. דלתת הסנגל חשופה להצפות ומערכת של מחסומים מלאכותיים מאפשרת את שימור המים המתוקים בתחומי האגן משך תקופות ארוכות יחסית, דבר המועיל לעופות הימיים החיים במקום. האקלים בפארק הוא אקלים אופייני לסאהל המצטיין בעונה יבשה ובעונה גשומה שבמהלכה יורדים במקום משקעים בהיקף שנתי ממוצע של 300 מ"מ. עם זאת בשנים האחרונות נצפה צמצום ממשי בכמות המשקעים השנתית, המגיעה לעיתים לחמישית בלבד מהממוצע.

החי והצומח עריכה

הצמחייה במקום אופיינית לאקלים ולכמות המשקעים, וסוואנת הסאהל נשלטת על ידי שיחים ומספר סוגים של שיטה ואשל. בעונה הגשומה אוכלוסייה גדולה של סוף ונימפאה מתפשטת באזורים המוצפים.

הכרזת הפארק נעשתה בעיקר על מנת להעניק הגנה לאוכלוסיית הציפורים המפותחת שבו, הכוללת כשלושה מיליון עופות ימיים המתגוררים דרך קבע במקום, ובין אלה אלפי פלמינגואים ושקנאים ומספר מינים של ברווזים, אווזים וקורמורנים; ובשל חשיבותו כנקודת עצירה לעופות נודדים להם הוא משמש כמקור מים ראשון לאחר מעוף של כ-200 ק"מ מעל מדבר סהרה. בכל שנה בין ספטמבר לאפריל, חולפים במקום כשלושה מיליון עופות נודדים.

היונקים במקום כוללים את חזיר היבלות המצוי, את תחש הנהרות האפריקני ומספר מיני צבאים, וכן חיה בפארק אוכלוסייה של תניניים.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דג'ודג' בוויקישיתוף