דוד אלמוג
דוד אלמוג (31 במאי 1914 – 12 בינואר 1993) היה בלש פרטי ונשיא איגוד הבלשים העולמי[1] (אנ'), עיתונאי וסופר עברי.
 | |
| אלמוג במדי צה"ל, עם קום המדינה | |
| לידה |
31 במאי 1914 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1993 (בגיל 78) תל אביב-יפו, ישראל  |
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק | בלש פרטי |
  | |
חייו
עריכהדוד אלמוג נולד ב-1914 בוורשה למילכה לבית פלבסקי ילידת ליטא ולאברהם סוקוליק יליד אוקראינה. סבו אייזיק פלבסקי היה עיתונאי ב"הצפירה" של נחום סוקולוב. בגיל תשע, בשנת 1923, עלה לארץ ישראל עם משפחתו. הוריו פתחו בית מלון ביפו ומאוחר יותר העבירו את בית המלון לתל אביב. הוא למד בבית הספר לבנים "תחכמוני" ובגימנסיה הרצליה. מנעוריו היה חבר בית"ר ומאוחר יותר הצטרף לאצ"ל. עם הפילוג באצ"ל בשנת 1940 הצטרף ללח"י ופעל בעיקר בתחום המודיעין. באותה שנה נעצר על ידי הבריטים ונכלא במעצר מנהלי במחנות המעצר "מזרעה" ו"לטרון" למשך חמש שנים.
לאחר קום מדינת ישראל שירת בצה"ל בחיל המשטרה הצבאית בדרגת רב-סרן ותרם רבות מהידע שלו להקמת מערך מחנות שבויים ולבניית דפוסי חקירה בעיתות מלחמה. במלחמת העצמאות היה סגן מפקד מחנה השבויים המצרים בעתלית. במלחמת יום הכיפורים התגייס כמתנדב ושובץ בגוף שהקים וניהל את מחנה השבויים הפצועים בבית החולים שמואל הרופא בבאר יעקב.
דוד אלמוג היה ממקימי "בית החייל" בתל אביב ושימש בהתנדבות כמ"מ יו"ר האגודה למען החייל.
דרכו המקצועית
עריכהבשנת 1932 החל אלמוג את דרכו כעוזרו של דוד תדהר במשרד החקירות שהקים. דמותו כיכבה (תחילה בשם ירמיהו אלמוג) בסיפורי הבלשים בסדרת "ספריית הבלש" של תדהר ושלמה בן ישראל, ובהשראתם החליף את שם משפחתו מסוקוליק לאלמוג. הסיפורים על עלילות תדהר ואלמוג פורסמו גם ביידיש בעיתון היהודי-אמריקני פֿאָרװערטס. נוסף על עבודתו במשרד החקירות עסק אלמוג בכתיבה לעיתונים שונים בישראל ומחוצה לה. מאמריו הופיעו בקביעות בעיתון "מברק" של תנועת הלח"י. הוא ערך את קובץ "הבלש המודרני" ושימש ככתב קבוע ב"עיתון מיוחד".
אלמוג השתלם במקצועות הבלשות והזיהוי הפלילי בלונדון ובשיקגו ועם פרישתו של תדהר יסד את משרדו "ארגוס שרות ידיעות" וניהל אותו שנים רבות. בשנות השישים היה ממקימי חברת החקירות והשמירה "מודיעין אזרחי". דוד אלמוג נבחר לימים כנשיא איגוד הבלשים העולמי לכל חייו, ובארץ הקים את איגוד משרדי החקירות הפרטיים וכיהן כנשיאו.
בשנת 1990 קיבל דוד אלמוג את התואר יקיר העיר תל אביב-יפו, שמעניקה עיריית תל אביב לאישים שונים כאות הוקרה על פועלם הציבורי, ולאחר מותו נקרא רחוב בתל אביב על שמו.
אלמוג הלך לעולמו בשנת 1993 והותיר אחריו אישה, שתי בנות, עדינה וזאבה, נכדים ונינים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אלי אשד, הכירו את שרלוק הולמס וד"ר ווטסון הארץ ישראליים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 4 ביולי 2018
- דוד תדהר (עורך), "דוד אלמוג (סוקוליק)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2122
- דוד אלמוג (נתן) באתר העמותה למורשת לוחמי חרות ישראל (לח"י) וחלליהם
"ילדה של לח"י" – זכרונות בתו של דוד אלמוג, עדינה פרלמן (אלמוג)
הערות שוליים
עריכה- ^ Past Presidents, www.wad.net