דוד בן חסין

מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו

רבי דוד בן חסין (1727 - 30 ביוני 1792) היה מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו. חלק משיריו דוגמת "אערוך מהלל ניבי", "לדוד שיר ומזמור" ו"אוחיל יום יום אשתאה", התפרסמו ברחבי קהילות המגרב והמזרח התיכון.

רבי
דוד בן חסין
"תהלה לדוד" אנתולוגיה של שיריו של ר' דוד חסין, כריכת מהדורת קזבלנקה 1931.
"תהלה לדוד" אנתולוגיה של שיריו של ר' דוד חסין, כריכת מהדורת קזבלנקה 1931.
"תהלה לדוד" אנתולוגיה של שיריו של ר' דוד חסין, כריכת מהדורת קזבלנקה 1931.
לידה 1727
מרוקו מרוקו, מקנס
פטירה 30 ביוני 1792 (בגיל 65 בערך)
י' בתמוז ה'תקנ"ב
מקנס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 ביוני 1792 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו מרדכי בירדוגו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

נולד לאביו רבי אהרן במלאח (הרובע היהודי) של מקנס שבמרוקו בשנת 1727. קיבל חינוך מסורתי בצלא, ובגיל 10 החל ללמוד בישיבה של ר' מרדכי בירדוגו והיה לתלמיד מצטיין. בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון מגדל לדוד שעוסק בפרשנות המקרא ודן בדרכים הנכונות ללמוד ולשנן את התורה. בגיל 20 נישא לבתו של מורו ר' מרדכי בירדוגו.

ר' דוד חסין היה משורר פורה והותיר אחריו למעלה מ-250 שירים, אשר חלקם הגדול התפרסם 15 שנה לאחר מותו בספר בשם "תהילה לדוד" שיצא לאור באמשטרדם בשנת תקס"ז וזכה מאז לשלוש מהדורות נוספות. כמו תלמידי חכמים רבים אחרים במרוקו ר' דוד חסין עסק לפרנסתו כסופר סת"ם. הוא נהג לנסוע ולבקר את הקהילות היהודיות השונות ברחבי מרוקו, וכך עוד בחייו שיריו התקבלו למסורות הפיוט ברחבי האזור. לעומת שירת ספרד אשר נכתבה בעיקר בלשון המקרא ר' דוד חסין עשה בשירתו שימוש בכל רובדי הלשון העברית ובעיקר לשון המקרא ולשון חז"ל. שירתו הושפעה גם מן הקבלה והדבר ניכר הן מבחינת הנושאים והתכנים, והן מבחינת העיצוב והדימויים. הפיוט אסדר תושבחתא נמנה בין יצירותיו.

ר' דוד חסין חי בתקופה רווית סבל עבור היהודים במרוקו. במהלך חייו סבל המלאח של מקנס מפגעי טבע, כגון בצורת קשה וממושכת, שהקשו על חיי תושביו. בנוסף יושבי המלאח נפגעו מאלימות אנטי-יהודית ומרדיפות שונות. בערוב ימיו של ר' דוד חסין עלה לשלטון מולאי יזיד, שרדף באכזריות את היהודים ברחבי מרוקו. ר' דוד חסין הקדיש שירים לתיאור הרדיפות שחוו יהודי מרוקו, ורבים משיריו הם שירי נחמה המנסים לעודד את רוחן של הקהילות המוכות. נושאי שירתו מתמקדים לפיכך בנושאי הגלות ומצוקותיה והתקווה לגאולה וחידוש העבר של עם ישראל.

שירתו נפוצה מעבר למרוקו וצפון אפריקה והגיעה לקובצי פיוטים במזרח, עד תימן הרחוקה.

נפטר בי' בתמוז ה'תקנ"ב (יוני 1792)

לקריאה נוספת

עריכה
  • ר' דוד חסין, "ספר תהלה לדוד: קובץ שירתו של רבי דוד בן חסין", בעריכת פרופ' אפרים חזן ופרופ' דוד אלבאז, הוצאת אורות יהדות המגרב, 1999.
  • אפרים חזן, "שיריו האישיים של רבי דוד בן אהרן חסין", בתוך: "מחקרים בספרות עם ישראל ותרבות תימן", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1991, עמ' 279-301.
  • אפרים חזן, "הנהגה ומנהיגות בשירתו של ר' דוד חסין", כתב עת "התחדשות ומסורת" (תשס"ה), עמ' 116-124.
  • אפרים חזן, "ארמית ועברית בשירת רבי דוד חסין", כתב עת "ממזרח וממערב" ד (תשמ"ד), עמ' 111-123.
  • אפרים חזן, "שירי הקינה לרדב"א חסין : טיבם וייחודם", כתב עת "מקדם ומים" ד (תשנ"א) 13-23.
  • Tehilla le-David, ed. Ephraim Hazan and André Elbaz (Saint-Denis: Institut européen d’études hébraïques, Université de Paris VIII, 1996).
  • Lysette Hassine-Mamane. Le Piyyut de David Hassine (Paris: Maisonneuve & Larose, 2000).
  • André Eliyahu Elbaz, 'Three unknown "piyyutim" by David Ben Hasin', AJS Review 20,1 (1995) 87-97

קישורים חיצוניים

עריכה