דוד לפלר

מנהל במגזר הציבורי הישראלי

דוד לפלר (28 ביוני 195821 בדצמבר 2023) היה מנהל במגזר הציבורי הישראלי. כיהן כמנכ"ל במשרד הכלכלה והתעשייה, במשרד להגנת הסביבה ובמשרד המדע והטכנולוגיה, מייסד תנועת OneVoice ישראל ופעיל לדו-קיום יהודי-ערבי.

דוד לפלר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 ביוני 1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 2023 (בגיל 65) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ה־28
1 ביוני 20201 באוגוסט 2021
(שנה)
תחת שרי הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, אורנה ברביבאי
→ שי רינסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לפלר נולד בחיפה, סיים ב-1984 תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1986 סיים תואר שני במדע המדינה באוניברסיטה העברית. ב-1994 סיים תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית.

בתקופת לימודי התואר הראשון שימש עוזרו הפרלמנטרי של יצחק רבין. לאחר כניסתו של שמעון פרס לתפקיד ראש הממשלה, מונה לפלר לעוזרו של נמרוד נוביק, יועצו המדיני של פרס. בשנים 1987 עד 1989 עבד במחלקת המחקר של בית ברל ולאחר מכן שימש עוזרו של יו"ר ועדת הכספים אברהם שוחט עד 1991.

ב-1992 מונה למנהל שירות התעסוקה וכיהן בתפקיד עד 1994. שימש דירקטור ויו"ר ועדת המכרזים בחברת החשמל, יו"ר המועצה הציבורית החדשה לבתי ספר לאמנויות, ויועץ לראש עיריית הוד השרון, חי אדיב.

במרץ 2002 מונה למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה תחת השר מתן וילנאי[1] וכיהן בתפקיד במשך מספר חודשים, עד שהוחלף עם כינונה של הממשלה החדשה. בספטמבר 2005 עם מינויו המחודש של וילנאי לשר המדע, תרבות והספורט מונה לפלר למנכ"ל המשרד. גם בקדנציה זו כיהן מספר חודשים בלבד בעקבות פרישתה של מפלגת העבודה מהקואליציה והתפטרותו של וילנאי.

בשנים 2007 עד 2013 שימש מנכ"ל חברת אתוס - החברה לאמנות תרבות וספורט חיפה בע"מ.

בספטמבר 2013 מונה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. ביולי 2015, בעקבות חילופי השרים, התפטר מהתפקיד.

ב-2016, מונה לפלר כיושב-ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז הדרום.[2]

במאי 2020 אישרה הממשלה את מינויו למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.[3]

בוגר תוכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר.

היה חבר ופעיל במפלגת העבודה, מייסד ארגון OneVoice ישראל, היו"ר[4] ומנהלו הראשון[5] ופעל רבות לקידום סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרכי שלום ודו-קיום ערבי-יהודי בתוך מדינת ישראל.

התגורר בהוד-השרון והיה נשוי לתמי ואב לשניים. נפטר ב-21 בדצמבר 2023.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה