דוד מוכתר-סמוראי

דוד מוכתר-סמוראי (בלועזית: David Mouchtar-Samorai; נולד ב-1942) הוא במאי ושחקן תיאטרון ואופרה ישראלי-גרמני.

ביוגרפיה

דוד מוכתר-סמוראי נולד בבגדאד, שבעיראק. עלה לישראל ב-1951. למד בחוג הבימה לנוער, בו הורו צבי פרידלנד ושלמה ברטונוב. למד משחק ב"אקטור סטודיו", בתיאטרון רויאל קורט, לונדון. בשנות השישים שיחק בתיאטרון הבימה בהצגות "ילדי הצל" מאת בן-ציון תומר, "כל אדם והאמת שלו" מאת לואיג'י פיראנדלו, "המלך נוטה למות" מאת אז'ן יונסקו, "מסע לנינוה" מאת יהודה עמיחי, "בלוז למיסטר צ'ארלי" מאת ג'יימס בולדווין ו"השקיעה" מאת איסאק באבל. ב-1967 שיחק בהצגה "עצור ! עד כאן !" בבימויו של יוסף כרמון, שהציגה בצוותא.

ב-1969 שיחק בהצגה "תיאטרון האכזריות" מאת אנטונן ארטו, בבימויו של מיכאל אלמז בתיאטרון המרתף, ביחד עם שפרה מילשטיין. מוכתר גילם את דמותו של אנטונן ארטו, אבי "תיאטרון האכזריות".

ב-1969 שיחק בהצגה "הזקן" בבימויו של מיכאל אלמז בתיאטרון המרתף, ביחד עם מירי פביאן. הצגה קומית-מינית מאת המשורר הביטניקי מייכל מאקליור. ההצגה מספרת על בילי הנער וג'ין הארלו. הציגה בתל אביב, לונדון וארצות הברית, בה נאסרה בתחילה בידי הצנזורה.

בראשית שנות השבעים של המאה העשרים, שב לאנגליה ולמד בימוי במשך שנתיים בתיאטרון סיטיזן, גלאזגו. ב-1972 שיחק בהצגת היחיד "דרייפוס על אי השדים" המבוססת על חייו של אלפרד דרייפוס. אלמז כתב את ההצגה על פי חומרים תיעודיים וגם ביים אותה. המחזה מתאר את דרייפוס היושב באי השדים, מנותק מהעולם ומשחזר את פרשת דרייפוס, בלי שהוא יודע על ההד שהפרשה חוללה בצרפת. העיתון "סקוטסמן" זיכהו בפרס על ההצגה, שהציגה בפסטיבל אדינבורו. ההצגה הציגה בישראל והייתה בסיבוב הופעות באירופה ובאמריקה. הוא השתתף בתסכיתי רדיו.

החל לביים בראשית שנות השבעים. הצגותיו הראשונות הוצגו בתיאטרון סיטיזן, בתיאטרון טרוורס, אדינבורו ובאוניברסיטת תל אביב, בה ביים את ההצגה "צ'ה גווארה". באנגליה ביים שני מחזות מאת מיכאל אלמז, אחד מהם "האנרכיסט", קומדיה פוליטית שהועלתה בפסטיבל אדינבורו ועוסקת במיכאיל באקונין. ביים בתיאטראות יאנג ויק ובוש בלונדון. בד בבד לעבודתו באנגליה ביים בתיאטרון הקאמרי ב-1976 את "מושל יריחו" מאת יוסף מונדי, "דון קרלוס" מאת פרידריך שילר ו"הפותחן" מאת המחזאי הצרפתי ויקטור לנו. באותה שנה ביים גם את המחזה "תוכנית כבקשתך" פרי עטו של המחזאי הגרמני בן המאה ה-20 פרנץ קסאוור קרץ. זוהי הצגת יחיד ללא מילים בכיכובה של נאוה שאן בתיאטרון באר שבע. המחזה עוסק בערב אחד בחייה של גברת ראש, אישה ערירית, כשהיא ספונה בביתה.

ביים את ההצגה "שטאלרהוף", שיצאה לסיבוב הופעות באירופה. לאחר שההצגה הועלתה בגרמניה, בסביבות 1975, הוזמן מוכתר-סמוראי לעבוד כבמאי-אורח בגרמניה. היה במאי בית בתיאטרון העירוני של היידלברג ואחר-כך במאי בית ב"שאושפילהאוס" של פרנקפורט, ב"שאושפילהאוס" של המבורג, בדיסלדורף ובבון.

החל משנות התשעים מוכתר-סמוראי עבד כבמאי עצמאי. בין המקומות בהם ביים: ה"שאושפילהאוס" של בזל, ה"שאושפילהאוס" של ציריך, תיאטרון יוזפשטאט בווינה ובתי אופרה שונים בגרמניה. תשע מההצגות שביים צולמו לטלוויזיה הגרמנית. זכה בפרס התיאטרון של בווריה עבור בימוי האופרה מקבת' מאת ג'וזפה ורדי. שהוצגה בברמן. במשאל מבקרים שערך כתב העת לאופרה "אופרה וולט", בחר ב"מקבת'" וב"בילי באד" שביים, כאופרות המעניינות ביותר לשנת 1997.

אחר-כך ביים את החטיפה מן ההרמון של מוצרט בשטאטאופרה בברלין, את "ורתר" של ז'יל מאסנה באופרה של מנהיים, את "דון קרלו" של ורדי בבון ומחזה מאת גראבה "מהתלה – סאטירה, אירוניה ומשמעות עמוקה" בבון. ביים האופרה "פיטר גריימס" מאת בנג'מין בריטן באופרה של פרנקפורט.

נשוי לשחקנית פיונה מור. לשניים שני ילדים.

בימוי בתיאטרון הישראלי

הצגה	תיאטרון	מחזאי	הצגת בכורה
דוניה רוסיטה הרווקה	תיאטרון הקאמרי	פדריקו גארסיה לורקה	11 באוגוסט 2001
הפותחן	הקאמרי	ויקטור לאנו	24 ביולי 1976
תוכנית כבקשתך	תיאטרון באר שבע	פרנץ קסאור קרץ	1976
דון קרלוס	הקאמרי	פרידריך שילר	13 בפברואר 1976
מושל יריחו	הקאמרי בשיתוף צוותא	יוסף מונדי	8 בנובמבר 1975
צ'ה גווארה	תיאטרון אוניברסיטת תל אביב		1975

משחק בתיאטרון הישראלי

הצגה	תיאטרון	מחזאי	במאי	תפקיד	שנה
דרייפוס על אי השדים		מיכאל אלמז	מיכאל אלמז	אלפרד דרייפוס	1972
תיאטרון האכזריות	תיאטרון המרתף	אנטונן ארטו	מיכאל אלמז	אנטונן ארטו	1969
הזקן	תיאטרון המרתף	מייכל מאקליור	מיכאל אלמז	בילי הנער	1969
עצור ! עד כאן !	צוותא	צ'ארלס נולם	יוסף כרמון		1967
השקיעה	תיאטרון הבימה	איסאק באבל	שרגא פרידמן	ארוך הרגלים ומלח	8 במרץ 1965
בלוז למיסטר צ'ארלי	הבימה	ג'יימס בולדווין	אברהם ניניו	לורנצו	17 בינואר 1965
קומדיה של טעויות	הבימה	ויליאם שייקספיר	אטיין דבל	סוחר א'	10 באוקטובר 1964
מסע לנינוה	הבימה	יהודה עמיחי	יוליוס גלנר		1964
המלך נוטה למות	הבימה	אז'ן יונסקו	אטיין דבל	איש משמר המלך	12 באוקטובר 1963
כל אדם והאמת שלו	הבימה	לואיג'י פיראנדלו	אטיין דבל	מר צ'נטורי	18 במאי 1963
ילדי הצל	הבימה	בן-ציון תומר	ישראל בקר	המלצר	28 בנובמבר 1962

קישורים חיצוניים

שמעון לב-ארי, דוד מוכתר-סמוראי, במדריך מאה שנה לתיאטרון העברי
עמוד השחקן של דוד מוכתר-סמוראי, באתר תיאטרון הבימה
עדית זרטל, אחרי בכורה - חוויה מזעזעת, דבר, 21 ביוני 1976 (על המחזה "תוכנית כבקשתך", בבימויו של מוכתר)
עידית זרטל, סערה תיאטרונית עונתית, דבר, 14 בדצמבר 1975 (על ההצגה "מושל יריחו", בבימויו של מוכתר)
עדית זרטל, אחרי בכורה – קונצרט ללא-תוים, בעיתון דבר, 8 באוקטובר 1976
הצלחתו של מוכתר, מעריב, 4 באוקטובר 1973
החלו חזרות על הפותחן בקאמרי, דבר, 12 ביולי 1976 (על ההצגה "הפותחן", בבימויו של אלמז)
אכזריות רחומה במרתף, או: אלמז מפרש את ארטו, מעריב, 30 במאי 1969 (על ההצגה "תיאטרון האכזריות", בה שיחק מוכתר)
יפעת נבו, אכזריותו האנושית של ארטו, מעריב, 24 באפריל 1969 (על ההצגה "תיאטרון האכזריות", בה שיחק מוכתר)
יעקב העליון, מסך ומסכה - למה דרייפוס, מעריב, 23 בינואר 1972 (על ההצגה "דרייפוס על אי השדים", בה שיחק מוכתר)
"דרייפוס על אי השדים", דבר, 6 בינואר 1972 (על ההצגה "דרייפוס על אי השדים", בה שיחק מוכתר)
תמר אבידר, ערב ערב - ה'אוף-ברודוויי' שלנו, מעריב, 9 בינואר 1969 (על המערכון "הזקן", בו שיחק מוכתר)
דוד מוכתר-סמוראי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דוד מוכתר-סמוראי, בארכיון הבימה