ויקיפדיה

שרגא פרידמן

יוצר מגוון בעולם התיאטרון, הקולנוע, והרדיו הישראלי

שרגא פרידמן (25 בפברואר 1924 – 12 ביולי 1970) היה יוצר מגוון בעולם התיאטרון, הקולנוע והרדיו הישראלי: שחקן אופי, מנחה, מחבר של יצירות רבות לבמה הזעירה, כוכבם של מאות תסכיתי רדיו, במאי תיאטרון וקולנוע ומתרגם.

שרגא פרידמן
שרגא פרידמן, 1961
שרגא פרידמן, 1961
לידה 25 בפברואר 1924
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביולי 1970 (בגיל 46)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1941
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1945–1970 (כ־25 שנים)
עיסוק שחקן, יוצר, קריין, במאי, מתרגם
בת זוג שושנה רביד
מספר צאצאים 3
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שרגא פרידמן (משמאל) ושושנה רביד פרידמן בחברת רפאל קלצ'קין בהצגה "שלושה שברחו" בתיאטרון הבימה, 1954
לוחיות זיכרון לשושנה רביד פרידמן ולשרגא פרידמן ברחוב איינשטיין 75 בתל אביב

קורות חיים

עריכה

פרידמן נולד בשנת 1924 בוורשה בירת פולין. בן ליוסף ובת שבע, אח לאברהם ומוטל. בספטמבר 1939 נכבשה העיר בידי הנאצים, ומשפחת פרידמן נמלטה דרך וילנה, מוסקבה, אודסה ואיסטנבול לביירות, ובשנת 1941 הגיעה לחיפה. פרידמן הנער למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב והיה חבר בחוג הדרמטי שלו. בנוסף למד משחק בסטודיו שליד הסניף התל אביבי של הסתדרות הנוער העובד. שירת שנה בחיל הנוטרים והיה חבר בלהקת החיל. בשנת 1945 התקבל למחזור הראשון של בית הספר הדרמטי שליד תיאטרון הבימה שבהנהלת מנחם גנסין, ולמד לצדם של שמוליק סגל, מישה אשרוב, פנינה פרח, איתן פריבר, נחמה דוידית, שמוליק עומר ושושנה רביד, שנישאה לו כעבור מספר שנים.

בזמן מלחמת העצמאות שירת יחד עם צעירי הבימה בלהקה הצבאית הארצית ושימש כמנהלה האמנותי.

משנת 1947, בגיל 23, ועד מותו בגיל 46, היה פרידמן שחקן ובמאי בתיאטרון "הבימה". בזמן לימודיו בבית הספר הדרמטי גילם מספר תפקידים קטנים בהצגות התיאטרון. תפקידו הרשמי הראשון היה במסגרת ההצגה "יום ולילה" (1947) מאת ש. אנ-סקי, בבימויו של שמעון פינקל.

בין ההצגות בהן שיחק: "המלט" (1947), "בערבות הנגב"(1949), "אותלו" (1950), "זעקי ארץ אהובה" (1953), "המרד על הקיין" (1954), "איי לייק מייק" (1956), "ביקור הגברת הזקנה" (1959), "שנים עשר המושבעים" (1959), "אופרה בגרוש" (1960), "דירה להשכיר" (1962), "הפיזיקאים" (1963), "סוף המרוץ" (1963), "משפט פיתגורס" (1965), המחזמר אוליבר (1966) בתפקיד פייגן וב"יתוש בראש" (1967). הפקות פרטיות: "די קליינע מענטשעלעך" ("אנשים קטנים" - "עיר הכתריאלים") בתיאטרון "גיורא גודיק" שיחק במחזמר "הלו, דולי!" (1968) לצדה של חנה מרון. ההצגה האחרונה בהשתתפותו הייתה "חג הסנדלרים" - אחת משלוש ההצגות שפתחו את משכן תיאטרון "הבימה" לאחר שיפוצו ב-1970.

ב-1970 הוזמן להשתתף בהצגה "שירי החומש" של איציק מאנגר בתיאטרון העממי של אברהם דשא (פשנל), אך נפטר זמן קצר לפני הצגת הבכורה.

שימש כעוזרם של במאים אורחים ב"הבימה" כהרולד קלורמן, ליאופולד לינדברג ולי שטרסברג. לאחר שצבר ניסיון החל אף הוא לביים.

ביים מחזות ישראליים מקוריים של מחברים כמו נסים אלוני, אפרים קישון, לאה גולדברג ונתן אלתרמן, ומחזות של מחזאים אירופיים כמו מקס פריש ויצחק בבל. בהבימה: ההצגות "בדרך לאילת" (1951), "אכזר מכל המלך" (1953) "אגדת שלושה וארבעה" (1960/1955), "סנונית בחוף מיומבה" (1957), "אדון בידרמן" (1959), "משפט פיתגורס" (1965), "השקיעה" (1965). בנוסף, ביים את רביעיית מועדון התיאטרון בארבע תוכניות, ביניהן: "בגל קצר", "ספורי המקרא" ו"חכמי חלם"; במועדון התיאטרון החיפאי: "הכל אודות חוה", "תל-אביזיה"; את להקת "זרקור": "פנס כיס", בתיאטרון גיורא גודיק: "גברתי הנאווה" (יחד עם סמואל ליף), "כנר על הגג" (יחד עם קרנדל דיל); להקת שמעון דז'יגן: "הצחוק מועיל לבריאות"; משפחת בורשטיין (פסחק'ה, ליליאן לוקס ומייק בורשטיין): "הכתובה" ועוד.

בשנת 1956 יצא לשליחות במערב אירופה מטעם תיאטרון "הבימה" במהלכה השתלם בתחום הבימוי.

תרגם לעברית שירים משל איציק מאנגר, יוליאן טובים ואחרים, ואת מחזות הזמר "אוליבר!" (יחד עם צבי רוזן) ו"גברתי הנאווה" (יחד עם דן אלמגור). את המחזמר "כנר על הגג" תרגם ליידיש עבור תיאטרון גיורא גודיק. תרגום המחזמר ליידיש היווה סגירת מעגל: בשנת 1966 הזמין אותו גיורא גודיק לגלם את תפקיד טוביה, אולם הלויאליות שלו לתיאטרון "הבימה" מנעה ממנו להסכים להצעה. במסגרת השתתפות בתרגום המחזמר "גברתי הנאווה" טבע את המשפטים: "ברד ירד בדרום ספרד", "יופי לי" ו"הלילה טוב לרקוד". בנוסף כתב מערכונים סאטיריים לבמה הקלה.

במקביל להופעתו בתיאטרון, שיחק פרידמן במספר סרטי קולנוע, ישראליים, בינלאומיים וקו-פרודוקציות, בעיקר בתפקידים קומיים. ב-1964 שיחק בסרט "משפחת שמחון". בלט במיוחד בסרטיו של אפרים קישון, בהם "סאלח שבתי" בתפקיד מרכזי של נוימן, מזכיר הקיבוץ האשכנזי הסוציאליסט, הנאלץ לשלם לסאלח מוהר תמורת בתו חבובה (גאולה נוני) על מנת לאפשר את חתונה עם חבר הקיבוץ זיגי (אריק איינשטיין) ו"תעלת בלאומילך" בו בלט פרידמן כקובישבסקי הביורוקרט, שאינו מוכן להודות כי אין לו מושג מי שלח את התמהוני (בומבה צור) לקדוח בכיכר מוגרבי. כמו כן השתתף בסרטי תדמית וקריין מספר רב של סרטי תעודה ואנימציה. ב-1971 שיחק בסרט "בלומפילד" שיצא לאקרנים לאחר מותו.

סרטו האחרון היה "הגלולה" שיצא לאקרנים ב-1972 כשקולו מדובב על ידי אברהם רונאי.

בשנת 1964 שיחק בסרט "יהודית" לצידה של סופיה לורן, שצולם בישראל, ויצא לאקרנים בשנת 1966.

הקליט סדרת תקליטים, ביניהם: "פטר והזאב", "מכתב למארק שאגאל", "מעשה בחייל", "שוליית הקוסם", תקליטה הראשון של רביעיית מועדון התיאטרון (דברי קישור) ועוד. לאחר מותו יצא התקליט "שרגא פה, שרגא שם", שהנציח קטעים מתוך תוכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה" בהשתתפותו.

השתתף כקריין וכשחקן בלמעלה מ-100 תסכיתים ותוכניות רדיו וטלוויזיה, ערבי קריאה, סרטונים וסרטים קצרים. ביים ועיצב תוכניות אמנותיות ומופעים שונים, ביניהם "צעירה בת 100" - האירוע המרכזי בחגיגת המאה של בית הספר החקלאי "מקוה ישראל" ו"אם אשכחך" - מסכת רבת משתתפים שהוקדשה לירושלים.

פרידמן נפטר מהתקף לב פתאומי בגיל 46, ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב, בהלוויה רבת-משתתפים. הותיר אחריו רעיה, השחקנית שושנה רביד, ושלושה ילדים.

בשנת 1973 פורסם הספר "מסך אחרון" שהוקדש לפועלו רב התחומים.

מאז מותו ניתנת מלגה על שמו לתלמידי משחק מצטיינים מטעם משפחתו, ובהמשך, לאחר שנפטרה אשתו, גם על שמה. ב"בית צבי", בית הספר הגבוה לאומנות הבמה, הוקם אולם הנושא את שמו.

בשנת 2013 העלה תיאטרון "הבימה" את המחזמר "גברתי הנאווה" בכיכוב נתן דטנר (היגינס) ושני כהן (אלייזה). גם הפעם, כמו בפעמים הקודמות בהן הועלה המחזמר (1964, 1969, 1986, 2002), התרגום בו השתמשה ההפקה היה זה של דן אלמגור ושרגא פרידמן. ההצגה סוגרת מעגל, שכן ההפקה הראשונה של המחזמר בישראל בהפקת גיורא גודיק הוצגה בתחילה באולם "הבימה", ביתו השני של פרידמן.

על שמו רחוב בעיר תל אביב, בשכונת רמת אביב החדשה.

פרסים

עריכה

הצגות בהשתתפותו (רשימה חלקית)

עריכה

כחבר קולקטיב תיאטרון "הבימה" היה שרגא פרידמן נאמן לתיאטרון הבית שלו, פרט למספר הפקות בהשתתפותו שהועלו במסגרות אחרות :

  • מעיינה
  • מעשה בחייל
  • מקבת'
  • מרד המתים
  • משפחת היינה
  • משפט הקופים
  • נוח
  • סוף המירוץ
  • עיר הכתריאלים

(די קליינע מענטשעלעך) - הפקה פרטית

פרידמן אמור היה לגלם בהפקה את דמותו של אברהם אבינו אך נפטר סמוך לבכורה.

  • שלושה שברחו
  • שנים עשר המושבעים

פילמוגרפיה

עריכה

הצגות ומופעים בבימויו (רשימה חלקית)

עריכה
  • הכל אודות חוה - רביעית בנות התיאטרון (חיפה)
  • הכתובה - משפחת בורשטיין (ביידיש)
  • הצחוק יפה לבריאות - תיאטרון שמעון דז'יגן (ביידיש)
  • השקיעה - תיאטרון "הבימה"
  • זעקי ארץ אהובה - תיאטרון "הבימה" (חידוש ההצגה על פי הבימוי המקורי של יוליוס גלנר)
  • חולון ליל קיץ - מופע ליובל העיר חולון
  • חזרו בשלום - תיאטרון שמעון דז'יגן (ביידיש)
  • חכמי חלם - רביעית מועדון התיאטרון
  • כנר על הגג - תיאטרון גיורא גודיק (ביידיש, יחד עם קרנדל דיל)
  • משפט פיתגורס - תיאטרון "הבימה"
  • סילונים - תיאטרון "הבימה"
  • סנונית בחוף מיומבה - תיאטרון "הבימה"
  • סיפורי המקרא - רביעית מועדון התיאטרון (ובימוי וכתיבה במשותף עם דן אלמגור)
  • ערב אברהם שלונסקי
  • פנס כיס - להקת זרקור
  • צעירה בת 100 - מופע לכבוד חגיגות המאה לבית הספר החקלאי "מקוה ישראל"
  • תל אביזיה - מועדון התיאטרון חיפה

תקליטים בהשתתפותו (רשימה חלקית)

עריכה
  • רביעית מועדון התיאטרון (דברי קישור)
  • פטר והזאב (קריינות)[1]
  • הלו דולי (פסקול ההצגה)
  • מכתבים למארק שאגאל (תרגום וקריינות לצד חנה מרון)
  • מעשה בחייל (קריינות)
  • שרגא פה שרגא שם (מתוך תוכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה")
  • שוליית הקוסם/"דוד וגוליית" (קריינות)
  • "הרפתקאות דוקטור דוליטל"
  • ערב איציק מאנגר.
  • אופרה בגרוש - פסקול ההצגה בביצוע תיאטרון "הבימה"

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שרגא פרידמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   שרגא פרידמן בליווי התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין, סרטון באתר YouTube, שנות השישים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שרגא_פרידמן&oldid=39793324"