יהודה עמיחי
יהודה עמיחי (3 במאי 1924, כ"ט בניסן ה'תרפ"ד, וירצבורג, גרמניה – 22 בספטמבר 2000, כ"ב באלול ה'תש"ס, ירושלים, ישראל) היה משורר, סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, חתן פרס ישראל לשירה (1982). נחשב לפורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה, ונמנה בין הבולטים בשירה הבינלאומית במאה ה-20.
יהודה עמיחי | |
לידה |
3 במאי 1924 כ"ט בניסן ה'תרפ"ד וירצבורג, גרמניה |
---|---|
פטירה |
22 בספטמבר 2000 (בגיל 76) כ"ב באלול ה'תש"ס ירושלים, ישראל |
שם לידה | לודוויג פּפוֹיְפֶר |
מדינה | ישראל, גרמניה |
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
שפות היצירה | עברית, גרמנית |
תחום כתיבה | שירה |
סוגה | שירה, דרמה |
יצירות בולטות | עכשיו ובימים האחרים |
תקופת הפעילות | 1946–2000 (כ־54 שנים) |
פרסים והוקרה | פרס ישראל, פרס שלונסקי, פרס רדיו איטליה, פרס ברנר, פרס אקו"ם, פרס ביאליק, פרס עגנון |
ביוגרפיה
עריכה
המקום שבו אנו צודקים
|
---|
מן המקום שבו אנו צודקים |
יהודה עמיחי נולד בשם לודוויג - יהודה פּפוֹיְפֶר (Ludwig- Yehuda Pfeuffer) בווירצבורג שבדרום גרמניה למשפחה יהודית אורתודוקסית, הוריו היו פרידריך מוריץ משה פפויפר (1883-1952) ופרידה לבית ואלהאוז (ילידת 1895), הייתה לו אחות בשם רחל. בילדותו למד בגן-ילדים ובבית-ספר יהודי בשפות עברית וגרמנית. המשפחה עלתה לארץ-ישראל כשהיה בגיל 11. תחילה התגוררו בפתח תקווה, ואחרי כשנה עברו לירושלים. עמיחי סיים לימודיו בבית הספר התיכון הדתי מעלה בירושלים.
בשנת 1942, עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון, בעת מלחמת העולם השנייה, התנדב לצבא הבריטי, ושירת במצרים. בין השאר עסק בהברחת נשק ובהעפלה. לאחר שחרורו למד הוראה בסמינר בית הכרם בירושלים בכיתה מיוחדת לחיילים יוצאי הצבא הבריטי. עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 התגייס ושירת כלוחם ב"חטיבת הנגב" של הפלמ"ח עד תום המלחמה. בין השאר השתתף בקרב חוליקאת הקשה, בו נהרג חברו ומפקדו חיים (דיקי) לקסברגר – אירוע ששב והופיע בשירתו ובסיפוריו, בהם בשירו המפורסם "גשם בשדה קרב", עמיחי שירת במילואים גם במלחמת סיני ב-1956 ובמלחמת יום הכיפורים ב-1973.
לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה בגימנסיה העברית בירושלים, בסמינר למורי חו"ל ובבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. כמו כן, היה משורר אורח והרצה על כתיבה יוצרת באוניברסיטאות שונות בעולם, בהן אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת ייל.
בשנת 1955 התפרסם ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים", וחולל מהפכה בשירה העברית. בשנת 1957 זכה בפרס שלונסקי על ספר זה. הוא היה הראשון ממשוררי דור המדינה שזכה בפרס ישראל, שהוענק לו ב-1982. בנימוקים לפרס כתבו השופטים שעמיחי "בשירתו יצר מהלך חדש בשירה העברית" ו"הביא לשנוי מהפכני בלשון הפיוטית, צירוף בין חומרים פיוטיים לחומרים השאובים מן היום יום".[דרוש מקור] ספריו של עמיחי הופיעו ברשימות רבי-המכר שפורסמו בעיתונים "הארץ" וב"ידיעות אחרונות".
ב-21 בפברואר 1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, פרסם יחד עם עמוס עוז, א. ב. יהושע ועמוס איילון, מכתב בניו יורק טיימס, בו הפצירו הסופרים ביהודי ארצות הברית "שיביעו את דעתם בקול" לגבי מדיניות ישראל בשטחים.[1]
עמיחי הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר[דרוש מקור] והידוע ביותר בעולם ונחשב לאחד המשוררים הבולטים והחשובים במחצית השנייה של המאה העשרים. הוא זכה להכרה בינלאומית רחבה וספריו תורגמו ל-40 שפות. כנסים בינלאומיים בעניין שירתו נערכו, בין השאר, באוניברסיטאות אוקספורד ב-1994 ובייל ב-2007. עמיחי היה מועמד מספר פעמים, ברשימה הסופית, לפרס נובל. שיריו של עמיחי נכללים בתוכניות הלימודים של בתי-הספר התיכוניים הכלליים בארצות הברית וביפן, וכמו כן נלמדים בקולג'ים ואוניברסיטאות ברחבי בעולם. יצחק רבין, ראש הממשלה שזכה בשנת 1994 בפרס נובל לשלום, הזמין את עמיחי לקרוא משיריו בטקס הענקת הפרס באוסלו. בין השאר קרא עמיחי את שירו "אלוהים מרחם על ילדי הגן". רבים משירתו המתורגמת הושמעו בתחנות רדיו שונות ברחבי תבל ושיריו פורסמו בשפות שונות במגזינים רבים בעולם, בהם: New Yorker, New Republic, New York Times.
עמיחי נפטר ב-22 בספטמבר 2000 והובא למנוחות בהלוויה ממלכתית בבית הקברות סנהדריה בירושלים. במלאת שנה למותו, בספטמבר 2001, הוציא דואר ישראל בול לזכרו. פרס יהודה עמיחי לשירה עברית, נוסד במשותף על ידי משרד החינוך ועל ידי עיריית ירושלים, ומוענק מדי שנה.
ארכיונו הספרותי של עמיחי נמכר לאוניברסיטת ייל והופקד בספרייה לספרים עתיקים וכתבי יד של המחלקה לשירה עולמית.[2]
יהודה עמיחי חולל תמורה מהפכנית בשירה העברית בשנות החמישים. הוא הדגיש את שירת "האני" בדור שהדגיש את שירת "האנחנו", את האידאולוגיה הקולקטיבית ואת המיתוס. הוא השתמש בדימויים מודרניים מקוריים לתיאור רגשות ומצבים של היחיד. שני קובצי שיריו הראשונים של עמיחי, 'עכשיו ובימים האחרים' (1955) ו"במרחק שתי תקוות" (1958) מסמלים שינוי זה.
עמיחי הפך במהרה למשורר פופולרי וידוע בציבור. שירתו שיקפה איפוא הלכי רוח של שינוי בקרב קוראי השירה שחיפשו ביטוי חדש למציאות עולמם. חוקר הספרות גרשון שקד אמר עליו "למדנו ממנו שאפשר להגיד דברים עמוקים ורגישים במילים פשוטות, וללא הגבהה פאתטית: שאין צורך להרעים בתותחים ומוטב לדבר בלשון בני-אדם."[3] בנוסף לספרי שיריו, פרסם עמיחי גם כמה רומנים, מחזות וכמה תסכיתי רדיו.
יצירתו תורגמה לשפות רבות (כ-40 במספר), ובהן אנגלית, ספרדית, צרפתית וגרמנית.[4]
חיים אישיים
עריכהעמיחי הותיר אחריו בן בשם רון מנישואיו הראשונים עם תמר הורן ושני ילדים, בן בשם דוד ובת בשם עמנואלה מנישואיו השניים עם חנה סוקולוב. התגורר בשכונת ימין משה בירושלים. בתו היא הבמאית והכוריאוגרפית עמנואלה עמיחי.
הנצחה
עריכה- הכיכר בשכונת קוממיות בירושלים, בה חי מרבית שנותיו נקראת מאז 2022 כיכר יהודה עמיחי[5].
- רחוב יהודה עמיחי ברעננה חוצה את רחוב נעמי שמר.
- רחוב יהודה עמיחי בתל אביב נפגש עם רחוב פרופסור יובל נאמן.
- פרס יהודה עמיחי לשירה עברית שנוסד לזכרו.
כתביו
עריכהספרי שירה (עברית)
עריכה- עכשיו ובימים האחרים, תל אביב: לקראת, ליליאנה 1955.
- במרחק שתי תקוות, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1958.
- בגנה הצבורית, ירושלים: "עכשיו", 1959.
- שירים 1948–1962,ירושלים: הוצאת שוקן, 1962.
- עכשיו ברעש, ירושלים: שוקן, 1969.
- ולא על מנת לזכור, ירושלים: שוקן, 1971.
- מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול, ירושלים: שוקן, 1973.
- הזמן, ירושלים: שוקן, 1977.
- שלוה גדולה: שאלות ותשובות, ירושלים: שוקן, 1979.
- שעת החסד, ירושלים: שוקן, 1982.
- מאדם אתה ואל אדם תשוב, שוקן, ירושלים, 1985.
- גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות, ירושלים: שוקן, 1989.
- מי יזכור את הזוכרים, Nitabah, Asnières-sur-Seine, 1997 (ספר אמן עם הדפסים של משה גרשוני, עברית/צרפתית, מהדורה של 30 עותקים).
- פתוח סגור פתוח, ירושלים: שוקן, 1998.
אסופות שירים ואלבומים
עריכה- שירי אהבה, עברית-אנגלית, 129 עמודים, ירושלים: שוקן, 1982.
- שירי ירושלים, עברית-אנגלית, ירושלים: שוקן, 1986.
- נוף גלוי עיניים, ירושלים: שוקן, 1988.
- עוד שירי אהבה, עברית-אנגלית, ירושלים: שוקן, 1994.
- מבחר שירים, ירושלים: שוקן, 1994.
- אכזיב קיסריה ואהבה אחת, ירושלים: שוקן, 1996.
- שירי יהודה עמיחי: 5 כרכים, ירושלים: שוקן, 2003.
סיפורת
עריכה- ברוח הנוראה הזאת: סיפורים, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 1961.
- לא מעכשיו לא מכאן: רומן, ירושלים: שוקן, 1963.
- מי יתנני מלון: רומן, תל אביב: ביתן, 1971.
מחזות ותסכיתים
עריכה- פעמונים ורכבות, מחזות ותסכיתים, ירושלים: שוקן, 1968; מהדורה מורחבת: שוקן, 1992.
- שטח של הפקר: מחזה, הוצג בתיאטרון "זווית".
- מסע לנינוה: מחזה, הוצג בתיאטרון "הבימה" 1964.
- פעמונים ורכבות: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל", זכה בפרס ראשון בתחרות תסכיתי רדיו של רדיו איטליה, תורגם לאיטלקית והושמע ברדיו איטליה; תורגם והושמע בשפות המקומיות בצרפת, בגרמניה, פולין, הולנד וארצות הברית. הוצג גם על במה.
- היום שבו נקבר מרטין בובר: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל" עובד והוצג על במה לראשונה על ידי ניסן נתיב. עובד לאופרת-פרינג'.
- לאהוב בירושלים: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
- לכה דודי: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
- להרוג אותו: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
- כנס הכיתה: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
- ירושלים: תיאטרון שירה, הוצג בתיאטרון La Mama, ניו יורק 1984, וכן בירושלים.
התסכיתים: "פעמונים ורכבות", "היום בו נקבר מרטין בובר" ו"להרוג אותו" הוצגו בניו יורק ובטורונטו 2000–2001.
התסכית "פעמונים ורכבות" מועלה שוב בשנת 2020 במסגרת סדרת ערבי ספרות.[6]
ספרי ילדים
עריכה- מה שקרה לרוני בניו יורק (בליווי ציורי המחבר), הוצאת עם עובד, 1968.
- [7]הזנב השמן של הנומה, שוקן, 1978.
- ספר הלילה הגדול, שוקן, 1988.
מתרגומיו
עריכה- נדודים (בליווי רישומים צבעוניים מאת הרמן הסה; מגרמנית), שוקן, 1978.
- אלזה לסקר-שילר, שירים (הרישומים מעשי ידי המשוררת), תל אביב, 1969.
- רולף הוכהות, ממלא המקום (תרגום המחזה: יהודה עמיחי; תרגום ההארות ההיסטוריות: עדנה קורנפלד), ירושלים: שוקן, 1964.
- הלמה הינה, הביצה היפה ביותר בעולם, שוקן לילדים, 1987.
- הוארד שוורץ, כלים (שירים; מאנגלית: שלמה וינר ויהודה עמיחי; עיטורים: יצחק גרינפלד), חיפה, 1978.
שיריו המולחנים
עריכהעמיחי הוא מהמשוררים המולחנים ביותר בארץ והמשורר הישראלי המולחן ביותר בעולם[דרוש מקור]. רבים משיריו הולחנו, ויצירות מוזיקליות נכתבו ובוצעו על-פי שיריו בארץ ובעולם.
משיריו המולחנים:
- שלמה ארצי "דרך שתי נקודות" (לחן: שלמה ארצי)
- הדודאים "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר" (לחן: מוני אמריליו)
- אילנית "לאורך השדרה שאין בה איש" (לחן: שייקה פייקוב)
- האחים והאחיות "אלוהים מרחם על ילדי הגן", "סונטה בשניים" (לחנים: גידי קורן)
- חנן יובל "בטרם", "שנינו ביחד וכל אחד לחוד" (לחנים חנן יובל)
- יהודית רביץ "באהבתנו", "בבוקר" (לחנים: יהודית רביץ)
- חוה אלברשטיין,נורית גלרון "שיר ליל שבת[8]" (לחן: משה וילנסקי)
- ליאור ייני "שיר ליל שבת[9]" (לחן אלכסנדר ארגוב)
- שלמה גרוניך "גשם בשדה קרב"
- מיקה קרני - "אלול בעין כרם"
- שלמה יידוב - "תשעה ירחים"
- נתן סלור ויסמין אבן - "הגוף הוא הסיבה לאהבה"
- אלון עדר - "ציפור בשמיים"
- מאיר אריאל - "חתונה מאוחרת"
- שי צברי - "לווי אותי"
- קרן פלס - "יותר מדי"
- יוסי בנאי "אמרתי לך שיהיה כך ולא האמנת"
- דוד דאור ואריק איינשטיין "אהבנו כאן"
יצירות מוזיקליות שנכתבו ובוצעו על-פי שיריו:
- רון לוי - "והיא תהילתך" - קנטטה לקריין ולמקהלה (1965)- היצירה ייצגה את ישראל בכינוס השנתי של ISCM (החברה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו) שהתקיים בסטוקהולם שוודיה.
- אליזבט סווידוס - "ירושלים" מופע בתיאטרון "לה ממה" בניו יורק, 1984 מבוסס על שירי עמיחי (כ-10 שירים).
- אבנר חנני - מחזור השירים "איש ירושלים אני" לבריטון ופסנתר על פי פואמות של יהודה עמיחי (זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים על יצירה זו).
- משה רסיוק - "ובשמי העיר העתיקה – עפיפון" יצירה להרכב קולי ולתופי טימפני.
- מרק קופיטמן - מאחורי כל זה מסתתר אשר גדול, למקהלה ותזמורת.
- מרק קופיטמן - שמש אוקטובר, לקול ותזמורת קאמרית.
- דב כרמל - אל מלא רחמים, שירי ירושלים - 2 יצירות למקהלה.
- גדי אברהמי - Resurrection, התזמורת הקאמרית של נידרלנד, בוצע והוקלט בנובמבר 2002 באמסטרדם.
- צבי אבני - מערת צדקיהו - פואמה קאמרית לאנסמבל כלי ולסרט מגנטי - 1987.
- זוהר שרון - היום בו נקבר מרטין בובר - אופרת פרינג', תזמורת המהפכה.
- דן אסיא - סימפוניה מס' 5 המבוססת על שירי עמיחי (אוניברסיטת אריזונה)
- ג'ון ברגר (ראש המחלקה למוזיקה באוניברסיטת ייל) - יצירה למחשב ולאבוב ע" פי שירי יהודה עמיחי, בוצעה בניו יורק 2.3.1990.
- גיא שמי - "בית אמי", בוצע כחלק מפרויקט "גורע וזורח" בשנת 2020.
- 'המקום שבו אנו צודקים', לחן, עיבוד ושירה: נדב ש. ברמן, קולות: מירב יהלום. מתוך פרויקט שירי משוררים, 'החיים שיש לך'
- Maya Beiser - אלהים הנשמה שבי נתת - בוצעה בבוסטון 2010.
- Mateas Pintscher (גרמניה) הלחין יצירה מוזיקלית לשירי ירושלים baritone and chamber orchestra.
- now when the waters", "in a man's life", "the house of lovers" - David Froom". בכורה אוקטובר 2006 בוושינגטון ב-Smithsonian American Art Museum.
- Iranyi, Gabriel - If I forget thee, Jerusalem :for bariton, mixed choir and orchestra : score /Gabriel Iranyi ; text, Yehuda Amichai ; translation, Assia Gutmann and Stephen Mitchell
- בגינה הצבורית - הוצאת A ORIENTE איטליה, קורא דורון מיטלר מוזיקה: Adriano Sangineto, Stefano Ligorati, Aghim Muka.
- V’hi t’hilatecha, poem by Yehuda Amichai, for speaker, three part chorus and three solo violas, S.A.T:.Lewy, Ron
- An Eternal Window, Benjamin Wallfisch ,יצירה לטנור מקהלה ותזמורת. בצוע בכורה עולמי ב-National Gallery לונדון, אוקטובר 2011.
- Mohammed Fairouz - "Memorial Day for the War Dead". Third Symphony "Poems and Prayers. הסימפוניה הוזמנה על ידי Northeastern University והבכורה התקיימה ב-16.2.2012 בניו יורק.
- גם האגרוף – Elizabeth Alexander [זכה בתחרות בפרס Craig and Janet Swan composer prize 2002 ] כמו כן זכה ב-top honors 2002 waging peace torogh singing project in Bach Oregon Music Festival-
- המלחין הצ'כי an Dušek הלחין רצף של 6 שירים למקהלה ותזמורת:
,Performance Called Future ,Remembrance of Love: Vision ,Water Surface ,Rain on a Battle Field ,Accompany Me Jerusalem,
- MARTIN BRESNICK: Prayers Remain Forever - Lisa Moore, piano / Artist Unknown, vocals/ Sarita Kwok, violin/ Michael Compitello, vibraphone/ Ian Rosenbaum, marimba/ Double Entendre Music Ens.
פרסים שהוענקו לו
עריכה- פרס שלונסקי - 1957 על ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים"
- פרס ראשון מאת "קול ישראל" לתסכית רדיו מקורי "פעמונים ורכבות" יוני 1962
- פרס רדיו איטליה - מקום ראשון בתחרות בינלאומית לרדיו – דרמה על "פעמונים ורכבות" ספטמבר 1962
- פרס ברנר - 1969 על ספרו "עכשיו ברעש"
- פרס אקו"ם - 1970
- פרס ביאליק - 1976
- פרס ירושלים 1982
- Würzburg Prize for Culture - גרמניה 1981
- פרס ישראל - 1982
- פרס עגנון - 1986
- פרס ראש הממשלה
- Malraux prize צרפת: פרס יריד הספרים הבינלאומי- 1994
- Literary Lion Award - ניו יורק 1994
- Macedonia's Golden Wreath, פרס פסטיבל בינלאומי לשירה- מקדוניה 1995
- פרס נורווגיה "אביר-השירה" על שם ביורנסון 1996 (Bjornson)
- אות הוקרה מאוניברסיטת אסיוט במצרים
- תוארי דוקטור לשם כבוד: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, היברו יוניון קולג', אוניברסיטת בן-גוריון, מכון ויצמן למדע, ברוך קולג'- ניו -יורק
- עמיחי הוא המשורר הישראלי הראשון שנבחר בשנת 1986 כחבר כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובשנת 1991 הוענק לו תואר Distinguished Associate Fellow מטעם מוסד זה.
- עמיחי הוזמן לעיתים קרובות לארצות הברית כמרצה ומשורר-אורח. לימד כתיבה יוצרת באוניברסיטאות: Yale, NYU, Berkely ו-Cuny. קרא שירים בספריית הקונגרס (Library of Congress) ב-1970 ובמרכז קנדי (Kennedy Center), שניהם בוושינגטון, וכן הוקלט במסגרת ה-Archive of World Literature on Tape ב-1981.
- ה-LANNAN LITERARY SERIES VIDEOS הוציא קלטת וידאו בה קורא עמיחי משיריו באנגלית.
- שיריו הוצגו מספר פעמים ברכבת התחתית ובאוטובוסים בניו–יורק, בסן–פרנסיסקו ובערים רבות אחרות בארצות הברית במסגרת תוכנית השירה POETRY IN MOTION של ה-M.T.A THE TRANSIT AUTHORITY בשנים 1986, 1988, 2000, 2001.
- עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים לשנת 2000.
- בשנת 2018 הוצג שיר שלו " Ein Yahav " ברכבת -התחתית (אנדרגראונד) בלונדון.
- בשנת 2019 הוצג השיר "The place where we are right" ברכבת התחתית (אנדרגראונד) בלונדון
- ב-1989 נבחר כאחד מחמישה משוררים אשר נבחרו לפתוח את הסדרה "שירה עולמית מודרנית" בהוצאת פינגווין.
- עמיחי הוזמן להקריא משיריו באירופה, ארצות הברית, סין, יפן, תאילנד, הודו ועוד. השתתף בפסטיבלים בינלאומיים לשירה החל מפסטיבל ספוליטו ב-1966, בחברת גדולי המשוררים כגון: פבלו נרודה, עזרא פאונד, ג'ון ברימן, אלן גינזבורג, אונגרטי, אוקטביו פז ואחרים. בפסטיבל לונדון 1967 עם אמפסון, אלן גינסברג, סטיבן ספנדר, אודן, אונגרטי, נרודה, רוברט גרייבס ועוד. בפסטיבל לונדון 1971, בפסטיבלים בינלאומיים לשירה ברוטרדם, כאשר ב-1988 הוקדש הפסטיבל לתרגום שירת עמיחי ל-15 שפות. אנטוורפן, וולש [1995], אדינבורו [1995], טורונטו, ארצות הברית, מקסיקו [1987], ובפסטיבלים רבים נוספים בעולם.
Poetry books of all time 15 " בעיתון The Telegraph לונדון, 20 אפריל* ספרו "The selected poetry of Yehuda Amichai" בהוצאת University of California Press היה מועמד ברשימה של "15 ספרי השירה הטובים בכל הזמנים" "Best 2014.
- שיריו נכללו באנתולוגיות רבות של המאה ה-20 והאלף השני, בהן: - Great poems ot the 20th. Century, edited by Mark Strand, Norton NY, London 2005 - Poems of the Millennium, edited by Jerom Rothenberg, University of California, 1995 - Anthology of World Masterpieces, Textbook for U.S, Canada, Norton NY, London 2001 -
התיאטרון הקאמרי ערך, הפיק וביצע מחווה לעמיחי בשנת 2007.[10]
לקריאה נוספת
עריכה- דן עומר, בארץ הלוהטת הזאת מילים צריכות להיות צל, עדותו של יהודה עמיחי על עצמו ושירתו, פרוזה גיליון 25, יולי 1978
- אסי לפון-קנדללסהיים (עורכת), ביבליוגרפיה של תרגומי שירי עמיחי לכבוד יום הולדתו ה-70, הוצאת המכון לתרגום ספרות עברית, 1994
- סמדר שיר, "זה היה יהודה עמיחי" 7 ימים,ידיעות אחרונות, 06.05.2022
- גבריאל מוקד, ארבעה משוררים - דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2006
- מרים נייגר, "חצי קדוש" אסכטולוגיה חזון וישועה בשירתו של יהודה עמיחי, עבודת תזה לשם קבלת תואר שני, החוג לספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים (בהדרכת אריאל הירשפלד).
- בועז ערפלי, "הפרחים והאגרטל", ספריית "הקיבוץ המאוחד" 1986
- רנטה אייכמאייר ואדית ריים (עורכות), בין מלחמה לאהבה - המשורר יהודה עמיחי, הוצאת רימונים, 2017.[11]
- אבנר הולצמן, "עלייתו ושקיעתו של המשורר הלאומי", עיונים בתקומת ישראל, כרך 21 עמ' 1–37
- יהודית צוויק, "יהודה עמיחי - מבחר מאמרי בקורת על יצירתו", הוצאת הקיבוץ המאוחד 1988
- בועז ערפלי, ירושלים חתרנית, ירושלים כצומת מפרק מיתוסים בשירתו של יהודה עמיחי, נדפס בדפים למחקר בספרות, 14-15, 2006. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- גיורא לשם, חשיבותה של רצינות, על "הדברים עצמם" בשירת עמיחי, מאזנים, כרך נ"ט, 1986. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- חנה בלוך, פוליטיקה לשונית, על תרגום שירי יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ ואברהם סוצקבר, נדפס בהדאר, 68, 1989
- דוד ארליך "פגישת הכתה" הארץ 10.7.1987
- רחל סטפק, מה לשירים של עמיחי ולתיק הצנזורה של עיתון "דבר", "הארץ", 25 בספטמבר 2014
- עדנה עברון, משורר לאומי? אני?, מוסף הארץ, 22.10.1999
- חגי רוגני, "מול הכפר שחרב", פרדס הוצאה לאור, חיפה, 2006
- דן מירון, "יהודה עמיחי - מהפכן עם אבא" "הארץ" במדור "תרבות וספרות" אוקטובר 3,12,14: 2005
- דן מירון, הקופסה המחוררת והנוסח האלגי, הארץ, תרבות וספרות 29 בדצמבר 2000
- דן מירון, ראשיתו של יהודה עמיחי, הדואר, גיליון כ"ב, י"ד תשרי תשס"א, Oct.13. 2000
- הלל ברזל, משוררי בשורה, הוצאת יחדיו, תל אביב 1983
- אילת נגב "אני אדם מאושר" ידיעות אחרונות, 7 ימים, 25 במרץ 1994
- אילת נגב, יהודה עמיחי: אני נביא עני שחוזר בצהריים הביתה, בתוך שיחות אינטימיות, תל אביב: משכל, 1995. גרסה דיגיטלית בפרויקט בן־יהודה
- אילת נגב "הנביא החילוני" ידיעות אחרונות, 7 ימים, 3 באפריל 1998
- עדנה עברון "משורר לאומי? רק זה עוד חסר לי " ידיעות אחרונות, תרבות / ספרות/ אמנות, 28 באפריל 1993
- חנה עמית: אבן מקיר תזעק/יהודה עמיחי ומצבות וירצבורג. עת־מול, כרך כ"ו גיליון 1, נובמבר 2000
- טובה רוזן, "'כמו בשיר של שמואל הנגיד' — בין שמואל הנגיד ליהודה עמיחי", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה, עמ' 83–106 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- חנה סוקולוב-עמיחי,"על מנת לזכור: יהודה עמיחי, נתן זך ועובדות שראוי להציג" 'עכשיו' מס'73–74 2013-14
- נילי גולד, לא כברוש: גלגולי אימאז'ים ותבניות בשירת יהודה עמיחי, הוצאת שוקן, 1994
- גאולה אלמוג, "נא להכיר: זה דוד!" זה רון וזו עמנואלה, עמיחי גם לילדים, עיונים בספרות ילדים 15, 2005
- נילי רחל שרף גולד, והגעגועים סגורים בי, יהודה עמיחי: צמיחתו של משורר, הוצאת מנגד, 2019.[12]
- הלית ישורון, איך עשית את זה? – ראיונות 'חדרים', הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 2016, עמ' 109–118, ראיון עם יהודה עמיחי מדצמבר 1986.
- רועי כדורי, אני (כל כך) רוצה לבלבל את התנ"ך: יחסה של יצירת יהודה עמיחי אל המקרא לאור תאוריות אינטרטקסטואליות, מכללת הרצוג, 2017
- עידו בסוק, ספקות ואהבות: יהודה עמיחי, חיים, הוצאת שוקן, 2019.[13][14]
- אביבה קרינסקי, דרכי עיצוב ופענוח של אלמנטים סמליים ב"מרובע יא" ב"שירים 1948-1962", בתוך המוטיב והסמל להוראות מונחי יסוד בספרות בשילוב עם אמנויות נוספות, אור-עם, 1985, עמ' 39–48
- רות נצר. יהודה עמיחי - עשרת הדברות והאב. הליקון. גיליון 92. 2011
- רנטה אייכמאייר ואדית ריים/עורכות, בין מלחמה לאהבה המשורר יהודה עמיחי, הוצאת רימונים 2016.
- סדרה דיקובן אזרחי, שלושה פייטנים - פאול צלאן, דן פגיס, יהודה עמיחי, מוסד ביאליק, 2020.
- רחל עופר, ירושלים של זהב, ושל יהודה עמיחי. nrg יהדות, 2014.
- רחל עופר, שעשני אישה, כיפה, 2014.
- ניצה בן-דב, "נקמת הגולגולת בלא מעכשיו לא מכאן של יהודה עמיחי: רומן שתי המלחמות", בתוך חיי מלחמה: על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלית, שוקן, 2016, עמ' 142-113
- ניצה בן-דב, שלושה וארבעה מסלולי חיים: על הביוגרפיה ספקות ואהבות: יהודה עמיחי - חיים מאת עידו בסוק, בתוך: אל מקום שהלב מושך, הוצאת שוקן, 2022, עמ' 40-33
- יהודה עמיחי מתעמת עם קוהלת - על שירו הגדול 'אָדָם בְּחַיָּיו' - אל תוך השיר, באתר אל תוך השיר, 30 באוקטובר 2022
- מנחם פרי, כולנו נפלנו במלחמה: על "גשם בשדה קרב" של עמיחי, באתר מנחם פרי, 2 באוקטובר 2024 (התפרסם גם באתר "הארץ")
- 2000 The God of Small Things, Jonathan Wilson, The New York Times, December 10,
- John Felstiner "'Writing Zion" Paul Celan and Yehuda Amichai: An Exchange between Two Great Poets', The New Republic, June 5 2006
- The New Republic, December 31, 2008", "Only a man" 'Robert Alter
- Boaz Arpaly, "The' making of Israel’s National poet'" SHOFAR Winter 2010, Vol 28 NO 2 PP 213
- Nili Scharf Gold, Yehuda Amichai: The Making of Israel's National Poet, UPNE, 2008, ISBN 9781584657330
קישורים חיצוניים
עריכה- יהודה עמיחי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- יהודה עמיחי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יהודה עמיחי, באתר הפלמ"ח
- רות אלמוג, פתוח סגור פתוח, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2008
- ניצה בן-דב, "נקמת הגולגולת ב"לא מעכשיו לא מכאן" של יהודה עמיחי: רומן שתי המלחמות, בתוך חיי מלחמה: על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלית (שוקן, 2016), עמ' 111–139.
- בעז ערפלי, פתוח, פתוח!, באתר הארץ, 16 בינואר 2009
- Joshua Cohen; "The Poet Who Invented Himself," Forward.com 4 Sep 2008
- חנה סוקולוב-עמיחי, הכנות לנסיעה, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2012
- מילים לשירים של יהודה עמיחי, באתר "שירונט"
- חיים גורי על יהודה עמיחי, באתר "העברים", 21 בדצמבר 2012
- יהודה עמיחי באתר Poerty Foundation
- יהודה עמיחי באתר Poets.Org - Academy of American Poets
- Yehuda Amichai in Poets.Org -Academy of American Poets
- יהודה עמיחי, באתר סנונית
- עיונים בשירת יהודה עמיחי, באתר עמלנט
- על יהודה עמיחי, באתר כפר הנוער אלוני יצחק
- לירון ברדוגו, עמיחי: המוות היפה, באתר אימגו
- מבוא קולי באנגלית לשירת עמיחי
- יופיו של המהפכן השקט, באתר ynet, 22 בספטמבר 2000
- אריאנה מלמד, חתן פרס האהבה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2010
- אורי וייס, יהודה עמיחי: המשורר הציוני, באתר nrg
- נעמה לנסקי, "שיר מחאה", ישראל היום, מוסף "ישראל שישבת", 15.3.2012
- מנחם פרי, נוכח המתים: הפואטיקה החדשה של יהודה עמיחי הצעיר, 'הנאמן', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016 [באתר academia]
- Robert Alter, Yehuda Amichai: At Play in the Fields of Verse Jewish Review of Books, Vol 2 Nu 2 Summer 2011
- יהודה ויזן, אני שהייתי מלך - עשור למותו של עמיחי, באתר וואלה, 20 בספטמבר 2010
- רפי מן, "עמיחי הוא משורר מצוין, אבל מסוכן עד מאד", באתר הארץ, 22 באוקטובר 2010
- חנה סוקולוב-עמיחי, רות הקטנה היא אנה פרנק הפרטית שלי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2010
- חנה סוקולוב-עמיחי, "הקפיצה שבין העדיין והכבר לא", באתר הארץ, 5 באפריל 2012
- מרב יודילוביץ', ביום שבו נקבר מרטין בובר: עמיחי בעקבות עמיחי, באתר ynet, 2 ביולי 2012
- רוברט אלטר, Only a man ניו-רפאבליק 31 בדצמבר 2008 (https://newrepublic.com/article/63756/only-man) (באנגלית).
- יגאל סרנה, חי על המקף, מוסף ידיעות אחרונות, 19 במרץ 2012
- רוביק רוזנטל, יהודה עמיחי - האיש שדיבר שירה, באתר "הזירה הלשונית", 13 באפריל 2015
- עופרה עופר אורן, למה יהודה עמיחי העדיף להיות דשא, ואיך הוא לא קיבל את פרס נובל, באתר ynet, 6 בדצמבר 2015
- עופרה עופר אורן, על הספר "בין מלחמה לאהבה - המשורר יהודה עמיחי", בבלוג "סופרת ספרים", 1 בפברואר 2017
- ציפי שמילוביץ, "ברחה לאמריקה, והשאירה אותי עם שמי החדש ועם המלחמה", באתר "ידיעות אחרונות", 30 בינואר 2019
- עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "אבי בערב פסח", בבלוג "סופרת ספרים", 14 באפריל 2019
- סדרה דיקובן אזרחי, יהודה עמיחי: פייטן של היומיום, מכאן י"ד, מרץ 2014, עמ' 143–167
- חנה קרונפלד, המשורר כמתרגם בשירת עמיחי, אות 3, סתיו 2013
- אמי אפתה לי את כל העולם, מערכי שיעור, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- 20 שנה למותו של יהודה עמיחי | ריאיון עם סדרה דיקובן אזרחי | רפי וייכרט, שירים לזכרו של יהודה עמיחי: מקף; גלויה ליהודה, אחרי עשרים שנה | עידו בסוק, למה כתבתי את הביוגרפיה של יהודה עמיחי | צביקה שטרנפלד, שיר: על אי-זכייתו של עמיחי בנובל | באתר הארץ, ספטמבר 2020
- כתבות ומאמרים על יהודה עמיחי מתוך בלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
- יהודה עמיחי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אביבית משמרי, השיר תיירים,יהודה עמיחי וירושלים האחרת, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אפריל 2021
- דן לאור, התחלותיה של שירת יהודה עמיחי, באתר הארץ, 19 באפריל 2022
- זיוה שמיר, יהודה עמיחי, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
- יהודה עמיחי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- יהודה עמיחי, באתר שירונט
- יהודה עמיחי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- יהודה עמיחי, דף שער בספרייה הלאומית
- יהודה עמיחי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- יהודה עמיחי, בארכיון הבימה
מאה שנה להולדתו
- חביבה פדיה, גדולתו של עמיחי היא בכך שהוא רתם את הדימוי השירי כצורה להיות המייצג של פרויקט החילון, באתר הארץ, 10 ביוני 2024
- כרמית ספיר ויץ, במלאת 100 שנה להולדתו: מסע מרתק אל חייו של יהודה עמיחי, באתר מעריב אונליין, 3 במאי 2024
- "שלך, יהודה" בעריכת יונה-דביר שלם וערן שאשא עברון, באתר הספריה הלאומית. אנתולוגיה של יוצרים ויוצרות מהדור הצעיר שכתבו בהשראת וירצבורג (עיר מולדתו של יהודה עמיחי) ויצירתו - יצא לאור לרגל יום ההולדת המאה. וירצבורג, 2024.
- "על שולחני מונחת אבן" בעריכת בורקהרד הוזה, דניאל אוסטהוף ויונה-דביר שלם. אסופת מאמרים מאת אנשי ונשות מחקר, משפחת עמיחי, וידידים וידידות מוירצבורג לרגל יום ההולדת המאה. וירצבורג, 2024.
ראיונות:
- יהודה עמיחי - ראיון ותוכניות מחווה לזכרו, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
- מילים שמנסות לגעת, תוכניתה של רותי קרן ברשת א' על עמיחי, בהשתתפות דליה רביקוביץ, שמעון פרס, יהודית רביץ, יוסי שריד ואחרים. התוכנית הוקלטה בשנת 2000, חודשים ספורים לפני מות המשורר - שעה ראשונה, שעה שנייה
- ראיון נרחב עם חנה עמיחי, אלמנתו של יהודה עמיחי, בתוכניתה של ציפי גון-גרוס ספרים, רבותי, ספרים בגלי צה"ל, 2011
מכּתביו:
- שירים לנערה על שפת הים, עכשיו 03-04, אביב תשי״ט-1959, עמ' 23–21
- ארבעה מרובעים, דבר, 1 באפריל 1960
- שני שירים, דבר, 27 בנובמבר 1970
- במלאת 90 להולדתו: חמישה שירים גנוזים של יהודה עמיחי מתפרסמים לראשונה, באתר וואלה, 3 ביוני 2014
- פרופ' ניצה בן-דב מקריאה מפרי עטו של יהודה עמיחי, אדם חייו ארוכים מאד, באתר הערוץ האקדמי, צולם בבית ביאליק בתל אביב(הקישור אינו פעיל, 22.7.2019)
הערות שוליים
עריכה- ^ תומאס פרידמן, מביירות לירושלים, עמ' 397.
- ^ דליה קרפל, סיכום העשור: מאחורי הניסיון למכירת הגנזך של יהודה עמיחי לאוניברסיטת ייל, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
משה מוסק, הארכיון של יהודה עמיחי: אובדן, תסכול והחמצה גדולה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2012
חנה עמיחי, הצעת הרכישה הראשונה של ארכיון עמיחי הייתה לבית הספרים הלאומי, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012 - ^ גרשון שקד, "מוסף הארץ" 22.10.99
- ^ יהודה עמיחי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- ^ יהונתן גוטליב, כיכר על-שם יהודה עמיחי נחנכה בירושלים, באתר ערוץ 7, כ"ט בסיון תשפ"ב
- ^ פעמונים ורכבות, באתר ישראל היום
- ^ שירונט שיר ליל שבת, באתר שירונט
- ^ "שיר ליל שבת" באתר שירונט, באתר שירונט
- ^ שיר ליל שבת בלחן ארגוב בשירונט, באתר שירונט
- ^ מחווה ליוצרים שהופקו על ידי התיאטרון הקאמרי, תחקיר, עריכה וקטעי קישור רחל ואריה אהרוני, "מחווה ליהודה עמיחי 2007"
- ^ יותם ראובני, "בין מלחמה לאהבה": עמיחי שב אלינו מגרמניה, באתר הארץ, 7 באפריל 2017
- ^ ענת פינברג, תירגמתי את יערות ילדותי לטרשים ועצי שיטה, באתר הארץ, 30 באפריל 2019
דוד עמיחי, לעמיחי לא היה מה להסתיר, באתר הארץ, 21 במאי 2019 - ^ ניצה בן-דב, שירתו של עמיחי משחררת אותי מבתי הכלא הנפשיים שלי, באתר הארץ, 17 באפריל 2020
- ^ שיחה עם צאת הספר, משתתפים: עידו בסוק, ניצה בן-דב, יעל הדס. מאי 2020
הקודם: חיים גורי |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם ישורון קשת 1976 |
הבא: אורי צבי גרינברג |