פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

דוד ניימרק נולד לשלמה בעיירה שצ'ז'ץ שבגליציהפולנית: Szczerzec; כיום Щирець שבאוקראינה) בשנת תרכ"ו (1866). ניימרק היה ילד פלא, שהחל בגיל שנתיים וחצי בלימוד עברית ובגיל שש בלימודי תלמוד. בילדותו התחנך בחדר, ובבגרותו (1887) למד גם לימודים תיכוניים בעיר לבוב. בין השנים 18921896 התגורר בגרמניה, למד באוניברסיטת ברלין (התמקד בלימודי פילוסופיה) ונסמך לרבנות בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות בעיר.

בתקופת שהותו בלבוב החל ניימרק לפעול במסגרות לאומיות ושיתף פעולה עם שמריהו לוין, יוסף לוריא, ראובן בריינין, יהושע טהון, מרדכי אהרנפרייז ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי. בברלין, בשנת 1896 החל לכתוב בעיתון "השילוח" בהוצאת אחד העם, בו גם פורסמה עבודת הדוקטורט שכתב בנושא "תורת הבחירה בשיטותיהם של קאנט ושופנהאואר". בשנת 1897 השתתף כציר בקונגרס הציוני הראשון. באותהּ שנה החל לכהן כרב בראקוניטץ (רקוניץ, Rakovník) שליד פראג ובאפריל 1899 עמד בראש האספה הציונית הראשונה שהתקיימה בסביבת פראג. בשנת 1904 סיים את תפקידו וחזר לגרמניה לבקשתו של אחד העם, לצורך עריכת מדור היהדות באנציקלופדיה עברית "אוצר היהדות" שתוכננה בהוצאת "אחיאסף". לאחר שבוטלה הדפסת האנצקלופדיה, היגר ניימרק בשנת 1907 לארצות הברית.

בלי מציאות אלוה רוחני, אישי, יחיד ומיוחד בעולם, כל המציאות כולה היא חירשת ועיוורת, ואין בה שום מקום למוסריות.

דוד ניימרק[1]

בשנת 1908 שכר נשיא ההיברו יוניון קולג' בסינסינטי שבמדינת אוהיו, הרב קאופמן קוהלר (Kohler), את ניימרק למשרת פרופסור לפילוסופיה בהיברו יוניון קולג', משרה שבה כיהן משנה זו ועד פטירתו ב-1924. ניימרק נחשב בקרב הסטודנטים למרצה פופולרי בשל חכמתו ושנינותו. באמריקה זכה לכינוי "פאט" (Pat; קיצור של השם האירי הנפוץ "פטריק") בשל הזקן האדמדם שטיפח, שבגינו דמה לדמות הסטראוטיפית של אירי בתקופתו.[2]

בשנת 1912 יצא ספרו "תולדות העיקרים בישראל", וב-1921 פרסם את "תולדות הפילוסופיה בישראל". בתווך (1917) הוציא קובץ מאמרים על עניינים פילוסופיים, ספרותיים וזמניים בשם "מקרן זווית".

התנ"ך הוא פחות ספר דתי מספר שמספר על דבר הגלגל החוזר; זהו ספר סימבולים נדירים, המכיל בתוכו את כל האפשרויות של תנועת החיים.

דוד ניימרק[3]

ניימרק פרסם מאמרים בנושאי אקטואליה ופילוסופיה בעברית, בגרמנית ובאנגלית. הוא השתתף בקביעות במערכת "השלח" ("השילוח"; מהיווסדו) וכתב ב"לוח אחיאסף", "התורן" ו"הדור". בשנותיו בארצות הברית השתתף במרבית העיתונות העברית הנפוצה. בכתב העת של ראובן בריינין "ממזרח וממערב" כתב, לראשונה בשפה העברית, על אודות ניטשה. בנוסף, ערך את כתב העת Journal of Jewish Lore and Philosophy.

פרופ' ניימרק נפטר בסינסינטי בחורף 1924.

בתו, מרתה ניימרק (19041981), הייתה הראשונה שהעלתה את נושא סמיכת נשים לרבנות: בשנת 1921, בהיותהּ בת שבע-עשרה, הגישה מרתה – אז סטודנטית בהיברו יוניון קולג' – בקשה להיסמך לרבנות. בקשתהּ עוררה דיון בן שנתיים בשאלה אם על הקולג' להסמיך גם נשים לרבנות. במהלך הדיון הסכימו סגל ההיברו יוניון קולג' והוועידה המרכזית של רבני ארצות הברית (Central Conference of American Rabbis,‏ CCAR) כי 'אין סיבה מוצדקת למנוע מנשים את הזכות להיסמך לרבנות',[4] אולם מועצת המנהלים של ה-HUC, שחששה מהעמקת הקרע בין הזרם הרפורמי לזרמים המסורתיים יותר ביהדות, החליטה כי לא בשלה העת לצעד זה.

מכתביועריכה

  • דוד בן שלמה נימרק, תולדות העיקרים בישראל, אודסה: מוריה, תרע"ג-1912 – תרע"ט.
  • דוד ניימרק, מקרן זווית: קובץ מאמרים על עניינים פילוסופיים, ספרותיים וזמניים, ניו יורק: אסף, תרע"ז-1917.
  • דוד בן שלמה נימרק, תולדות הפילוסופיה בישראל: על פי סדר המחקרים, ניו יורק: א.י. שטיבל, תרפ"א-1921 – תרפ"ט-1929.
  • David Neumark, Geschichte der judischen Philosophie des Mittelalters, Berlin: G. Reimer, 1907-1910. (בגרמנית)
  • David Neumark, Jehuda Hallevi’s philosophy in its principles, Cincinnati: Hebrew Union College Press, 1908. (באנגלית)
  • David Neumark, Essays in Jewish philosophy, [New York]: Central Conference of American Rabbis, 1929. (באנגלית)

מאמריםעריכה

  • דוד ניימרק, "כוח הקולטורה של היהודים", לוח אחיאסף, ח (תר"ס), עמ' 155–172.

לקריאה נוספתעריכה

  • "David Neumark", in: John A. Garraty and Mark C. Carnes (Eds.), American National Biography, New York: Oxford University Press, 1999. (באנגלית)
  • "David Neumark", in: Meyer Waxman‏, History of Jewish Literature, Vol. 6 (1880–1935), Kessinger Publishing, 2003, pp. 927–933.

על הפולמוס בין ניימרק לברדיצ'בסקיעריכה

  • ציפורה כגן, 'מיכה יוסף ברדיצ'בסקי – דוד ניימארק: י"ח איגרות (1897–1899)', גנזי מיכה יוסף (ארכיון מ"י ברדיצ'בסקי – בן-גוריון), תל אביב: רשפים, תשמ"ט-1989, עמ' 52–75.
  • —, 'נתיבי מחקר בחליפת מכתבים בין מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לדוד ניימארק', טורא ב (אסופת מאמרי הגות ומחקר במחשבת ישראל), הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ב, עמ' 82–103.
  • —, 'מיכה יוסף ברדיצ'בסקי – דוד ניימארק: הפולמוס בשאלת "הכוחות ההיסטוריים" של היקום היהודי', בתוך: משה אידל, דבורה דימנט ושלום רוזנברג (עורכים), מנחה לשרה: מחקרים בפילוסופיה יהודית וקבלה, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ה-1995, עמ' 210–228.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך: ספר הציטטות היהודי הגדול, עמ' 56.
  2. ^ Jacob Rader Marcus, United States Jewry, 1776-1985: The Germanic Period, Wayne State University Press, 1993
  3. ^ מתוך: ספר הציטטות היהודי הגדול, עמ' 636.
  4. ^ במקור: "woman cannot justly be denied the privilege of ordination", מובא בערך 'Rabbis in The United States, באנציקלופדיית הנשים היהודיות (באנגלית)