דוד פוברסקי
הרב יהושע דוד פוברסקי (י' בשבט ה'תרס"ב, 18 בינואר 1902 – ו' באדר ה'תשנ"ט, 21 בפברואר 1999) היה ראש ישיבת פוניבז' במשך למעלה מחמישים שנה.
לידה | 1902 |
---|---|
פטירה | 1999 (בגיל 97 בערך) |
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבת מיר (בלארוס) |
תקופת הפעילות | ?–1999 |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
צאצאים | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בעיר ליובאן שברוסיה להוריו הרב שלום ופייגא לאה קוסטנוביץ. בבחרותו למד בישיבת סלוצק הסמוכה אצל הרב איסר זלמן מלצר. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הבריח את הגבול כדי להגיע לפולטבה, שם שהתה ישיבת מיר. הוא השתמש לצורך כך בדרכון של אדם ששמו יהושע פוברסקי, ומאז החליף את שמו ליהושע דוד פוברסקי, שם אשר הונצח בספרו ישועת דוד. במשך תקופה קצרה מאוד למד בישיבת סלבודקה אשר שהתה אף היא באותה עת בפולטבה. משם המשיך לישיבת מיר ולמד אצל המשגיח הרב ירוחם ליבוביץ, שהשפיע עליו רבות. למד גם בישיבת פוניבז' בליטא, אצל הרב יוסף שלמה כהנמן ובישיבת קלם אצל בנו של הסבא מקלם אליה הלך כשסבר שרבו הרב ירוחם ליבוביץ שוהה בישיבה. גם בהמשך נחשב לחניך אסכולת קלם. לאחר מכן חזר לישיבת מיר, שם למד עד נישואיו בשנת תר"ץ - 1930[1].
נישא לצפורה, בתו של הרב דב קרייזר, מראשי ישיבת קלצק[2]. הרב אריה לייב מאלין היה גיסו[3]. לאחר חתונתו הצטרף לכולל של הרב אלחנן וסרמן בברנוביץ' ולעיתים הגיד שיעורים בישיבתו של הרב וסרמן. באותה עת הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו ישועת דוד.
בשנת ה'תרצ"ח, 1938, הוזמן על ידי הרב דוד מינצברג, המנהל הרוחני של ישיבת חכמי לובלין, ללמד בישיבה. הוא ביקר בישיבה במשך שמונה ימים והעביר שיעורים. טרם שהחליט אם לקבל את המשרה פרצה מלחמת העולם השנייה[4].
בשנת תש"א עלה לארץ ישראל עם משפחתו. זמן קצר לאחר מכן התמנה לר"מ ראשי בישיבת אחי תמימים של חסידות חב"ד בתל אביב[5]. באלול תש"ד נענה להזמנת הרב כהנמן לכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז',[6] לצד הרב שמואל רוזובסקי. יחד עמו הביא כמה תלמידים, בהם הרב מרדכי שלמה ברמן שלימים התמנה אף הוא לאחד מראשי הישיבה.
בימי חייו מיעט לעסוק בעניינים ציבורים וכמעט לא השתתף באירועים פוליטיים.
חיבר את סדרת הספרים "ישועת דוד" על התלמוד, ולאחר פטירתו יצאה סדרת ספרים של שיעוריו שמסר בישיבה.
על שמו רחוב בשכונת רמת אהרן בבני ברק, ובשכונת שערי חסד בירושלים.
משפחתו
עריכה- בנו הבכור הרב ברוך דב, ראש ישיבת פוניבז' וחבר מועצת גדולי התורה.
- בנו ד"ר חיים (נפטר בה'תשפ"ב, 2022)[7], חוקר משפט עברי (חתנו של הרב פסח קוקיס, שהיה רבה של בת ים)
- בנו הרב שלום, היה ר"מ בישיבת קול תורה בירושלים
- בתו מרים, אלמנת ברוך פינס (נפטר בה'תש"ע, 2009)[8], בנו של הרב שמחה פינס, מראשי ישיבת היכל התלמוד.
ספריו
עריכה- ישועת דוד - חמישה כרכים, ארבעה על פי סדר חלקי השולחן ערוך וחלק חמישי על עניינים שונים.
- שיעורי ר' דוד - שיעוריו על התלמוד שהעביר בישיבה. נערך ויצא לאור על ידי תלמידו הרב יעקב מרגלית[9].
- ישמרו דעת - שיעורים בענייני מוסר
- מוסר ודעת - יצא לאור על ידי תלמידו הרב יעקב מרגלית
- משכיל לדוד - מאמרי מוסר על פי פרשיות התורה, יצא לאור על ידי תלמידיו.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "זכרונות הרב" מאת ל. יונגרמן; מתוך כתבה על רב מיכל פיינשטיין באתר רווח לנשמה.
- ^ רוחמה שיין, הכול לאדון הכל.
- ^ כתבה על פטירתו מאת שלום מנשה גוטליב.
- ^ גאוני פולין האחרונים, אהרן סורסקי, תשמ"ג, עמ' רמ-רמה
- ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק לד
- ^ ראו: תלמידי ישיבות פליטים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 108
- ^ חנני ברייטקופף ושימי שפר, בנו של ראש הישיבה: רבי חיים פוברסקי זצ"ל, באתר כיכר השבת, 22 בפברואר 2022.
- ^ Tog חדשות ותוכן יהודי - ברוך דיין האמת: הגאון רבי ברוך פינס זצ"ל, באתר www.tog.org.il
- ^ הכרכים באתר היברובוקס: בבא בתרא, בבא בתרא - חלק א, בבא בתרא - חלק ב, בבא מציעא - חלק א, בבא מציעא - חלק ב, בבא מציעא - חלק ג, בבא מציעא - חלק ד