היכל התלמוד

המוסד התורני הראשון בתל-אביב הקטנה
(הופנה מהדף ישיבת היכל התלמוד)

היכל התלמוד היא ישיבה שהוקמה בתל אביב בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, והייתה המוסד התורני הראשון בתל אביב הקטנה[1]. כיום פועל במקום כולל אברכים.

היכל התלמוד
כולל אברכים
תקופת הפעילות 1930–הווה (כ־94 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°03′41″N 34°46′09″E / 32.061444444444°N 34.769138888889°E / 32.061444444444; 34.769138888889
(למפת תל אביב רגילה)
 
היכל התלמוד
היכל התלמוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

באמצע שנות ה-20 עלה לארץ ישראל "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל עם קבוצה מתלמידיו והקים בחברון שלוחה של ישיבת סלבודקה. הוא הספיק לשהות בארץ כשנתיים עד שנפטר. בשל מצבו הבריאותי הוא שהה מספר פעמים בחוף הים בתל אביב. כשראה כי בעיר החדשה והמתפתחת אין מוסד תורני הוא עודד את בנו הרב אברהם שמואל פינקל וקבוצה ממקורביו, בהם הרב ישראל זיסל דבורץ, לייסד בה ישיבה. בכך ביקש להשפיע על מצבו הרוחני והתורני של היישוב החדש במרכז הארץ.

בכ"ט בשבט תרפ"ז (1927) נפטר הסבא מסלבודקה, בלי שזכה לראות את חזונו יוצא לפועל. אולם בניו הרב אברהם שמואל פינקל והרב אליעזר יהודה פינקל, יחד עם הרב משה מרדכי אפשטיין וקבוצת תלמידיו של הסבא מסלבודקה, החליטו לפעול להגשמת רעיון הקמת הישיבה בתל אביב. הם נעזרו בעסקניה הדתיים של תל אביב הקטנה, וכמו כן קיבלו המלצות מגדולי הרבנים בארץ ישראל, ובהם הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב איסר זלמן מלצר, שקראו לציבור להירתם ולתרום להקמת הישיבה.

בחשוון תרצ"א (1930) נוסדה הישיבה החדשה - "היכל התלמוד". בשנתיים הראשונות פעלה הישיבה בתוך בית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי. בשנת תרצ"ג (1933) הונחה אבן הפינה לישיבה ברחוב יהודה הלוי 13 בתל אביב[2], במעמד הרב הראשי של תל אביב שלמה הכהן אהרונסון וראש העיר מאיר דיזנגוף, וכעבור שנה נחנך הבניין. לימים נקרא הרחוב שבו שוכנת הישיבה על שמה - רחוב היכל התלמוד.

בראשות הישיבה עמדו הרב יוסף פרבר והרב חיים זאב פינקל. נשיא הכבוד היה הרב אליעזר יהודה פינקל. לימים עמד בראשות הישיבה הרב טוביה ליסיצין.

בשונה מישיבות אחרות, נועדה ישיבת "היכל התלמוד" מלכתחילה עבור אברכים נשואים, כדי להכשירם לתפקידי רבנות במושבות וביישובים החדשים שבמרכז הארץ. עשרות בוגרים של ישיבת חברון עברו ללמוד בישיבה ולאחר מספר שנות לימודים מונו לרבני ערים, מושבות, שכונות ועוד.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הוקמה במתחם "היכל התלמוד" מסגרת מיוחדת לפליטים שהגיעו מאירופה בשם "ישיבת פליטת סופרים". אחד מאנשי הצוות היה שלמה לורינץ. בשנת תש"א הוקמה במקום ישיבה קטנה, "אור התלמוד", שהייתה מסונפת ל"היכל התלמוד". בין רבניה: הרב חיים אריה ברנשטיין, מחבר הספר "הליכות חיים". בין תלמידיה: הרב ברוך דב פוברסקי. בשנות ה-80 הקימה הנהלת "היכל התלמוד", בראשות הרב טוביה ליסיצין, ישיבה קטנה בבני ברק בשם "אור התלמוד", בראשה עמד הרב חיים אלעזר צוובנר, חתנו של הרב ליסיצין. לאחר פטירת הרב ליסיצין היא נקראה על שמו "היכל טוביה".

עם התפתחות בני ברק הסמוכה והידלדלות האוכלוסייה החרדית בתל אביב ירדה קרנה של "היכל התלמוד" והיא הפכה לכולל אברכים. בראש הכולל עמד הרב טוביה ליסיצין ולאחריו בנו הרב דוד ליסיצין.

 
יד זיכרון בהיכל התלמוד ת"א

מבוגרי הישיבה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • לדמותו של היכל התלמוד, קובץ מוקדש ליובל העשרים וחמש, הוצאת מזכירות היכל התלמוד, תל אביב, תשט"ז
  • הרב דב כץ, דברי הגות וראות ב, ירושלים תשמ"א, עמ' 202

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כשנה קודם הקמתה הקים הרב הלל ויטקינד סניף של ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בתל אביב, אולם בתקופתה הראשונה היא לא פעלה באופן מסודר וממוסד ורק בשנים שלאחר מכן התפתחה ונעשתה אחד ממוסדות התורה המרכזיים של תל אביב.
  2. ^ בנין בשביל "היכל התלמוד", דבר, 12 ביולי 1933