דוד פסיג
דוד פַּסיג (בן הרוש במקור) (נולד ב-7 ביולי 1957[1]) הוא חוקר עתידים המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. פסיג הוא פרופסור מן המניין, ראש המגמה לתואר שני לטכנולוגיות תקשורת המידע בחינוך וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר-אילן.
 | |
| לידה |
7 ביולי 1957 (בן 66) מקנס, מרוקו  |
|---|---|
| ענף מדעי | חקר עתידים |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מינסוטה  |
| מוסדות | אוניברסיטת בר-אילן |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פסיג נולד בעיר מקנס שבמרוקו כדוד בן הרוש. בגיל רך עבר עם משפחתו לצרפת, ובגיל 11 עלה לישראל. למד בישיבה תיכונית בני עקיבא בנתניה, ולאחר מכן בישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות. בוגר אוניברסיטת מינסוטה שבארצות הברית בשנת 1993 שם סיים את לימודי הדוקטורט שלו בחקר העתיד.
פסיג מכהן בסגל הפקולטה לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן מאז 1993. משמש בה כפרופסור מן המניין, כראש המגמה לתואר שני לטכנולוגיות תקשורת המידע בחינוך וכראש המעבדה למציאות מדומה. במסגרת זו הוא טוען כי טכנולוגיות תלת-ממד מסוגלות להעצים מיומנויות קוגניטיביות, גם אצל אנשים שכישורים אלו נמוכים אצלם, כגון בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית[2]. פסיג מפתח שיטות מחקר לחקר העתיד[3] ופיתח סולם של מיומנויות קוגניטיביות עתידיות שלדבריו תדרשנה בעתיד מכל אדם כדי שיוכל לשרוד בסביבות חברתיות ועסקיות מורכבות.
בין השנים 2002–2006 שימש כיועץ נציב הדורות הבאים בכנסת. שימש כיו"ר ועדת המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך. פסיג משמש כיועץ לארגונים ומרצה בנושאי עיתוד תהליכי קבלת החלטות בעניינים חברתיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח[3]. ייעץ גם לבנק הפועלים, חיל האוויר משרד החינוך ועוד. הוא מייסד-שותף של חברת Thinkz.ai המפתחת פלטפורמה ואפליקציות ל-Social IoT/
ספריו עריכה
- צופן העתיד: מבחן העתיד של ישראל, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2008
- 2048, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2010
- 2050: IKI BIN ELLI, kotonkitap, 2011 (בטורקית)
- פור קוגניטו, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2013
- המפלה החמישית, ידיעות ספרים, 2021
חיים אישיים עריכה
פסיג הוא גרוש ואב לארבעה. מתגורר בתל אביב ומנהל אורח חיים דתי[4].
קישורים חיצוניים עריכה
- האתר של פסיג
- האתר של ספריו
- ד"ר דוד פסיג: ה-low tech יהפוך להייטק, באתר הידען
- שאלת מחקר, אנציקלופדיית ynet
- יעקב בן שאול, צופן העתיד, באתר אימגו, 31 באוגוסט 2008
- אלי אשד, העתיד הרחוק כבר כאן: על "צופן העתיד", באתר "רשימות"
- שלומית קימרון, העתיד לפי דוד פסיג: סין תתרסק, ישראל תהפוך תוך עשור למעצמה כלכלית ופוליטית, באתר TheMarker, 18 במאי 2010
- רנן נצר, פרופ' פסיג: "מלחמה עולמית ב-2020 ואחריה מיתון ארוך", באתר גלובס, 24 ביוני 2012
- שני פרידן-גפן, "המהפכה הבאה של המין האנושי כבר כאן, וזו לא קטסטרופה", באתר גלובס, 13 באוקטובר 2017
- יאיר קראוס, ההיסטוריה של המחר: פרופ' דוד פסיג משרטט את עתיד הציונות הדתית, בעיתון מקור ראשון, 24 במאי 2018
- עמרי זרחוביץ', העתידן דוד פסיג: האליטות בישראל לא מאמינות בחקר העתיד, באתר גלובס, 28 במאי 2018
- דויד פרץ, אז מה יהיה לנו? החזון האופטימי של "העתידן הלאומי" פרופ' דוד פסיג, באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2023
- אריאל ויטמן, העתידן פרופ' דוד פסיג בטוח: זה מה שיביא למפולת של חמאס, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2023
דוד פסיג (1957-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ מתוך עמוד הפייסבוק של דוד פסיג
- ^ שאלת מחקר, אנציקלופדיית ynet
- ^ 1 2 דוד פסיג, 2048, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2010, גב הספר
- ^ אמיר בן-דוד, פרופ׳ דוד פסיג: "התסריט הגרוע ביותר מדבר על 300 מיליון בני אדם שימותו", באתר זמן ישראל, 10 במרץ 2020