דוד צלביץ (1892, חורושץ, פולין6 באוקטובר 1970, כפר גלעדי) היה חבר בארגון השומר ובארגון המגן, ממייסדי ארגון הרועה ושותף במחתרת ניל"י.

שלושה מאנשי ארגון הרועה. דוד צלביץ (למעלה משמאל), שפס'ל ארליך (למעלה מימין) וגרשון פליישר (בחזית)

ביוגרפיה עריכה

דוד נולד ב-1892 בעיירה חורושץ שבפולין לשמואל ונחמה צלביץ'. היה הבן השישי משבעה אחים ואחיות[1]. האב היה בעל מאפייה (אותה קיבל בירושה). לאחר שנאלץ לסגור את המאפייה עבר עם משפחתו לעיירה קנישין שם עבד כאופה שכיר. ב-1901 עברה המשפחה לביאליסטוק. דוד למד בחדר וכן בבית ספר יסודי ותיכון. ב-14 ביוני 1906 היה נוכח בפוגרום שפרץ בעיר נגד יהודי העיר ובו ונרצחו מעל 100 יהודים וביניהם גם אביו שמואל. אירוע זה הביא אותו להחלטה לעלות ארצה. דוד עלה ב-1907, במסגרת העלייה השנייה, והחל לעבוד במושבות השומרון.

ב-1910 צורף לארגון השומר ונשלח לשמירה במושבות יהודה והגליל.

ב-1913 היה דוד שותף ליסוד ארגון הרועה שדגל בכיבוש עבודת רעיית הצאן (יחד עם גרשון פליישר ואריה אברמזון). שלושת המייסדים נדדו, במשך שנה, יחד עם רועים בדואים ועדריהם כדי להכיר את העבודה. לאחר התמחותם זו שאפו להחזיק ולגדל עדר משלהם אולם בגלל מחסור במזומנים השכירו את שירותיהם לבעלי עדרים יהודיים. פעילות הארגון נפסקה ב-1915 מאחר שהטורקים גייסו לצבא רבים מחברי הארגון.

דוד הצליח לחמוק מהגיוס ונענה לקריאתו של יוסף לישנסקי להצטרף לארגון המגן[2]. החל לשמור, מטעם "המגן" במושבות יהודה (מזכרת בתיה וגדרה).

לישנסקי הפגיש את דוד עם אבשלום פיינברג וזה שכנעו להצטרף למחתרת ניל"י. לשם כך עבר לזכרון יעקב ותחת מסווה של שומר המושבה פעל עבור הרשת. ב-1917, עם נפילת הרשת, נאסר על ידי הטורקים אך שוחרר לאחר זמן מה וגורש לדמשק שם שהה עד סיום מלחמת העולם הראשונה.

עם חזרתו ארצה היה פעיל בארגון ההגנה והתיישב בבנימינה.

דוד נישא לרחל אברמוביץ שהייתה גם היא מחברות "השומר". לזוג נולדו 2 בנים ובת (שחר, פנחס ותמרה) נפטר ב-1970 והובא לקבורה בחלקת השומר שבבית הקברות כפר גלעדי[3]. אשתו, רחל, נפטרה ב-1973 ונקברה אף היא בכפר גלעדי.

לקריאה נוספת עריכה

  • יהודה עציון, בזעתם ודמם: בני משפחות בלינקוב וצ'יזניק בבניין הארץ והגנתה, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, עמודים 558–559.
  • יצחק בנארי, זכרונות דוד צלביץ חבר "השומר", הוצאת וידנפלד, ניקולסון ירושלים
  • יצחק בן-צבי (עורך עם אחרים), ספר השומר, הוצאת דביר, תשי"ז 1957, עמודים 119–121
  • נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - כרך ו', הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך תל אביב וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, 1974, עמודים 175–183 (סיפורו של האח דב צלביץ')

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שאר האחים היו אברהם (1883), אתל (1884), הלל (1885), יצחק (1889), מאיר (1890) ודב (1895)
  2. ^ לישנסקי הקים את ארגון "המגן" לאחר שארגון "השומר" סירב לקבלו לארגון
  3. ^ מאחר שמעברו מ"השומר" ל"המגן" נחשב בזמנו לבגידה הייתה התלבטות אם יקבר בחלקת השומר. בסוף הוכרע שכן