בית הקברות כפר גלעדי - תל חי
בית הקברות כפר גלעדי - תל חי שוכן בסמוך לקיבוץ כפר גלעדי ובקרבת אתר תל חי שבאצבע הגליל. זהו בית קברות היסטורי שבו טמונים רבים מראשוני ההתיישבות וההגנה בארץ ישראל. הוא מוכר במיוחד בשל פסל האריה השואג וחלקת חברי השומר, הממוקמים בתוכו.
 | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| תאריך הקמה |
1920  |
| קואורדינטות | 33°14′19″N 35°34′35″E / 33.238672541342°N 35.576297188899°E |
 | |
  | |
מסלול שביל ישראל עובר בסמוך לבית הקברות ומאז שנת 2021 הוא מתחיל שם.
היסטוריה
עריכהבית הקברות נוסד בשנת 1920, ארבע שנים לאחר שנוסדו היישובים כפר גלעדי ותל חי, עת נקברו בו שני חברי תל חי שנפלו - שניאור שפושניק ואהרן שר. ישראל גלעדי היה האיש שהציע למקם את בית הקברות באתר זה. ב-1924 נקברה הנפטרת האזרחית הראשונה בבית הקברות. בי"א באדר ב' תרפ"ד (1924) הועברו לבית הקברות עצמותיהם של טרומפלדור וחבריו[1]. בסוף שנות ה-20 הוחלט על העברת עצמות אנשי השומר מכל רחבי ארץ ישראל אל בית הקברות והתהליך היה בעיצומו בשעת העלייה לתל חי בשנת 1929[2], שהייתה העלייה ההמונית הראשונה והשתתפו בה כ-1300 בני אדם[3]. באותה שנה היו העבודות על פסל הארי השואג בעיצומן, ובמסגרתן גם הוחלט על הקמת גדר ושער לבית הקברות וכן ייעור הגבעה שסביב בית הקברות[4].
חלקות בית הקברות
עריכהחלקות חברי הקיבוץ ממוקמות בחלקיו המערבי והדרום מערבי של מתחם בית הקברות. המתחם כולו מוקף בשורות עצים משלושה עברים, למעט מזרח.
חלקת חברי השומר
עריכה
חלקת קברי חברי ארגון השומר היא החלקה הגדולה ביותר באתר ומהווה פנתאון של חברי הארגון. היא נוסדה ביוזמתם של נחום הורביץ ויוסף נחמני. ראשונים נקברו במקום בתחילת שנות ה-30 ששה מאנשי השומר שהיו קבורים לפני כן באתרים שונים בגליל. החלקה הוקמה באופן רשמי בשנת 1950. כיום קבורים בה 118 אנשי השומר, גברים ונשים.[7] בפינת החלקה מרוכזות לוחיות זיכרון לכחמישים חברי השומר שנקברו באתרים אחרים בארץ, כל אחד ואחת בציון מועד פטירתם ומקום קבורתם.
החלקה משתרעת על גבי שטח מלבני, שבמרכזו חלקת דשא המתמשכת מדרום לצפון ומוקפת במדרכות מרוצפות. הקברים והמצבות - העשויות בתבנית עיצובית אחידה - מוצבים על גבי שלוש מדרגות מכל אחד משני צידיה של המדשאה. בקצה הדרומי של המדשאה ניצב כותל ועליו הכתובת "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום - השומר". מדרגות המעפילות מפינת החלקה מובילות את פסל האריה השואג.
מתכנן החלקה היה האדריכל אוריאל שילר, שתכנן גם את מבנה מוזיאון בית השומר בכפר גלעדי. היא הוקמה במימון משותף של משפחות חברי השומר, משרד הביטחון, הוועד הפועל של ההסתדרות, המועצה האזורית הגליל העליון, הסוכנות היהודית וכפר גלעדי.
בחלקה מתקיים בחול המועד סוכות טקס אזכרה שנתי לחברי ארגון השומר.
פסל האריה השואג
עריכה
ערך מורחב – האריה השואג
בפאה המזרחית של בית הקברות ניצב פסל האריה השואג, הניצב כמצבה על קבר האחים של שמונת חללי תל חי, מהם שישה שנפלו בקרב תל-חי ב-1920. השמונה נקברו במקור במקומות אחרים (השישה - בתוך כפר גלעדי) והועברו לקבורה באתר זה בשנת 1924. הפסל, מעשה ידי הפסל אברהם מלניקוב, הוצב במקום בשנת 1934. הוא משקיף מזרחה אל נוף עמק החולה ורמת הגולן. מול הפסל משתרעת רחבת טקסים גדולה שבה נערכים טקסי זיכרון המוניים ביום תל-חי ובמועדים אחרים.
בסמוך לפסל ניצבת מצבתם של אברהם מלניקוב ואשתו שרלוטה, שביקשו להיקבר במקום זה.
חלקת חברי תל חי
עריכהחלקת חברי תל-חי היא שורת קברים הממוקמת מדרום לפסל האריה השואג ובצמוד לו. המצבות בה עשויות בתבנית אחידה. מעל החלקה מתנוססת כתובת באבן: "חברי תל-חי ומגיניה".
החלקה הצבאית
עריכהחלקה צבאית ממוקמת מצפון לפסל האריה השואג ובצמוד לו. נקברו בה 28 חללי צה"ל[8], חברי כפר גלעדי וכן חיילים נוספים שנפלו במלחמת העצמאות.
אנדרטת אסון חיילי גדוד 9255
עריכה
- ערך מורחב – אסון כפר גלעדי
ב-6 באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, נערכו לפעולה בחניון הצמוד לבית הקברות חיילי מילואים מגדוד 9255 של חטיבה 226. רקטת קטיושה שנורתה מלבנון על ידי ארגון החזבאללה נחתה והתפוצצה בקרבם, ועקב כך נהרגו 12 מהם ו-17 נפצעו. המאורע נחרת בזיכרון הלאומי כאחת מהטרגדיות הגדולות ביותר של המלחמה.
לזכר החללים הוקמה אנדרטת זיכרון ליד שער הכניסה לבית הקברות. היא כוללת לוחות זיכרון המתארים את נסיבות האסון ומונים את שמות החללים בו, ולפניהם מונח שריד של רקטת קטיושה.
-
חלקת חברי תל-חי -
החלקה הצבאית
קישורים חיצוניים
עריכה
- זוהר מונסונגו, “השביל הזה מתחיל כאן” - בית העלמין כפר-גלעדי תל-חי, באתר כפר גלעדי
- אפי נחמיאס, בית הקברות של "אנשי השומר" בכפר גלעדי, באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ מארץ ישראל, ביום י"א אדר ב', העולם, 11 באפריל 1924
- ^ האזכרה על קברות גבורי תל חי, דבר, 24 במרץ 1929
- ^ עליה לתל חי, הארץ, 7 באפריל 1929
- ^ המצבה על קבר טרומפלדור, דבר, 30 ביולי 1929
- ^ בית הקברות משוקם אף הוא, למרחב, 4 במרץ 1955
- ^ תצוגה מתמדת להנצחת גבורי תל־חי, הַבֹּקֶר, 15 במרץ 1965
- ^ שתי חברות נוספות של ארגון השומר ביקשו להיקבר בחלקות אחרות בבית הקברות.
- ^ הנתון מעודכן לראשית שנת 2023.