פתיחת התפריט הראשי

דוד קניאל (12 בדצמבר 190411 במאי 1986) היה מורה ואיש חינוך. כיהן כראש המועצה המקומית של עפולה.

דוד קניאל
דוד קניאל (ליד המיקרופון) ודוד בן-גוריון (משמאל) בטקס הנחת אבן הפינה לעפולה עילית
דוד קניאל (ליד המיקרופון) ודוד בן-גוריון (משמאל) בטקס הנחת אבן הפינה לעפולה עילית
לידה 12 בדצמבר 1904
קובנה בליטא
פטירה 11 במאי 1986 (בגיל 81)
השכלה השכלה משפטית ופדגוגית
מפלגה מפא"י
ראש המועצה המקומית עפולה
19501959
(כ־9 שנים)
מורה, מנהל בתי ספר

ביוגרפיהעריכה

דוד קניאל נולד בעיר קובנה בליטא בשנת 1904. רכש השכלה משפטית ופדגוגית. היה פעיל בתנועת גורדוניה ושימש כמנהל בגימנסיה העברית בקובנה.

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל. בתחילה התגורר בחיפה, בבית דודו הרב יהושע קניאל, שהיה הרב הראשי של חיפה. לאחר מכן ניהל במשך מספר שנים את בית הספר בתל עדשים[1]. בשנת 1947 עבר לעפולה ושימש מורה בבית הספר לילדי עובדים, שהיה בית ספר יסודי מבתי הספר של זרם העובדים (כיום - בית ספר יזרעאל).

יחד עם פעילותו החינוכית היה קניאל פעיל במפא"י ובשנת 1950 נבחר כנציג המפלגה לכהונת ראש המועצה המקומית של עפולה[2]. היה זה בתקופת העלייה ההמונית שלאחר הקמת מדינת ישראל ותקופת הצנע. מאוכלוסייה של כ-2,500 תושבים שגרו בעיירה בעת הקמת המדינה, צמח מספר תושביה במשך המחצית הראשונה של שנות החמישים לכ-10,000. העולים שוכנו בשלוש מעברות, האחת במרכז העיר, השנייה בכביש המוליך לבית חולים העמק והשלישית ליד מרחביה. העולים התגוררו בפחונים וצריפונים, במגורים צפופים ובתנאים קשים והתפרנסו מעבודות דחק. דוד קניאל ראה כיעד מרכזי לפתור את בעיות הדיור והתעסוקה של העולים. בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים שיועדו למשקי עזר ועל כל מגרש הוקם בית מגורים חד משפחתי או דו-משפחתי. בשכונה זאת התיישבו רבים מעולי תימן. במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמה בשנת 1951 שכונת עפולה עלית, שהיא שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון-מערב לכביש עפולה-טבריה. ממולה הוקמה בשנת 1953, מצפון מזרח לכביש עפולה–טבריה, שכונת גבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שעל שמו נקראה. רוב בתי השכונה הם בנייני קומות מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה המאוחרים יותר ובעיקר העלייה ממרוקו. כמורה במקצועו יזם קניאל הרחבת רשת החינוך היסודי, התיכוני והמקצועי. כמו כן פעל לפתיחת סניפי בנקים בעיר ומוסדות אחרים לשירות התושבים.

ביום העצמאות תשט"ו הוחלט כי במקום מצעד צה"ל המסורתי, שנהוג היה לעורכו באחת הערים הגדולות, ייערכו שלושה מצעדים נפרדים בשלוש ערים. קניאל הצליח לשכנע את מערכת הביטחון לערוך את אחד משלושתם בעפולה. כך נערכו ב-17 באפריל 1955 מצעדים בתל אביב, בבאר שבע ובעפולה.

בנושא התעסוקה השקיע קניאל מאמצים רבים להקמת מפעלי תעשייה בעפולה. הוא הקים אזורי תעשייה בעיר והצליח להביא להקמתו של מפעל הסוכר בעפולה. בסוף שנת 1953 הוחל בבנייתו ובחודש במאי 1956 החל בו ייצור הסוכר. המפעל שימש במשך שנים רבות מקור תעסוקה מרכזי לעובדים בעיר.

קניאל נבחר לתקופת כהונה שנייה בשנת 1955[3] וכיהן כראש המועצה המקומית על לשנת 1959. לקראת סוף התקופה הוחל בחיסול שלוש המעברות בעיר והעברת תושביהן לשיכוני קבע.

דוד קניאל נפטר בשנת 1986, והותיר אחריו ארבעה ילדים.[דרוש מקור]

על שמו נקרא רחוב בשכונה המערבית היוקרתית של עפולה.

לקריאה נוספתעריכה

  • שבתאי גל-און, עפולה לגבורות – 80 שנה לעיר יזרעאל, בהוצאת עיריית עפולה, 2005.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בכפר, תל עדשים, דבר, 2 באוגוסט 1944
  2. ^ לחידוש כוחה של מועצת עפולה, דבר, 12 בנובמבר 1950
  3. ^ ד. קניאל ראש מועצת עפולה, דבר, 9 בספטמבר 1955
ראשי מועצת ועיריית עפולה  
כמועצה מקומית שניאור זלמן הוז יעקב קינמון פייבוש טבצ'ניק מאיר שפירא אפרים מזרחי דב ברכאן בנימין שיינבוים יוסף ברזילאי דוד קניאל יואש דובנוב
1926 - 1928 1928 - 1930 1930 - 1931, 1933 - 1939 1931 - 1932, 1939 - 1940 1932 - 1933 1940 - 1942 1942 - 1945 1945 - 1950 1950 - 1959 1959 - 1969
כעיר שמשון שחורי עובדיה עלי צדוק נאווי יצחק מירון אברהם אלקבץ
1969 - 1979 1979 - 1991 1991 - 1998 1998 - 2005, 2013 - 2018 2005 - 2013, 2018 - מכהן