דוד שור
דוד שוֹר (Schorr; ברוסית: Давид Соломонович Шор, דוד סולומונוביץ שוֹר; 15 בינואר 1867 – 1 ביוני 1942) היה פסנתרן, מלחין ומחנך מוזיקלי ברוסיה ובארץ ישראל.
 | |
| לידה |
1867 סימפרופול, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 1942 (בגיל 75 בערך) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| מוקד פעילות |
פלשתינה (א"י), האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| תקופת הפעילות |
מ-1889 |
| מקום לימודים |
הקונסרבטוריון של מוסקבה |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
  | |
קורות חיים
עריכהשור נולד בסימפרופול שבחצי האי קרים, בדרום האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), לדינה ולשלמה, מורה ופעיל ציבור. בגיל עשר החל את לימודיו בקונסרבטוריון בסנקט פטרבורג ואחר כך בקונסרבטוריון במוסקבה. הואיל ובאותה תקופה קבלת משרה אקדמית במורה למוזיקה ברוסיה דרשה המרת דת לנצרות, נתקל בקשיים במציאת עבודה.
בשנת 1892 יסד את "השלישייה המוסקבאית", שבה ניגן לצד קריין (כנור) וארליך (צ'לו). שלישייה פעלה במשך 25 שנים וזכתה להצלחה רבה ברוסיה ומחוצה לה. אלכסנדר גולדנווייזר החליף את שור בשנת 1907.
בשנת 1912 יסד מכון לחינוך מוזיקלי על שם בטהובן במוסקבה, שפעל עד למהפכה הקומוניסטית. הוא היה פעיל ב"חברת מפיצי השכלה" היהודית ברוסיה וארגן במסגרתה קונצרטים.
בשנת 1907 ביקר לראשונה בארץ ישראל וערך קונצרט בירושלים ולאחר חזרתו יסד ברוסיה ועד לתמיכה בחינוך מוזיקלי בארץ. לאחר מהפכת אוקטובר (1917) בוטלו הגבלות אשר מנעו מיהודים לכהן במשרות הוראה בכירות, ושור מונה לפרופסור בקונסרבטוריון הממשלתי.
בשנת 1925 ביקר בשנית בארץ, ובשנת 1927 עלה ארצה. בשנת 1927 ייסד וניהל את "המוסד להפצת המוזיקה בעם", שבמסגרתו הועברו קורסים למדריכי המקהלות.
בין השנים 1929–1935 לימד והרצה במסגרת האוניברסיטה העברית ברחבי הארץ. לאחר עלייתו ארצה נבחר ליושב ראש "אגודת אמנים ומורים למוזיקה" ונשאר בתפקיד עד מותו.
משנת 1935 שימש כמפקח לתחום החנוך המוזיקלי בגני הילדים של תל אביב, שם היה מוכר כ"סבא שור", וכן ניהל את הקונצרטים לציבור הפועלים בבית ברנר.
בשנת 1936 ייסד מכון להשכלה וחינוך מוזיקליים אשר נוהל בהמשך על ידי בנו, פרופ' יהושע שור (1891–1974 מוזיקאי ומחנך אף הוא), בתל אביב, חולון ובת-ים.
בין תלמידיו היו שולמית שפיר, טובה בורודיצקי, עמנואל עמירן ואסתר כ"ץ.
היה נשוי לרחל לבית מילר ואב לשלושה: מרים, אוגניה ופרופ' יהושע שור.
נפטר בתל אביב ב-1 ביוני 1942, בגיל 75, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה
- דוד שור, דף שער בספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "דוד שור", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2027
- משה גליקסון, פרופיסור דוד שור, "הארץ", ג' בשבט תרצ"ז, 15.1.1937, בפרויקט בן-יהודה
- מנשה רבינא, ב. ווסט, פרופ' דוד שור בן 75, דבר, 14 בינואר 1942
- יעקב פיכמן, צַ'יְקוֹבְסְקִי (לזכרו של הפרופסור דוד שור - הלב שהאיר), דבר, 10 ביוני 1942
- ד.ע, לזכר פרופ' דוד שור, דבר, 24 ביוני 1943
- משה גורלי, המוזיקאי המחנך, דבר, 13 ביוני 1952
- בנימין וסט, צלילים משחררים (עשור למותו של פרופ' דוד שור ז"ל), דבר, 13 ביוני 1952
- מנשה רבינא, פרופ' דוד שור (עשר שנים למותו), דבר, 29 במאי 1952
- דוד שור, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ לוית פרופ' ד. שור (עם ציור מאת אריה נבון), דבר, 2 ביוני 1942.
