דומנינוס מלאריסה

מתמטיקאי סורי הלניסטי

דומנינוס מלאריסהיוונית: Δομνῖνος;‏ 420480 לספירה לערך) היה מתמטיקאי סורי הלניסטי.

חייועריכה

דומנינוס מלאריסה שבסוריה, היה, יחד עם פרוקלוס, תלמידו של סיריאנוס.[1] הוא חי כנראה גם זמן מה בעיר לאודיקיאה.[2]

בסודא נאמר על דומינינוס שהיה בעל יכולת במתמטיקה, אך פילוסוף "שטחי למדי" בתחומים אחרים. עוד נאמר שם, כי הוא השחית את תורות אפלטון בכך שהוא עירב בהן את השקפותיו הפרטיות. הדבר גרם לכתיבת מסה של פרוקלוס, שנועדה להצהיר על העקרונות האמיתיים של האפלטוניזם.[3] מרינוס כותב על יריבות בין דומנינוס לפרוקלוס על השאלה כיצד יש לפרש את יצירתו של אפלטון: "[סיריאנוס] הציע להרצות להם על התיאוריות האורפיות או על האורקלים; אבל דומנינוס רצה אורפיזם, פרוקלוס את האורקלים, והם עדיין לא הסכימו כאשר סיריאנוס מת...". האקדמיה האתונאית בחרה בסופו של דבר בפרשנות של פרוקלוס על פני זו של דומינינוס.[1]

דומנינוס עמד בראש האקדמיה אחרי סיריאנוס ולפני פרוקלוס.[2] פרוקלוס נעשה מאוחר יותר לראש האקדמיה. לאחר קידומו של פרוקלוס, דומנינוס עזב את אתונה וחזר ללאריסה.[1]

בסודא מצוטט סיפור מתוך חיבורו של דמאסקיוס "חיי איסודורוס", שדן בשאלת דבקותו של אדם במנהג אבותיו: "דומנינוס נהג לירוק דם לעיתים קרובות", וכמו פלוטרכוס מאתונה, גם לו נקבעה בחלום במקדש אסקלפיוס (אל הרפואה) אותה התרופה: "לאכול לשובעה בשר חזיר". אולם "פלוטרכוס, למרות שמנהגי אבותיו לא אסרו עליו את הדבר, לא יכול היה לשאת תרופה כזאת", ולכן קרא אל הפסל של אסקלפיוס: "אלי, מה היית פוקד על יהודי לו לקה במחלה זו? הרי ברור שלא היית דוחק בו למלא כרסו בבשר חזיר?". בתגובה לקריאתו, "מיד בקעה מן הפסל בת־קול ערבה מאת אסקלפיוס, שהציע מזור אחר למחלה". אלא ש"דומנינוס, בניגוד למה שהותר לסורים על פי המסורת, השתכנע מן החלום ולא לקח דוגמה מפלוטרכוס, אלא אכל מן הבשר הזה אז וכל שארית ימיו. נאמר שאם עבר ולו יום אחד בלבד מבלי שאכל ממזון זה, הייתה המחלה שבה לתקוף אותו בוודאות עד שהתמלא לשובעה בשר חזיר".[3][4]

ההנחה הרווחת היא שדומנינוס היה יהודי במוצאו, אך נראה כי קטע זה מתוך הסודא הוא היחיד שתומך בה. לדברי מנחם שטרן, הקטע אינו מספק את ההוכחה לכך, אלא רק מציין שדומנינוס היה סורי. גם הקביעה כי אכילת חזיר הייתה אסורה לסורים, אינה מצדיקה את ההנחה שיש כאן רמיזה ליהודים. גם אזכור היהודי בדברי פלוטרכוס נעשה באופן היפותטי וההקשר אינו מרמז על כך שהדובר מתייחס לדומנינוס. לטענת שטרן, אם דומנינוס אכן היה יהודי, דמאסקיוס ללא ספק היה מציין זאת במפורש ולא היה מכנה אותו "סורי", משום שבניגוד לתקופה ההלניסטית המוקדמת, בתקופה הנידונה הסופרים הפגניים לא כללו את היהודים בין הסורים. וזאת בעוד הוא מתייחס להימנעות היהודית מבשר חזיר רק מספר משפטים קודם לכן.[5]

בסודא מסופר גם שדומנינוס לימד את אסקלפיודוטוס מאלכסנדריה (אנ'), עד שאסקלפיודוטוס נעשה כל כך וכחני שדומינינוס כבר לא התיר לו לשהות בחברתו.[3]

חיבוריועריכה

דומנינוס זכור עבור כתיבת "מדריך למבוא לאריתמטיקה" (Ἐγχειρίδιον ἀριθμητικῆς εἰσαγωγῆς), סקירה תמציתית ומסודרת של תורת המספרים. הוא כיסה מספרים, פרופורציות ואמצעים. הוא חשוב מכיוון שהוא מהווה תגובה כנגד המבוא לאריתמטיקה (Introductio arithmetica) של ניקומכוס (אנ') ומהווה חזרה לתורתו של אוקלידס.[1]

כמו כן, מאמינים כי דומינינוס חיבר מאמר שכותרתו "כיצד ניתן להוציא יחס (פרופורציה) מתוך יחס" (Πῶς ἔστι λόγον ἐκ λόγου ἀφελεῖν), החוקר את השימוש ביחסים לצורות אחרות. בולמר-תומאס (Bulmer-Thomas) מאמינים שהוא נכתב, לפחות בחלקו, על ידי דומינינוס, אבל הית' (Heath) מטיל איזה ספק בכך על ידי קביעתו שאם הוא לא נכתב על ידי דומינינוס, אז הוא לפחות בא מתקופתו.[1]

ייתכן שדומינינוס כתב גם חיבור שכותרתו יסודות האריתמטיקה" כפי שנזכר לקראת סוף חיבורו "מדריך למבוא לאריתמטיקה", אם כי לא ידוע אם הוא אכן כתב ספר זה.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Domninus of Larissa, באתר ההיסטוריה של המתמטיקה של אוניברסיטת סנט אנדרוז
  2. ^ 1 2 מנחם שטרן, פילוסופים ואנשי מדע יהודיים ושומרוניים ב'חיי איסידורוס' לדמאסקיוס, בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 566.
  3. ^ 1 2 3 Suda, s.v. Domninos
  4. ^ פטר שפר, יודופוביה, עמ' 107–108 (תרגום מאנגלית: להד לזר).
  5. ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II: CLVIII. Damascius, pp. 677-678