דיאנה רוס
דיאנה ארנסטין ארל רוס (באנגלית: Diana Ernestine Earle Ross; נולדה ב-26 במרץ 1944) היא זמרת, פזמונאית ושחקנית אמריקאית, המזוהה עם מוזיקת נשמה, רית'ם אנד בלוז, פופ, דיסקו וג'אז. רוס התפרסמה לראשונה כסולנית להקת הסופרימס בתחילת שנות ה-60, ולאחר מכן הצליחה בקריירת סולו כזמרת בשנות ה-70 ולאחריהן.
_(52189231585)_(cropped).jpg) | |
| רוס מופיעה ב-2022 | |
| לידה |
26 במרץ 1944 (בת 80) דטרויט, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Diana Ernestine Earle Ross |
| מקום הקמה |
דטרויט |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1959 |
| מקום לימודים |
התיכון הטכני של קאס |
| סוגה |
מוזיקת פופ, דיסקו, ג'אז, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה, דאנס |
| סוג קול |
סופרן |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
מוטאון, RCA |
| בן או בת זוג |
Arne Næss, Jr. (1 בפברואר 1986–2000) Robert Ellis Silberstein (1971–1977) ברי גורדי (1965–1971) ג'ין סימונס (1980–1983) |
| צאצאים |
טרייסי אליס רוס, אוון רוס, Rhonda Ross Kendrick |
| מספר צאצאים |
5 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רוס דורגה במקום ה-96 בקטגוריית "האומנים הגדולים בכל הזמנים" במגזין רולינג סטון.[1]
קריירה
עריכהבמהלך שנות ה-70 ושנות ה-80 של המאה ה-20 הפכה רוס לזמרת המצליחה ביותר בארצות הברית, הופיעה בקולנוע, בטלוויזיה ובברודוויי. במהלך הקריירה שלה זכתה רוס בפרס טוני עבור הופעת היחיד שלה "ערב עם דיאנה רוס" מ-1977, שבעה פרסי גראמי (12 מועמדויות), שמונה פרסי המוזיקה האמריקאית ופרס גלובוס הזהב עבור הופעתה בסרט "הליידי שרה בלוז" (1972) שעסק בחיי בילי הולידיי. כן הייתה מועמדת לפרס אוסקר כשחקנית הטובה ביותר. בשנת 1981, השיר "Endless Love", דורג על ידי מגזין הבילבורד כאחד מהשירים הטובים ביותר בכל הזמנים.
בחמשת העשורים של הקריירה שלה הוציאה רוס 67 אלבומים ומכרה למעלה מ-100 מיליון אלבומים. שמונה עשר משיריה הגיעו למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקני. שנים עשר כסולנית, ושישה ביחד עם "הסופרימס".
ב-1976 הוכתרה רוס על ידי מגזין הבילבורד כ"אמנית המאה". ספר השיאים של גינס הכריז כי היא האישה המצליחה ביותר במוזיקה של המאה ה-20.
ב-22 באוגוסט 1980, הוציאה את הסינגל "I'm Coming Out".
בשנת 2006 יצא לאקרנים סרט בהשראת הסיפור האמיתי של דיאנה רוס והסופרימס "נערות החלומות" (Dreamgirls): בסוף שנות השישים, שלוש בחורות מוכשרות שחולמות להפוך לכוכבות פופ מקימות להקה, אך כאשר האמרגן החדש שלהן מחליט להחליף את הסולנית אפי (ג'ניפר הדסון שזכתה באוסקר על התפקיד) בדינה (ביונסה בתפקיד קולנועי ראשון), הן מתחילות להסתכסך דווקא כשההצלחה מאירה להן פנים.[2]
בשנת 2007 זכתה רוס ממרכז קנדי לאמנות הבמה בפרס מרכז קנדי.
חיים אישיים
עריכה
בן זוגה הראשון הוא המוזיקאי האמריקאי ברי גורדי, יחסיהם נמשכו מספר שנים, מיחסים אלו נולדה ב-1971 ילדתם המשותפת, בתה הבכורה. כשהייתה בחודש השני להריונה, בינואר 1971 נישאה לרוברט אליס סילברסטיין, מנהל מוזיקלי יהודי-אמריקאי שניהל קריירות של מפורסמים רבים, בין השאר גם את הקריירה של רוס. נולדו להם ביחד שתי בנות משותפות, השחקנית טרייסי אליס רוס (1972) וצ'אדני רוס (1975). השניים התגרשו בשנת 1977. את בעלה השני, איל הספינות הנורווגי ארן נס פגשה בשנת 1985, ונישאה לו שנה לאחר מכן. להם שני ילדים משותפים. נס נהרג ב-2004 בדרום אפריקה בתאונה שהתרחשה במהלך טיפוס הרים.
בשנת 2009 מספר ימים לאחר מותו של הזמר מייקל ג'קסון, התגלתה צוואתו שבה הוא מזכיר שילדיו יהיו תחת השגחתה של אמו קת'רין ג'קסון, וכשתלך לעולמה, רוס תהיה אחראית עליהם.[3]
ב-2016 העניק נשיא ארצות הברית ברק אובמה לרוס את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד הגבוה במדינה.[4]
דיסקוגרפיה
עריכהאלבומי אולפן
עריכה- 1970: Diana Ross
- 1970: Everything Is Everything
- 1971: Surrender
- 1973: Touch Me in the Morning
- 1973: Diana & Marvin (ביחד עם מרווין גיי)
- 1973: Last Time I Saw Him
- 1976: Diana Ross
- 1977: Baby It's Me
- 1978: Ross
- 1979: The Boss
- 1980: Diana
- 1981: To Love Again
- 1981: Why Do Fools Fall in Love
- 1982: Silk Electric
- 1983: Ross
- 1984: Swept Away
- 1985: Eaten Alive
- 1987: Red Hot Rhythm & Blues
- 1989: Workin' Overtime
- 1991: The Force Behind the Power
- 1994: A Very Special Season
- 1995: Take Me Higher
- 1999: Every Day Is a New Day
- 2006: Blue
- 2006: I Love You
- 2015: Diana Ross Sings Songs from The Wiz
- 2021: Thank You
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דיאנה רוס (באנגלית)
דיאנה רוס, ברשת החברתית פייסבוק
דיאנה רוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דיאנה רוס, ברשת החברתית אינסטגרם
דיאנה רוס, סרטונים בערוץ היוטיוב
דיאנה רוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר AllMovie (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- דיאנה רוס, באתר Metacritic (באנגלית)
דיאנה רוס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דיאנה רוס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר ספוטיפיי
דיאנה רוס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר Last.fm (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר AllMusic (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר דיזר
דיאנה רוס, באתר Yandex.Music (ברוסית)
דיאנה רוס, באתר Discogs (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר Songkick (באנגלית)- דיאנה רוס, באתר Genius
- דיאנה רוס, באתר SecondHandSongs
- דיאנה רוס, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
דיאנה רוס, באתר בילבורד (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר טיידל (באנגלית)
דיאנה רוס, באתר אמזון מיוזיק- דיאנה רוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עומר טסל, כריזמה אינסופית, גדולה מהחיים: דיאנה רוס סללה דרך לכל הדיוות שבאו אחריה, באתר ynet, 26 במרץ 2024
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ 100 Greatest Artists: R.E.M, ברולינג סטון
- ^ Adrahtas, Thomas (2006). A Lifetime to Get Here: Diana Ross: The American Dreamgirl. AuthorHouse. pp. 163–167. ISBN 1425971407.
- ^ דיווח: ג'קסון מינה את דיאנה רוס לאפוטרופוס על ילדיו אם אמו תמות, באתר ynet, 1 ביולי 2009
- ^ הודעת הבית הלבן על הזוכים במדליית החירות הנשיאותית, נובמבר 2016