דיוויזיית הפאנצר השביעית (ורמאכט)
דיוויזיית הפאנצר השביעית הייתה דיוויזיה משוריינת של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה נחשבה לאחת מיחידות השריון האיכותיות והמנוסות בצבא גרמניה הנאצית והיא שירתה לאורך המלחמה במספר מערכות עיקריות, בהן המערכה בפולין, המערכה על צרפת והמערכות בחזית המזרחית.
 | |
| סמל הדיוויזיה (1941-5) | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "דיוויזיית הרפאים" |
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 ורמאכט |
| סוג | שריון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 18 באוקטובר 1939 – 8 במאי 1945 (5 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקדים | ראו בהמשך |
תפקודה של הדיוויזיה במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה תחת פיקודו של ארווין רומל הקנתה לה את הכינוי "דיוויזיית הרפאים" משום התמרונים המהירים שלה סביב שדה הקרב. ארבעה מבין קציני ומפקדי הדיוויזיה היו מבין 27 חיילים בלבד שעוטרו באחד מהעיטורים היוקרתיים ביותר בגרמניה הנאצית - צלב האבירים עם עלי אלון, חרבות ויהלומים (ארווין רומל, אדלברט שולץ, האסו פון מנטויפל, וקרל מאוס).
היסטוריה
עריכה
הדיוויזיה הוקמה ב-10 בנובמבר 1938 כדיוויזיה קלה, בשם הדיוויזיה הקלה השנייה, והועמדה תחת פיקוד גאורג שטומה. הדיוויזיה לחמה במהלך המערכה בפולין כחלק מהקורפוס הממונע ה-15 במסגרת הארמייה העשירית, וכהפקת לקחים מהמערכה, הוסבה הדיוויזיה ב-18 באוקטובר 1939 לדיוויזיית פאנצר, יחד עם הדיוויזיות הקלות ה-1, ה-3 וה-4. היחידות שהרכיבו את הדיוויזיה צברו ניסיון רב במערכה בפולין, בהם; גדוד הסיור ה-37 וגדוד האופנועים ה-7 (שנוצרו מפיצול רגימנט הסיור של הדיוויזיה הקלה ה-2), בנוסף לגדוד השריון ה-66 שהגיע גם הוא מהדיוויזיה הקלה. לדיוויזיה החדשה הוסף רגימנט השריון ה-25, אשר הביא את מספר גדודי השריון הדיוויזיה לכדי שלושה (בכך הגביר באופן משמעותי את כוחה). מספר חודשים לאחר מכן קיבל את הפיקוד אחד ממפקדיה המוכרים וכוכב עולה בצבא הגרמני - ארווין רומל.
המערכה על צרפת וארצות השפלה
עריכה
ערך מורחב – המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה
ב-10 במאי 1940 פלשו הכוחות הגרמנים לצרפת ובלגיה, הדיוויזיה השביעית שירתה תחת פיקוד הקורפוס ה-15 כחלק מקבוצת ארמיות A, אשר פלשה לבלגיה דרך יער הארדנים. כחלק מהדחיפה לכיוון חופי תעלת למאנש של הקורפוס, הדיוויזיה התקדמה באגף הצפוני ביותר ביחד עם הדיוויזיה ה-32, במטרה לאבטח את האגף אל מול התקפת נגד אפשרית של בעלות הברית מצפון. ב-13 במאי הגיעו כוחות הדיוויזיה לגדת נהר המז ושבוע לאחר מכן הגיעה הדיוויזיה עד לאראס שם התפתח קרב כנגד כוחות שריון בריטים בסביבת אראס, לאחר שנהדפו הכוחות הבריטים נעצרה ההתקדמות למספר ימי התאוששות ומנוחה.
ב-26 במאי החלה הדיוויזיה בהתקדמות מחודשת והגיעה יום לאחר מכן לליל, שם התפתח מצור כנגד כוחות הארמייה הצרפתית הראשונה, עד שאלו נכנעו והעיר נפלה לידיים גרמניות ב-30 במאי. מספר ימים לאחר מכן החלה הדיוויזיה לנוע שוב לכיוון הים וב-10 ביוני היא הייתה היחידה הגרמנית הראשונה שהגיעה לחופי תעלת למאנש סמוך לדייפ. ב-18 ביוני כבשו יחידות הדיוויזיה את העיר שרבור, משם החלו בתנועה לכיוון בורדו, אך נעצרו ב-21 ביוני עם הפסקת האש.
במהלך המערכה, הדיוויזיה זכתה לכינוי "דיוויזיית הרפאים" (בגרמנית: Gespensterdivision) משום התנועה המהירה שלה, באופן שאפילו הפיקוד הגרמני לא תמיד ידע את מיקומה המדויק. ארווין רומל שפיקד עליה במערכה, גילה יוזמה רבה בפיקודו ודגל ברוח הפיקוד מהחזית שאפיינה את תורת לוחמת השריון כפי שראה אותה היינץ גודריאן ("אבי השריון הגרמני"). לאחר המערכה, הוצבה הדיוויזיה סמוך לסום בצפון צרפת עד לפברואר, כאשר הושמה בעתודה בבון ומפקדה הוחלף בהנס פון פונק. היא עסקה בהכנות לפלישה העתידית לברית המועצות וב-8 ביוני 1941 בסמוך למועד הפלישה היא הועברה לפרוסיה המזרחית כהכנה לפלישה עצמה.
מבצע ברברוסה והחזית המזרחית
עריכה
- ערך מורחב – מבצע ברברוסה
ב-22 ביוני החלה הפלישה הגרמנית לאורך הגבול עם שטחי ברית המועצות, הדיוויזיה התקדמה בגזרה הצפונית לכיוון, בצהרי היום הגיעו יחידות הדיוויזיה לעיר אליטא שם הם הביסו את כוחות הדיוויזיית הטנקים החמישית שהופתעו ממהירות ההתקפה. הסובייטים הצליחו לערוך סדרה של התקפות נגד בגזרה שהביאו לעצירת התקדמות הדיוויזיה, דיוויזיית הפאנצר ה-20 הגיעה לסייע לדיוויזיה ה-7 אל מול כ-300 טנקי הצבא האדום שהוצבו בעמדות הגנה. לאחר שהדיוויזיה ה-7 הצליחה להשמיד כ-80 טנקי אויב, הדיוויזיית הטנקים הסובייטית החמישית נסוגה מאזור אליטא והדרך נפתחה להתקדמות של 100 קילומטרים נוספים עד לפאתי וילניוס - אותה כבש גדוד האופנועים ביום שלמחרת.
לאחר שהות קצרה בסביבת וילניוס, הדיוויזיה הוחלפה בדיוויזיה הממונעת ה-20, והיא המשיכה בהתקדמות לכיוון מינסק. ב-27 ביוני חברה הדיוויזיה לדיוויזיית הפאנצר ה-18 והן השלימו יחד מאמץ שהביא לכיתור שלוש ארמיות של הצבא האדום בכיס ממערב למינסק (ה-3, ה-10 וה-13). לאחר מכן התקדמה הדיוויזיה במהלך שלושה ימים והגיע ליארצבו במחוז סמולנסק, כאשר העיר סמולנסק מדרום נכבשה על ידי הדיוויזיה הממונעת ה-29. בשלב זה התוכנית הייתה לכתר בכיס את הארמייה ה-20, אך כוחות קבוצת הפאנצר השנייה לא הצליחו לנוע ולחבור אם הדיוויזיה השביעית והכיס נותר פתוח לתנועת כוחות הצבא האדום. ב-26 ביולי יחד עם הדיוויזיה הממונעת ה-20, הצליחה הדיוויזיה ה-7 לנוע עוד 20 קילומטרים דרומה לכיוון קבוצת הארמיות השנייה, אך עדיין לא הצליחה לסגור את הכיס אל מול ההתנגדות הסובייטית. עם זאת, שבוע לאחר מכן מאמצי היחידות הגרמניות בגזרה הביאו להבסת כוחות הצבא האדום בכיס סמולנסק.
ב-6 באוגוסט הדיוויזיה יצאה מהחזית להתאוששות והתארגנות מחדש, כאשר היא הוחלפה על ידי דיוויזיה ממונעת. באוקטובר משתתפת הדיוויזה כחלק מקבוצת הפאנצר השלישית בקרב על מוסקבה, ב-7 באוקטובר היא משתתפת בלחימה באזור ויאזמה ולוקחת חלק במאמץ הכיתור בכיס ויאזמה. בימים אלו התחילו גשמי סתיו שמגבילים מאוד את התנועה על כבישי העפר והבוץ הכבד שנוצר, ב-28 בנובמבר הגיעו יחידות הדיוויזיה עד לגדות תעלת מוסקבה כ-65 קילומטרים ממוסקבה שם נעצרו אל מול ההגנה הסובייטית. במהלך החורף הדיוויזיה הוצבה באזור החזית בלחימה הגנתית אל מול התקפות הנגד של הצבא האדום, במרץ 1942 הדיוויזיה הועברה אחורה לאזור רז'ב בניסיון להדוף מתקפת נגד גדולה סביב מבלט רז'ב. לאחר חודשי לחימה קשים עם אבדות רבים, הדיוויזיה נשלחה אחורה לצרפת להתאוששות והתארגנות ארוכה.
הדיוויזיה החלה את מבצע ברברוסה עם כ-14,000 חיילים ו-400 קצינים, במהלך שישה חודשי לחימה איבדה הדיוויזיה 2,055 חיילים, עם 5,737 פצועים, 313 נעדרים ו-1,089 חיילים שנפגעו מפגעי מזג האוויר; סך הכל 9,203 מחיילי וקציני הדיוויזיה נפגעו עד לינואר 1942. במאי עם הוצאת הדיוויזיה מהחזית, שירתו בה 8,589 חיילים וקצינים, כאשר רובם לא היו עם הדיוויזיה מתחילת המערכה והצטרפו במטרה למלא את השורות במהלך הלחימה בחזית המזרחית.
צרפת (מאי 1942 - פברואר 1943)
עריכה
הדיוויזיה הוצבה כחלק מהארמייה הראשונה במשימת הגנה חופית בדרום צרפת. אם הגעת הדיוויזיה לצרפת, היא נכנסה לתקופת אימון אינטנסיבית ותוך מספר שבועות הדיוויזיה שבה לגודלה וכוחה המקורי, אך עם זאת לקח הרבה יותר זמן לחמש את הדיוויזיה באופן מלא עם ציוד וטנקים. יחידות מסוימות בדיוויזיה עשו שימוש זמני בטנקים צרפתיים או בטנקים גרמניים מיושנים, באופן הדרגתי החלו להיקלט בכמויות קטנות טנקים חדישים לשורות הדיוויזיה. בתקופה זו שני רגימנטי הרובאים (חיל רגלים) של הדיוויזיה הומרו לרגימנטי פאנצרגרנדיר (חי"ר משוריין).
בנובמבר 1942 הועברה הדיוויזיה לאזור צרפת של וישי סמוך לעיירה אקס-אן-פרובאנס לאחר שגבר החשש שבעלות הברית ינסו לפלוש לאירופה דרך דרום צרפת. ב-27 בנובמבר נכנסה הדיוויזיה בכוחות מתוגברים לעיר הנמל טולון במטרה להשתלט על אוניות הצי הצרפתי מחשש שיפלו לידי בעלות הברית, אך בעודם הגרמנים מכתרים את הנמל חיילי הצי הצרפתי הטיבעו כמעט את כל הצי שלהם. לאחר מכן הוצבה הדיוויזיה בסמוך לאביניון עד לינואר 1943, עד שהחמרה במצב הכוחות הגרמנים בדרום רוסיה הצריכה תגבור של כוחות רעננים והדיוויזיה שבה לחזית המזרחית.
החזית המזרחית וגרמניה (פברואר 1943 - מאי 1945)
עריכה
בפברואר 1943 הגיעה הדיוויזיה לגזרה הדרומית של החזית המזרחית, שם היא לחמה תחת פיקוד קבוצת ארמיות דרום בסיוע לארמיית הפאנצר הראשונה באזור הקווקז. בגזרה זו סייעה הדיוויזיה לבלום את מאמץ הצבא האדום ברוסטוב על הדון כמו גם מאמצי ההתקפה של הכוחות הגרמנים בקרב חרקוב השלישי. ביולי-אוגוסט 1943 השתתפה הדיוויזיה בקרב קורסק כחלק מפלגת הארמייה קמפף בחלקו הדרומי של הגזרה הגרמנית, במהלך הקרב ספגה הדיוויזיה אבדות רבות והיא נותרה לאחריו עם 15 טנקים בלבד וכמות חיילים שוות ערך לשלושה גדודי חיל רגלים. לאחר הקרב הועברה הדיוויזיה לפיקוד קורפוס הפאנצר ה-48 והשתתפה בניסיון הכושל לבלימת כוחות הצבא האדום בגזרת חרקוב (קרב חרקוב הרביעי). בחודשים הקרובים השתתפה הדיוויזיה בקרבות נסיגה לאורך הגזרה הדרומית דרך אוקראינה ובנובמבר היא לקחה חלק בקרב על קייב.
ביולי 1944 נשלחה הדיוויזיה לגזרה הצפונית להשתתף בלחימה אל מול מתקפת הצבא האדום באזור הבלטי. ב-21 בספטמבר נערכו כוחות הדיוויזיה להגן על החזית ממזרח לקלייפדה (ממל), אך לבסוף נהדפו על ידי מתקפה רחבה של הצבא האדום לכיבוש עיר הנמל. ב-7 בנובמבר שאריות הדיוויזיה הוצאו מהחזית והוצבו במזרח פרוסיה להתארגנות והתחמשות מחדש, הדיוויזיה שימשה עתודה לארמיית הפאנצר השנייה כחלק מקבוצת ארמיות מרכז. בינואר 1945 הצליחו יחידות הצבא האדום להבקיע את מערך ההגנה של הארמייה השנייה והדיוויזיה ניהלה קרבות נסיגה בעת ששאר כוחות הארמייה נסוגים לכיוון צפון פולין. כוחות הדיוויזיה ניהלו קרבות קשים ונסוגו בהדרגה לכיוון חוף הים הבלטי בצפון פרוסיה המזרחית, במרץ התרכזה הדיוויזיה באזור גדנסק ולבסוף אל מול המאמץ הסובייטי, ב-19 באפריל שאריות הדיוויזיה נסוגו באמצעות סירות דרך הים הבלטי לעבר צפון גרמניה. בתחילת מאי 1945 חיילי הדיוויזיה נכנעו לכוחות הצבא הבריטי צפונית-מערבית לברלין.
מבנה וציוד עיקרי
עריכה
מאי 1940:
|
|
|
- בנוסף סופחה לדיוויזיה יחידת נ"מ קלה (מס' 59)
רגימנט השריון ה-25 וגדוד השריון ה-66 לחמו שניהם במערכה בפולין על בסיס טנקים קלים פאנצר סימן 1 וסימן 2. אחרי המערכה בפולין, יחידות השריון בדיוויזיה החלו לקלוט את טנקי הפאנצר 38(t) הצ'כים אך עם פתיחת המערכה תהליך זה לא הושלם במלואו, והדיוויזיה כללה 91 טנקי פאנצר 38, 24 טנקי פאנצר סימן 4 (ביחידות השריון הבינוני), 68 טנקי פאנצר סימן 2 ו-34 טנקי פאנצר סימן 1 (סך הכל 225 טנקים). רגימנט הארטילריה כלל 18 תותחי שדה קלים 105 מ"מ מסוג leFH 18, בעוד שגדוד הנ"ט הכיל תותחי נ"ט 37 מ"מ מסוג Pak 36.
יוני 1943:
|
|
|
במאי 1942 הוצאה הדיוויזיה מהחזית ונשלחה להתארגנות ואימון בצרפת ובמחצית השנייה של השנה היא אורגנה מחדש (בדומה לשאר דיוויזיות הפאנצר). בתקופה זו קלטה הדיוויזיה טנקים גרמנים מדגמים חדישים יותר, גדודי החי"ר שלה אורגנו מחדש כגדודי פאנצרגרנדיר, גדוד האופנועים הוטמע לתוך גדוד הסיור, ונקלט ציוד חדש בין היתר זחל"מי Sd.Kfz. 251 בגדוד II של רגימנט הפאנצרגרנדיר ה-6.
סמל הדיוויזיה לאורך השנים:
-
1940 -
1941-45 -
סמל זמני בקרב קורסק
מפקדים
עריכה- גאורג שטומה (18 באוקטובר 1939 - 5 בפברואר 1940)
- ארווין רומל (5 בפברואר 1940 - 15 בפברואר 1941)
- הנס פון פונק (15 בפברואר 1941 - 17 באוגוסט 1943)
- וולפגנג גלזמר (17 באוגוסט 1943 - 20 באוגוסט 1943)
- האסו פון מנטויפל (20 באוגוסט 1943 - 1 בינואר 1944)
- אדלברט שולץ (1 בינואר 1944 - 28 בינואר 1944)
- וולפגנג גלזמר (28 בינואר 1944 - 30 בינואר 1944)
- קרל מאוס (30 בינואר 1944 - 2 במאי 1944)
- גרהרד שמידהובר (2 במאי 1944 - 9 בספטמבר 1944)
- קרל מאוס (9 בספטמבר 1944 - 31 באוקטובר 1944)
- הלמוט מדר (31 באוקטובר 1944 - 30 בנובמבר 1944)
- קרל מאוס (30 בנובמבר 1944 - 5 בינואר 1945)
- מקס למקה (5 בינואר 1945 - 23 בינואר 1945)
- קרל מאוס (23 בינואר 1945 - 26 במרץ 1945)
- הנס כריסטרן (26 במרץ 1945 - 8 במאי 1945)
לקריאה נוספת
עריכה- Martin Windrow, The Panzer Divisions, UK: Osprey Publishing, 1972.
- Nigel Askey, Operation Barbarosa: The complete organizational & statistical analysis, and military simulation. Vol. IIA, lulu.com, 2013.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אודות הדיוויזיה באתר Axis History.
- אודות הדיוויזיה באתר Feldgrau.