דיולה פהר

דיולה פהר
Fehér Gyula
לידה	11 במרץ 1879; קצ'קמט, הונגריה
פטירה	2 באוקטובר 1965 (בגיל 86); ארז'בטווארוש, הונגריה
שם לידה	Weisz Gyula
מקום קבורה	בית הקברות הציבורי החדש בבודפשט

דיולה פהר (במקור וייס, בהונגרית: Fehér Gyula;‏ קצ'קמט, 11 במרץ 1879^[1] – בודפשט, 2 באוקטובר 1965)^[2] היה שחקן תיאטרון וקולנוע רב פעלים, שחקן שייקספירי, סופר, מורה למשחק. פהר היה גם סגן נשיא איגוד השחקנים הלאומי בהונגריה.

ביוגרפיה עריכה

דיולה וייס (וייס=פהר בהונגרית) נולד במשפחה יהודית כבנם של אלברט וייס, פקיד, ושל אסתר בראון. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בעיר הולדתו ולאחר מכן למד בבית הספר למשחק של אלק שוימושי.

ב-1 באוקטובר 1898 הופיע לראשונה על הבמה עם הלהקה של בלה מזאי בניטרה,
לאחר מכן ב-1905–1906 הופיע בפץ'
בעונת 1909–1910 בקולוז'וואר
ב-1910–1911 בסובוטיצה
ב-1911–1912 בסאטמאר

בשנים שלאחר מכן הוא שיחק בתיאטרון העם באויפשט, בדברצן ובגראן גיניול. הוא היה גיבור דרמטי ושחקן אופי על הבמה, אבל קול הבריטון המאומן שלו גרם לו להתאים גם לתפקידי שירה. הוא שיחק כמעט בכל מחזותיו של שייקספיר וזכה להצלחה גם עם הופעותיו במחזות עממיים. בשנות ה-10 ושנות ה-20 של המאה ה-20 שיחק בעשרות סרטים אילמים. בין יולי 1914 לבין 1935, עד לפרישתו הכפויה (בשל יהדותו), הופיע בתיאטרון הלאומי בבודפשט, אך לאחר 1935 הופיע כמה פעמים בתיאטראות פרטיים. הוא נאלץ לפרוש ממשחק ב-1940 בשל החוקים ה (אנטי) יהודיים ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי. מ-1946 עד אוקטובר 1957 שוב היה חבר בתיאטרון הלאומי וקיבל על עצמו תפקידים גם בלהקות ערי השדה. כסגן נשיא איגוד השחקנים הלאומי השתתף באופן פעיל בשיפור המצב החברתי של קהיליית השחקנים. משנת 1922 לימד תיאוריה ופרקטיקה של משחק קולנוע כמורה בבית הספר להכשרת שחקנים של אגודת השחקנים במשך יותר מעשור. הוא כתב שני ספרים פדגוגיים על הוראת הקולנוע. עם כישורי האפיון הרב-תכליתיים שלו שיחק תפקידים מוצלחים במחזות קלאסיים ומודרניים.

אשתו הייתה השחקנית קלרה לנדייל (1881–?), לה נישא ב-26 בנובמבר 1906 בנאג'ווארד. בנם, טיבור פהר (1921 – בודפשט, 9 במאי 1974) הפך גם הוא לשחקן.

תפקידיו עריכה

תפקידי תיאטרון עיקריים עריכה

יוז'ף קטונה: באנק באן – Petur bán
ברנרד שו: נישואיו של טאנר ג'ון - מנדוזה
פרנץ הרצג: בריגדיר אוצ'קאי – צגלדי
שייקספיר: רומיאו ויוליה – דוכס
שייקספיר: המלט – קלאודיוס
שייקספיר: ריצ'רד השלישי – רטקליף
רוסטנד: סיראנו דה ברז'רק – קסטל ז'לו
שייקספיר: הלילה השנים עשר – אנטוניו
פונגראץ קאצ'ו: יאנוש ויטז – מאסטר ריינסטון

תפקידיו הקולנועיים עריכה

Ma és holnap (1912) – bankár
Őrház a Kárpátokban (1914) – orosz tábornok
A népfölkelő (1914) – káplár
A nagy leszámolás (1914, szkeccs, filmrész) – káplár
A becsapott újságíró (1914) – Ipay alezredes
A tiszti kardbojt (1916) – Bánky
A nevető Szaszkia (1916)
A világ csak hangulat (1916)
Három Csehov novella (1916)
Halálcsengő (1917) – hipnotizőr
Három hét (1917) – Terényi Iván apja
Leoni Leo (1917) – Lorenzo marquis
Az álarcosbál (1917) Oszvald
A föld rabjai (1917) – Balogh András
Az elátkozott család (1917) – valószínüleg nem készült el!
A rablólovag (1917)
A kuruzsló (1917)
Havasi szerelem (1918) – Ralph Bender
Ingovány (1918)
Nebántsvirág (1918) – őrnagy
Sehonnai (1918) – Stanling Thomas, ültetvényes
A léleklátó sugár (1918) – Dr. Momzen professzor
A bosszú (1918) – Salamon, Henrik gróf regale bérlője
A szeszély (1918)
A lavina (1918) – Moskovszki Sándor földbirtokos
Ki ő? (1918)
A szeszély (1918) – János, cigányfiú
A csavargó (1918) – Don Salluste
Az anya bűne (1919)
A csempészkirály (1919)
Rabszolgalázadás (1919)
A bilincsbevert folyam (1920) – Kardos vezérigazgató
A rög (1920) – a gazdag lány apja
Júdás fiai (1920)
A keselyű (1921) – Tass Mihály
Tavaszi szerelem (1921)
Az egér (1921)
Petőfi (1922) – Szendrey Ignác
Gazember!? (1922) – Dr. Alfa ideggyógyász
Dauphin (1922) – Foquier
Péntek este (1922-23)
Leánybecsület (1923)
Sportszerelem (1937-38) – kártyázó férfi az India kávéházban

ספריו עריכה

אמנות הקולנוע. חלק מעשי. אויפשט, 1926.
מדריך לאמנות הקולנוע. בודפשט, 1942.

לקריאה נוספת עריכה

Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון התיאטרון ההונגרי)
Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. II. kötet (Favartné – Komjáti Ferenc). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1929]. (לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שופפלין. בודפשט: איגוד השחקנים הלאומי ומכון הפנסיה. [1929].
לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא דיולה פהר בוויקישיתוף

דיולה פהר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הביוגרפיה של דיולה פהר, בעמוד Hangosfilm

הערות שוליים עריכה

^ "Születési bejegyzése a kecskeméti izraelita hitközség születési akv. 9/1879. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-08-26.
^ "Halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1818/1965. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-08-26.

[1] "Születési bejegyzése a kecskeméti izraelita hitközség születési akv. 9/1879. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-08-26.

[2] "Halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1818/1965. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-08-26.

[1]

[2]


לידה	11 במרץ 1879 קצ'קמט, הונגריה
פטירה	2 באוקטובר 1965 (בגיל 86) ארז'בטווארוש, הונגריה
שם לידה	Weisz Gyula
מקום קבורה	בית הקברות הציבורי החדש בבודפשט