דייב רובישו

דמות ספרותית

דייב רובישואנגלית: Dave Robicheaux) הוא דמות בדיונית של חייל לשעבר, חוקר פרטי לשעבר ובלש משטרה שהוא הפרוטגוניסט של סדרת ספרי מתח בלשיים פרי עטו של הסופר האמריקאי ג'יימס לי ברק[1]. שניים מן הספרים אודות רובישו, "אסירי גן עדן" (Heaven's Prisoners) ו"אל תוך הערפל החשמלי עם מתי הקונפדרציה" (In the Electric Mist with Confederate Dead), עובדו לסרטי קולנוע בהם גילמו אלק בולדווין וטומי לי ג'ונס את דמותו של דייב רובישו[2].

דייב רובישו
Dave Robicheaux
יוצרים ג'יימס לי ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
גילום הדמות אלק בולדווין, טומי לי ג'ונס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
מקצוע חייל, חוקר פרטי, deputy sheriff, police detective
אזרחות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה דמיונית

עריכה

דייוויד "דייב" רובישו נולד וגדל בניו-איבריה, לואיזיאנה. אמו, מיי גילורי, עזבה את משפחתה ונרצחה בעת שעבדה כיצאנית בידי אנשי משטרה מושחתים[3]. אביו טבע למוות בעת שעבד על אסדת קידוח נפט. רובישו שירת בצבא ארצות הברית כלוטננט בחיל הרגלים[4] ולחם במלחמת וייטנאם[5]. בהמשך דרכו שירת כבלש משטרה במשטרת ניו אורלינס ועבד כחוקר פרטי. בשל המלחמה סבל רובישו מתסמונת פוסט טראומה ומהתמכרות לאלכוהול והימורים. אשתו הראשונה, אנני, נרצחה. והוא נישא בשנית לנזירה לשעבר בשם מולי. השניים מגדלים את בתם המאומצת, אלאפייר. לאורך סדרת הספרים הוא מתגלה כחוקר חד-מחשבה נחוש, וכאיש פעולה ובשעת הצורך אף איש אגרוף, וכצלף הבקיא היטב בשימוש באקדח קולט M1911. רובישו נוהג להיעזר בחקירותיו בבלש הפרטי קליטוס "קליט" פרסל, שותפו לשעבר במחלק הרצח[6] וחיל הנחתים האמריקני לשעבר[7].

מספרי הסדרה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רון מיברג, ‏השטן ירד למיין, באתר מעריב אונליין, 22 בינואר 2018.
  2. ^ רון מיברג, עם הספר: האמריקאים קוראים ספרים, באתר nrg‏, 24 ביולי 2009.
  3. ^ ג'יימס לי ברק, "דרך קנה הסוכר", הוצאת עם עובד, 2004, עמוד 300.
  4. ^ ג'יימס לי ברק, "פגאסוס נוחת", הוצאת אריה ניר, 2008, עמוד 184.
  5. ^ ג'יימס לי ברק, "פגאסוס נוחת", הוצאת אריה ניר, 2008, עמוד 229.
  6. ^ ג'יימס לי ברק, "פגאסוס נוחת", הוצאת אריה ניר, 2008, עמוד 242.
  7. ^ ג'יימס לי ברק, "פגאסוס נוחת", הוצאת אריה ניר, 2008, עמודים 247-248.