דין-וחשבון לאקדמיה

"דין-וחשבון לאקדמיה" (בגרמנית: Ein Bericht für eine Akademie, תורגם לעברית גם תחת הכותרות "דין-וחשבון לחברי האקדמיה" ו-"דו"ח לאקדמיה") הוא סיפור קצר מאת פרנץ קפקא, שנכתב ופורסם בשנת 1917. בסיפור, קוף בשם "פטר האדמוני" (או "פטר האדום") שנטמע בחברת בני האדם, משמיע הרצאה קצרה בפני מומחים, כיצד הושפע מהתהליך שעבר.

דין-וחשבון לאקדמיה
Ein Bericht für eine Akademie
מידע כללי
מאת פרנץ קפקא עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה Erzählung עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1917 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הופעה ראשונה כתב העת Der Jude
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרנץ קפקא ב-1917.

הסיפור פורסם לראשונה על ידי מרטין בובר בגרמנית בכתב-העת היהודי Der Jude, יחד עם סיפור אחר של קפקא, "תנים וערבים" ("Schakale und Araber"). הסיפור הופיע שוב ב 1919 בקובץ "רופא כפרי".

עלילה

עריכה
 
שימפנזה מצוי. מסווג כהומיננאי ונפוץ בין היתר בחוף השנהב.

הסיפור נפתח במילים "מורי ורבותי, חברי האקדמיה! כבוד עשיתם לי בהטילכם עלי להגיש לאקדמיה דין־וחשבון על ראשית חיי בתקופתם הקופית." המספר, פטר האדמוני, מדבר לפני כנס מדעי, מתאר את חייו הקודמים כקוף. סיפורו מתחיל בג'ונגל בחוף השנהב, שבמערב אפריקה, כאשר משלחת ציד יורה ולוכדת אותו. המספר נכלא בספינה מסע לאירופה, והוא מוצא את עצמו בפעם הראשונה משולל מן החירות לנוע כרצונו. כדי להשתחרר, פטר לומד ומחקה את ההרגלים של חברי הצוות (מלבד שתיית אלכוהול). לאורך כל הסיפור, המספר חוזר ואומר, כי הוא למד את ההתנהגות האנושית, לא מתוך איזשהו רצון להיות בן אדם, אלא אך ורק כדי לספק לעצמו אפשרות בריחה מהכלוב שלו.

עד מהרה פטר למד לדבר. בהמשך, כשהגיע לאירופה, הופיע על במות והופעתו הפכה פופולרית. לרשותו עמדו אמרגן אישי ונקבת שימפנזה מאולפת־למחצה, שסופקה לו כדי שיוכל לבלות איתה את לילותיו, בשובו מהארוחות החגיגיות ומהוועידות המדעיות, אך הוא אינו מקיים איתה קשר רומנטי ונמנע מלראותה במהלך היום. בסוף הסיפור פטר מספר שהגיע לפסגה, למקום שאין לעלות ממנו עוד. "בסך הכל השגתי את מה שחפצתי להשיג", הוא מדווח לחברי האקדמיה, "כשאתה אנוס ללמוד - הרי אתה לומד; אתה לומד - אם רצונך במוצא; לומד בחירוף־נפש”.

ניתוח

עריכה

בדומה לסיפורים רבים של קפקא, גם בסיפור הזה נוכח מימד אקזיסטנציאליסטי חזק. וולטר הרברט סוקל, הציע כי הסיפור מדבר על עימות "בין פנימיות וחיצוניות מתמשכת בתוך קיומו של הקוף... וזהות העצמית בין זיכרון ושיכחה".[1] קפקא עומד מן הסתם על הפער שבין תחושת השחרור בהיות האדם "פרא אציל" - חי את חיוניות החיים באופן ישיר ובלתי מותנה, ובין ההתניות החברתיות שאנו רוכשים עם הזמן והופכות אותנו למשועבדים לכללי החברה. הנושא מוצג בהיפוך, דרך סיפורו של קוף שנאלץ לעזוב את חיי הטבע הנפלאים לכאורה לטובת 'חיי חברה מקובלים'. מוטיב חילוף הזהות עשוי להיות קשור בראייתו של קפקא את מצב יהודי התפוצות. התומכים בפירוש זה מצביעים על כך שהסיפור פורסם לראשונה על ידי מרטין בובר בכתב-העת היהודי Der Jude, לצד "תנים וערבים", שגם הוא ככל הנראה משמש אלגוריה ליהודים וגם לציונות. ניקולס מורי מרמז בביוגרפיה שכתב ב-2004 אודות קפקא, שהסיפור הוא סאטירה על היהודים המתבוללים לתוך התרבות המערבית.[2]

התייחסות הסיפור ל"עבר הקופי" ("äffisches Vorleben") של המספר, הובילו כמה חוקרי ספרות לקשור את הסיפור לאבולוציה.[3]

רבים מפרשים את הסיפור כביקורת על יחס בני האדם לבעלי החיים האחרים. הסיפור הפך למקובל בקרב ארגוני זכויות בעלי חיים. ברומן אליזבת קוסטלו, מאת ג'ון מקסוול קוטזי, אליזבת, גיבורת הספר, נותנת מקום מרכזי לסיפור "דין-וחשבון לאקדמיה", בנאום שלה על צמחונות וזכויות בעלי חיים. היא מעלה אפשרות כי קפקא הושפע מהמאמר "המנטליות של הקופים" מאת הפסיכולוג הגרמני וולפגנג קלר, שפורסם גם הוא ב-1917.[4] יש לציין בהקשר זה כי קפקא היה צמחוני.[5]

ההיסטוריון גרגורי רדיק (Gregory Radick) טוען כי סביר יותר שההשראה לסיפור הגיעה לקפקא מעבודתו של הפסיכולוג האמריקאי לייטנר וויטמר, אשר בשנת 1909 ביים ניסוי בפני הקהל הרחב, הבוחן יכולות מנטליות של שימפנזה בשם פיטר. המבחן נערך מול פאנל של מדענים, וכלל הדגמה של היכולת של פיטר לומר כמה מילים, וביניהן "אמא".[6]

עיבודים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Sokel, Walter Herbert. The Myth of Power and the Self: Essays on Franz Kafka. 2002, page 169.
  2. ^ Murray, Nicholas (2004). Kafka. New Haven: Yale University Press
  3. ^ Martens, Lorna. Shadow Lines: Austrian Literature from Freud to Kafka. 1991, page 263.
  4. ^ Coetzee, John Maxwell (2003). Elizabeth Costello. New York: Penguin Books
  5. ^ ^ June O. Leavitt, The Mystical Life of Franz Kafka: Theosophy, Cabala, and the Modern Spiritual Revival, Oxford University Press, 2011, p. 16
  6. ^ Providentia, Providentia "TRICK CHIMPANZEE FULFILLS MIND TEST" wa sthe headline in a New York Times story published December 18, 1909. With subheadings such as "Dr. Witmer Declares Peter Showed Reasoning Powers Before University of Pennsylvania Clinic" and "He Might Learn To Talk"
  7. ^ הקוף של קפקא, באתר www.ht1.co.il
  8. ^ תיאטרון - דו"ח לאקדמיה ו/או סטנד-אפ קאפקא, באתר www.habama.co.il