דלטה אמקורו
דלטה אמקורו (בספרדית: Delta Amacuro) היא אחת מ-23 המדינות המרכיבות את ונצואלה. המדינה, הנמצאת בצפון-מזרח ונצואלה, גובלת במפרץ פריה בצפון, באוקיינוס האטלנטי בצפון ובמזרח, בגיאנה (בגיאנה אסקיבה) בדרום-מזרח, בבוליבר בדרום ובמונגס במערב.
| |||
מדינה | ונצואלה | ||
---|---|---|---|
רשות מחוקקת | המועצה המחוקקת של דלטה אמקורו | ||
בירת המדינה | טוקופיטה | ||
תאריך ייסוד | 3 באוגוסט 1991 | ||
על שם | הדלתה של האורינוקו, Amacuro River | ||
שטח | 40,200 קמ"ר (דירוג: 7) | ||
גובה | 4.0 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במדינה | 167,525[1] (דירוג: 23, 2011) | ||
קואורדינטות | 8°42′N 61°09′W / 8.7°N 61.15°W | ||
אזור זמן | UTC -4 | ||
המדינה משתרעת על שטח של 40,200 קילומטרים רבועים. במדינה מתגוררים 167,525 תושבים (נכון ל-2011).[1] בירתה והעיר הגדולה ביותר בה היא טוקופיטה.
היסטוריה
עריכההראשון שחקר את האזור היה דייגו דה אורדס הספרדי ב-1531. בהמשך המאה ה-16 הגיעו לאזור מספר משלחות שתרו בו אחר עיר הזהב האגדית אל דוראדו. הספרדים שלטו באזור עד המאה ה-19.
בשנות ה-20 של המאה ה-19 האזור צורף לרפובליקת קולומביה הגדולה ולאחר שזו התפרקה ב-1830 האזור הועבר לוונצואלה. ונצואלה חולקה לפרובינציות והאזור הפך לחלק מפרובינציית גואיאנה. ב-1854 שם הפרובינציה שונה לאורינוקו.
ב-1864 ונצואלה הפכה למדינה פדרלית והפרובינציה הפכה למדינת גואיאנה (כיום מדינת בוליבר). ב-27 בפברואר 1884 נוצרה טריטוריה פדרלית נפרדת בשם דלטה אמקורו, אך ב-21 באוקטובר 1893 היא חזרה להיות חלק ממדינת גואיאנה. כתוצאה מבוררות בינלאומית בין ונצואלה ובריטניה ב-1889, שטח בגודל של כ-23,000 קילומטרים רבועים משטחי הטריטוריה הפדרלית לשעבר הועבר למושבת בריטניה גיאנה הבריטית.
ב-26 באפריל 1901 הטריטוריה הפדרלית הוקמה מחדש כשבירתה הייתה סן חוסה דה אמקורו. ב-16 במאי 1905 הבירה הועברה לטוקופיטה.
כלכלה
עריכהכלכלת דלטה אמקורו מתבססת על הפקת נפט, חקלאות, הכוללת בין היתר גידול אורז, תירס וקוקוס, גידול מקנה ודיג.
קישורים חיצוניים
עריכה- דלטה אמקורו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מפקד האוכלוסין והדיור הלאומי ה-14 - תוצאות עבור מדינת דלטה אמקורו, מכון הסטטיסטיקה הלאומי של ונצואלה (בספרדית).